שאיבת דיסק בעמוד השדרה

Minimally Invasive Discectomy (Nucleoplasty) (קוד בדיקה: 80.500)

עדכון אחרון 27.04.22

רופא מייעץ: פרופ' יזהר פלומן

הקדמה

הליך זה יבוצע במקרה של פריצת דיסק חמורה הגורמת לכאב רב, כאשר טיפול שמרני כשל.

עמוד השדרה מורכב מ- 28 חוליות (7 חוליות צוואריות, 12 חוליות חזה וחוליות גביות, 5 חוליות מותניות ו- 4 חוליות זנב היוצרות את עצם הזנב, הנקראת גם עצם העצה). החוליות מחוברות ביניהן בעזרת מפרקים, שרירים ורצועות המקנים לעמוד השדרה גמישות ותנועה תוך שמירה על היציבות.

דרך מרכז החוליות עובר חוט השדרה המהווה המשך של המוח. מחוט השדרה יוצאים שורשי העצבים הנותנים עצבוב תחושתי ותנועתי לחלקי הגוף השונים.

אחד ממרכיבי רקמת החיבור הוא הדיסק הבין חולייתי. הדיסקים הבין חולייתים הם מבנים סחוסיים שתפקידם העיקרי הוא ייצוב עמוד השדרה ובלימת זעזועים תוך שמירת יכולת התנועה בעמוד השדרה. הדיסק מורכב ממעטפת ומגרעין. כאשר הגרעין פורץ החוצה מבעד למעטפת נגרמת פריצת דיסק. הדיסק שפרץ עלול ללחוץ על שורשי העצבים ועל חוט השדרה ולגרום לכאב מקומי או לכאב שמוקרן לאזורי גוף אחרים.

פריצת דיסק שכיחה בעיקר באזור עמוד השדרה המותני. הסימפטומים של פריצת דיסק מותני תלויים באזור פריצת הדיסק ובחומרת הלחץ המופעל על שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה או על חוט השדרה עצמו (נדיר יותר).

הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב חד וחריף המקרין מן הגב התחתון אל הרגל. כאב זה נקרא כאב סכיאטי. כאב זה נובע מלחץ המופעל על שורשי העצב הסכיאטי. זהו העצב הארוך ביותר בגוף העובר מחלקו האחורי של האגן, דרך הישבן והרגליים, עד לכפות הרגליים.

הכאב עלול להיות מלווה בתחושת נימול, בצריבה, בחולשה ואף בניוון שרירים. כאב סכיאטי מחמיר עם מאמץ, הרמת חפצים כבדים, התכופפות, שיעול ועיטוש. במקרים קשים יותר בהם ישנו לחץ על חוט השדרה עצמו עלולות להתפתח בעיות עצביות חמורות כגון אובדן שליטה על הסוגרים ואף שיתוק. מצבים אלו הם מצבי חירום רפואיים הדורשים ניתוח דחוף.

גורמי הסיכון העיקריים לפריצת דיסק מותני כוללים הרמת משאות כבדים, חשיפה למכשירים היוצרים רעד, עיסוק בענפי ספורט מסוימים (טניס, הרמת משקולות), חוסר פעילות גופנית, עישון, מין זכר וגיל בין 30-50. אצל אנשים הסובלים מגורמי סיכון אלו מתפתחים קרעים זעירים המצטברים במעטפת הדיסק ועלולים עם הזמן לגרום לפריצת דיסק.

הטיפול בפריצת דיסק יקבע לפי תלונות המטופל, עיסוקו ונוכחות הפרעות עצביות נוספות (שאם קיימות, עלולות לחייב התערבות ניתוחית דחופה). לרוב יומלץ תחילה על טיפול שמרני הכולל נטילת תרופות נוגדות כאב ודלקת, טיפול כירופרקטי כדי להוריד את הלחץ על הדיסק הפרוץ, מנוחה וקירור האזור כשהכאב מתחיל. בהמשך ניתן לבצע הזרקות של סטרואידים לעמוד השדרה. אלו הם נוגדי דלקת חזקים אשר מסייעים להפחתת הלחץ העצבי.

אצל מרבית המטופלים יחול שיפור בחומרת הסימפטומים בעקבות הטיפול השמרני. במקרה שאין הטבה והכאב והפגיעה העצבית אינם נסבלים או מחמירים, יוצע למטופל הליך פולשני לטיפול בדיסק הפגוע.

בהליך זה מתבצעת שאיבה של החומר הג'לטיני בדיסק. שאיבת הדיסק מורידה את נפח הדיסק הבולט ואת הלחץ שהוא יוצר על שורשי העצבים.

הליך זה מביא להקלת הסימפטומים אצל כ- 70% מהמטופלים.

פריצת דיסק עלולה להיווצר בפתאומיות עקב אירוע כמו נפילה, תאונת דרכים או כתוצאה מעומס חוזר ונשנה על עמוד השדרה. כשהחולה סובל רק מכאב, ניתן לתת לו טיפול נגד הכאבים הכולל: תרופות נגד כאב, תרופות אנטי דלקתיות וטיפולים משלימים כגון: פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר וכו'. במידה וכל הטיפולים הנ"ל לא עובדים, השלב הבא יהיה טיפול בזריקות כגון: זריקה אפידוראלית או הזרקה תחת שיקוף.

תאור ההליך

הליך זה יבוצע תחת הרדמה מקומית עם טשטוש.

המנתח יבצע חתך קטן בעור דרכו יחדיר מחט מעל אזור הדיסק הבולט. תחת שיקוף רנטגן יוביל המנתח את המחט אל הדיסק על מנת לשאוב את החומר הג'לטיני אשר פרץ את מעטפת הדיסק. בגמר השאיבה יתפר החתך.

במה כרוך?

הליך זה אינו כרוך באשפוז בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא כ- 30 דקות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

שאיבת דיסק תבוצע תחת הרדמה מקומית עם טשטוש.

המנתח יזריק את חומרי ההרדמה המקומית לאזור ביצוע החתכים בלבד. טרם הניתוח יינתנו למטופל חומרי הרגעה וטשטוש דרך הוריד ולכן במהלך הניתוח יהיה המטופל ער אך מטושטש, ולא יחוש כל כאב או אי נוחות. השפעת חומר ההרדמה המקומי כמעט מיידית, ונמשכת כשעתיים.

הנחיות

לפני הניתוח

האבחנה תיקבע בהתאם לסימפטומים מהם סובל המטופל ובדיקה גופנית על ידי הרופא המטפל. לרוב יופנה המטופל גם לבדיקות דימות כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ודימות בתהודה מגנטית (MRI).

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, אלקטרוליטים, תפקודי קרישה, צילום חזה ואק"ג.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין) שבוע לפני הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בנטילת תחליפים.

ביום הניתוח

יש להיות בצום שעתיים לפני הניתוח (ניתן לשתות מים).

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום ההליך ישכב המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. לאחר מכן הוא יוכל לקום מהמיטה.

התאוששות והחלמה מההליך

המטופל ישוחרר לביתו כבר ביום הניתוח.

ניתן לחזור לעבודה יום לאחר שאיבת הדיסק. מומלץ להימנע מפעילות גופנית בימים הראשונים לאחר הליך זה.

המטופל יוזמן לביקורת כשבועיים לאחר ביצוע ההליך.

סיכונים וסיבוכים

זהו הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, זיהום ופגיעה עצבית. סיבוכים אלו נדירים.

אם הדיסק לא נשאב במלואו תיתכן חזרה של בלט הדיסק.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך או אדמומיות יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.