הפריה חוץ גופית שלב ב': שאיבת ביציות, הפריה והחזרת העוברים - מידע רפואי

שאיבת ביציות היא חלקו השני של תהליך ההפריה החוץ גופית ויבוצע כאשר שלב הגירוי השחלתי הסתיים בהצלחה (שלב א').

על מנת שניתן יהיה לבצע את הליך שאיבת הביציות, יש צורך במספר מתאים של ביציות בשלות שהתקבלו בעקבות שלב הגירוי השחלתי.

שלב ב' של תהליך ההפריה החוץ גופית כולל את שאיבת הביציות שתבוצע בדרך כלל 32-36 שעות לאחר שהמטופלת קיבלה את ההורמון HCG להבשלה סופית של הביציות.

לאחר השאיבה תבוצע הפריית הביצית על ידי זרע הגבר, בתנאי מעבדה. תהליכי ההפריה והתפתחות העוברים ינוטרו בקפידה. 48-72 ממועד המפגש בין הזרע לביצית, כאשר הם מכילים 2-8 תאים, יוחזרו העוברים לרחמה של המטופלת. ביציות נוספות שהופרו אף הן יוקפאו לשימוש עתידי.

סיומו המוצלח של שלב ב' הוא השתרשות העובר בדופן הרחם והתפתחות הריון תקין.

שלב ב' של תהליך ההפריה החוץ גופית מתחיל בשאיבת הביציות. ההליך מבוצע תחת הרדמה כללית קצרה. במרבית המקרים תבוצע שאיבת הביציות דרך הנרתיק, תחת הנחיית אולטרה סאונד.

מחט ארוכה המחוברת למכשיר שאיבה תוחדר דרך קיר הנרתיק לתוך רקמת השחלה. הזקיקים ישאבו דרך המחט. תהליך השאיבה אורך בדרך כלל כעשר דקות.

הביציות שנשאבו יועברו למעבדה. במעבדה תיבדק דרגת בשלותן תחת מיקרוסקופ והן יוכנו לקראת ההפריה.

הרופא המבצע את שאיבת הביציות ישאב את כל הזקיקים שהתפתחו בשחלה. עם זאת, לא כל זקיק מכיל ביצית, ולא כל ביצית שנשאבת בשלה וברת הפריה. בממוצע נשאבות 5 עד 10 ביציות אך מספרן עשוי להשתנות בהתאם לתגובת השחלה לגירוי ההורמונלי. לעתים נשאבות אפילו 20 ביציות בהליך אחד.

במקביל לשאיבת הביציות יתבקש בן הזוג לתת זרע לתוך כלי סטרילי. הזרע יועבר למעבדה שם יכינו אותו לקראת ההפריה. זוגות דתיים או חרדים יוכלו לקבל קונדום מיוחד לצורך איסוף הזרע בעת מגע מיני.

במעבדה תוסף כמות מדודה של תאי זרע לכל ביצית. הביציות שהופרו ישארו במבחנה בתוך אינקובטור במשך יממה. כעבור 24 שעות יבדקו הביציות תחת מיקרוסקופ מאחר שבשלב זה ניתן לקבוע בסבירות גבוהה אם אכן התרחשה חדירה של הזרע לביצית והביצית הופרתה. בתום יממה נוספת יבדקו הביציות שוב תחת מיקרוסקופ.

אם אכן התרחשה הפריה יוחזרו העוברים לחלל הרחם במהלך 48-72 שעות לאחר שאיבת הביציות, כאשר הם מכילים 2-8 תאים. ניתן להחזיר את העוברים גם 5 ימים לאחר השאיבה, בשלב הנקרא 'בלסטוציסט' (עובר המכיל 100 תאים).

החזרת העוברים אינה כרוכה בהרדמה ומתבצעת בתנוחת בדיקה גינקולוגית. ההחזרה מבוצעת באמצעות צינורית דקה המוחדרת דרך תעלת צוואר הרחם. הפעולה אינה כרוכה בכאב, אינה דורשת אשפוז ואין כל מגבלה בסיומה. בסיומה מומלץ לנוח במשך מספר דקות.

הליך זה אינו כרוך באשפוז בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי הוא כ- 15-30 דקות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

שאיבת הביציות תבוצע תחת הרדמה כללית קצרה. לפני תחילת ההליך תחובר המטופלת לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתה.

הרדמה מלאה משמעותה שהמטופלת ישנה שינה עמוקה, שריריה רפויים והיא אינה חשה כלל את מהלך ההליך. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבה הגופני של המטופלת במשך הפעולה כולה.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופלת או באמצעות מסיכה. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) תחווה המטופלת ערפול הכרה ותשקע בשינה עמוקה. בסיום ההליך יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופלת תתעורר ותועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

תהליך החזרת העוברים אינו כרוך בהרדמה.

לקראת שלב הגירוי השחלתי ובמסגרתו יערכו מרבית הבדיקות והבירורים הרפואיים הנחוצים עבור תהליך ההפריה החוץ גופית.

מאחר ששאיבת הביציות כרוכה בהרדמה ייתכן שהמטופלת תתבקש לבצע בדיקות דם, אק"ג וצילום חזה, בהתאם לשיקול דעתם של הרופא המטפל והרופא המרדים.

שבוע לפני מועד השאיבה המתוכנן יש להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) ולהתייעץ עם רופא המשפחה או הגינקולוג לגבי הצורך בנטילת תחליפים.

הגינקולוג המטפל ידון עם המטופלת בעברה המיילדותי, סדירות ואופי המחזור החודשי, ניתוחי ואשפוזי עבר (אם היו), מחלות כרוניות או אלרגיה מהן היא סובלת ותרופות מרשם או תוספי מזון שהיא נוטלת.

מומלץ שהמטופלת תביא לרופא את כל המידע שנאסף בעקבות נסיונות טיפולי פריון קודמים וכן מידע לגבי סיבוכים בעקבות הטיפול (אם ארעו).

בהתאם לממצאי הבדיקות תקבל המטופלת המלצות להמשך הטיפול.

ביום ההליך

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת ההליך.

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק. מומלץ להימנע מעישון.

לאחר ההליך

לאחר סיום שאיבת הביציות תשהה המטופלת כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. בדרך כלל כעבור שעתיים עד שלוש מתום ההליך ניתן להשתחרר מבית החולים ולחזור הביתה.

התאוששות והחלמה מההליך

יתכן כאב קל דמוי כאב מחזור אשר חולף במהרה. ניתן ליטול כדור לשיכוך כאב.

אם אין סיבוכים מיוחדים ניתן לחזור לפעילות שגרתית עוד ביום השאיבה.

החזרת העוברים תתבצע מספר ימים לאחר שאיבת הביציות (כאשר העוברים יכילו 2-8 תאים).

בסיום החזרת העוברים מומלץ לנוח משך מספר דקות. כשעה לאחר החזרת עוברים תשוחרר המטופלת לביתה.

מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך שבועיים, עד לקבלת תוצאות סופיות אודות קליטת העוברים והתפתחות הריון.

תוצאות סופיות תתקבלנה 12-14 יום לאחר החזרת העוברים לרחם, באמצעות בדיקת דם לאבחון הריון.

אם תוצאת הבדיקה חיובית תקבל המטופלת ההרה תמיכה הורמונלית באמצעות תכשירי פרוגסטרון (זריקות, כדורים או פתילות נרתיקיות) במשך כחודש ממועד החזרת העוברים.

מטרת הטיפול לחזק את רירית הרחם.

לאחר מכן תבוצע סריקת אולטרה סאונד ויערכו בדיקות דם נוספות.

אם תוצאת הבדיקה שלילית יופסק הטיפול ההורמונלי ויתוכנן מחזור טיפול חדש.

שיעור ההצלחה המקובל בעולם המערבי ובישראל בשלב ב' של תהליך ההפריה החוץ גופית הוא כ- 35%, היינו 1 מכל 3 נשים תסיים את שלב ב' כאשר היא בהריון.

מאחר שהתהליך גורם לרמות חרדה ולחץ גבוהות, מומלץ לשלב טיפולים תומכים מתחום הרפואה המשלימה לרבות דיקור, רפלקסולוגיה, היפנוזה ואחרים. דיווחים שונים בספרות מעלים את האפשרות שנשים המקבלות תמיכה מתאימה משיגות שיעורי הצלחה גבוהים יותר.

הסיבוך השכיח ביותר בעקבות שאיבת ביציות הוא כאב עוויתי באזור האגן. הכאב צפוי לחלוף תוך כמה שעות. ניתן ליטול כדור לשיכוך הכאב.

סיבוכים נדירים יותר כוללים זיהום, דימום ופגיעה באיברים סמוכים (דוגמת שלפוחית השתן או המעי).

במקרים נדירים לא ניתן יהיה לשאוב את הביציות בשיטה הרגילה דרך קיר הנרתיק אלא ידרש ניתוח לפרוסקופי (זעיר פולשני).

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לרופא המטפל, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך או כאב חמור יש לפנות בהקדם לרופא המטפל.