ממוטומיה, ביופסיית שד בוואקום-ממוטום - מידע רפואי

ממוטומיה תבוצע על מנת לברר אם גוש חשוד הוא שפיר או ממאיר במקרים בהם אובחן ממצא ברקמת השד בבדיקת ממוגרפיה. זוהי השיטה החדשנית ביותר כיום המשמשת בעיקר לדגימת ממצאי הסתיידויות בשד ללא גוש מוגדר וכדי לעמוד על טיבו של ממצא חשוד. בהליך זה ניתן להסיר גושים שפירים קטנים שקוטרם אינו עולה על 1.5 סנטימטרים.

כ-65-75% מהממצאים הנבדקים בממוטומיה נמצאים שפירים ובמקרים רבים מדובר בהסתיידויות בלבד.

בדיקה זו, המכונה גם ביופסיית שד בוואקום ממוטום (Vacuum Assisted Core Biopsy), מבוצעת באמצעות מכשיר הנקרא ממוטום, ומכאן שמה. הממוטום דוגם בדייקנות רבה הסתיידויות וגושים קטנים בשד אשר הודגמו בממוגרפיה, אך לא בבדיקת אולטרה סאונד, ומאפשר ליטול דגימת רקמה (ביופסיה) ללא צורך בניתוח.

מדובר במחט משוכללת המאפשרת לדגום כמה דגימות רקמה (היינו, לבצע ביופסיה) ללא הוצאה והכנסה חוזרת של המכשיר. כאשר הממצא שפיר, בדיקה זו מהווה תחליף להליך אחר הנקרא 'ביופסיה ניתוחית פתוחה' ואילו במקרה של ממצא ממאיר, מאפשרת הממוטומיה תכנון של הניתוח להוצאת הגידול.

ממוטומיה היא אחת מ-4 שיטות לבירור ממצאים חשודים שעולים בדימות שד. שיטות אלו כוללות גם דגימת מחט עדינה (FNA), דגימת מחט עבה (Core Needle Biopsy) וביופסיה ניתוחית פתוחה.

דגימת מחט עדינה היא בדיקה פשוטה, קלה ומדויקת אך אינה מספקת מידע מפורט על טיב הגידול. דגימת מחט עבה מספקת מידע רב על סוג הגידול ומבוצעת כאשר ניתן למוש את הגידול או תחת הכוונת ממוגרפיה או אולטרה סאונד. ביופסיה ניתוחית פתוחה תבוצע אם הממצא חשוד אך דגימת הרקמה לא מצביעה על גידול וכן אם מדובר בגידול גדול.

שיטת הדגימה תיקבע בהתאם לגודלו ומיקומו של האזור החשוד, מבנה השד של המטופלת, מצבה הבריאותי הכללי וגילה.

ממוטומיה מבוצעת תחת הרדמה מקומית שעה שהמטופלת שוכבת על הבטן או יושבת. הבדיקה מבוצעת במכון הדימות, תחת הכוונת ממוגרפיה.

תחילה יאותר וימוקם הממצא באמצעות ממוגרפיה. משנקבע המיקום יבוצע האלחוש המקומי ולאחריו יבוצע חתך באורך 2-3 מילימטרים בעור, דרכו תוחדר המחט המחוברת למערכת הוואקום.

מערכת ממוחשבת תמקם את המחט באופן מדויק ביותר, בהתאם למיקום הממצא בשד. המחט דוגמת את האזור הרצוי בצורה רציפה והמשכית ומאפשרת לקיחת מספר דגימות. דגימות הרקמה נשאבות על ידי מערכת הוואקום.

בסוף הבדיקה יוכנס סמן מתכתי זעיר העשוי טיטניום אל אזור הממצא על מנת שניתן יהיה לזהות את מיקומו במידה שיהיה צורך בניתוח. הסמן איננו מזיק, אינו זז ממקומו ואין צורך להוציאו מהשד גם אם הממצא שפיר. בסיום הבדיקה יחבש אזור הדגימה.

דגימות הרקמה תישלחנה למעבדה פתולוגית על מנת לקבוע האם קיימים תאים סרטניים. תוצאות תתקבלנה תוך 7-10 ימים.

הליך זה אינו כרוך באשפוז. משך הפעולה הצפוי הוא כשעה עד שעתיים.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

הליך זה מבוצע תחת הרדמה מקומית שמונעת תחושת כאב מהמטופלת. לצורך ההרדמה יוזרק חומר מאלחש בעל השפעה קצרת טווח ישירות לאזור המיועד לדגימה. פעולת החומר מיידית ונמשכת כשעתיים.

משך ההליך כולו תהיה המטופלת בהכרה מלאה. תיתכן תחושת אי נוחות קלה במהלך הבדיקה.

הליך זה אינו דורש הכנה מוקדמת או צום.

יש להפסיק טיפול בתרופות נוגדות קרישת דם כגון אספירין או קומדין 7 ימים לפני ביצוע הבדיקה, בהתאם להוראות הרופא המטפל. ניתן לשוב וליטול תרופות אלו 48 שעות לאחר מועד הבדיקה.

מטופלת הסובלת מרגישות לחומרי הרדמה מקומיים (לדוגמה, לידוקאין) תיידע על כך את הרופא טרם תחילת הבדיקה.

לקראת הבדיקה יש להביא לרופא המטפל את כל תוצאות בדיקות הממוגרפיה, האולטרה סאונד ודגימות רקמת השד (ביופסיה) שנערכו למטופלת בעבר.

מטופלת שעברה ניתוחים קודמים, אושפזה בעבר, לוקה במחלות כרוניות, סובלת מאלרגיה או נוטלת תרופות מרשם או תוספי מזון תעדכן על כך את הרופא המטפל. מטופלת שסובלת ממחלות נוספות תידרש לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

ביום ההליך

מומלץ לאכול ארוחה קלה לפני הבדיקה.

בבוקר הבדיקה מומלץ להתקלח ולהגיע עם חזייה נוחה שלא תגרום אי נוחות בחזה לאחר הבדיקה.

לאחר ההליך

אין להוריד את החבישה מאזור הבדיקה במשך 24 שעות. אין להרטיב את האזור בפרק זמן זה.

התאוששות והחלמה מההליך

ניתן לחזור לפעילות שגרתית מיד לאחר ההליך.

בשעות לאחר הבדיקה עלולה המטופלת לסבול מכאב קל עקב החדרת מחט הוואקום או הזרקת חומר האלחוש. בהתאם לצורך, ניתן ליטול משככי כאב.

עלול להופיע שטף דם על השד במהלך היומיים הראשונים לאחר הבדיקה. שטף הדם יספג מאליו תוך מספר ימים.

מספר ימים לאחר הבדיקה תוזמן המטופלת לפגישה עם הרופא על מנת לקבל את תוצאותיה. מומלץ לבוא לפגישה זו עם מלווה קרוב. במקרה של תוצאה חיובית שמשמעותה היא כי הגוש שנמצא בשד ממאיר יספק הרופא מידע למטופלת אודות מחלתה והטיפול הצפוי לה.

על פי נתוני הספרות הרפואית העדכנית, סיכויי ההחלמה מסרטן שד שמתגלה מוקדם ובשלב ראשוני עולים על 90%.

להליך זה שיעור נמוך מאוד של סיכונים וסיבוכים. עם זאת יתכנו סיבוכים הכוללים זיהום באזור הדגימה, דימום מקומי קל, התפתחות מורסה (אבצס), תחושת חולשה, סחרחורת, כאב ראש ובמקרים חריגים,עילפון.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לרופא, למוקד החרום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך או אדמומיות יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.