כאב גב

מבנה הגב

הגב מורכב ממספר גורמים שחוברים יחד למה שאנו מכנים 'גב':

• עמוד השדרה אשר בנוי מ- 24 חוליות (עצמות קטנות) שתומכות במשקל החלק העליון של הגוף. הן יוצרות תעלה שמגנה על העצבים העוברים לאורך עמוד השדרה.
• בין החוליות נמצאים דיסקים המהווים בולמי זעזועים שמרפדים את החוליות ומאפשרים כיפוף של עמוד השדרה.
• רצועות (סוג של רקמת חיבור) שמחברות את החוליות והדיסקים.
• גידים אשר מחברים את השרירים לחוליות.
• חוט השדרה שמהווה חלק ממערכת העצבים המרכזית. הוא מעביר אותות עצביים מהמוח לשאר חלקי הגוף וקולט מידע שמועבר חזרה אל המוח.
• שרירים ועצבים.

החלק התחתון של הגב נקרא אזור מותני (לומברי). הוא מורכב מחוליות המסומנות L1, L2, L3, L4, L5 . אזור זה תומך בכל המשקל של פלג הגוף העליון, בתוספת המשקל שאדם סוחב איתו. האזור נמצא תחת לחץ קבוע, במיוחד בזמן שמתכופפים, מסתובבים או מרימים דברים כבדים.

נוהגים לחלק את מקרי כאב הגב לשתי קטגוריות:

• כאב אקוטי – כאב הגב מתפתח בצורה פתאומית ונמשך פחות מ-3 חודשים.
• כאב כרוני – במצב זה כאב הגב מתפתח בצורה הדרגתית, לאורך זמן, נמשך יותר מ-12 שבועות וגורם בעיות בטווח הארוך.

אצל מרבית האנשים מופיע כאב הגב ככאב מתון שמלווה מדי פעם בהתפרצויות כאב חריפות יותר. במצב כזה קשה לקבוע אם כאב הגב הוא אקוטי או כרוני.

כאב גב תחתון

כאב גב תחתון שידוע גם בכינוי לומבגו, פוגע ב-7 מתוך 10 אנשים בשלב כלשהו בחייהם. הוא ממוקד באזור שבין הצלעות לבין החלק העליון של הרגליים.

כאב גב תחתון יכול להופיע בפתאומיות או להתפתח באופן הדרגתי. לפעמים הוא נובע באופן ישיר מנפילה או מפציעה. עקב מבנה החלק התחתון של הגב, אפילו נזק קטן לרכיב כלשהו באזור המותני עלול לגרום לכאב עז ולמידה רבה של אי נוחות.

הכאב בחלק התחתון של הגב קשור בדרך כלל לחוויית לחץ פיזי שגורמת נזק לרצועות, לשרירים, לגידים או לדיסקים. 90% מהאנשים חווים כאב גב שאינו קשור לבעיה בריאותית כלשהי, והסימפטומים של כאב הגב יחלפו מעצמם בתוך מספר ימים עד שבועות בודדים. כמחצית מהם עלולים להיחשף להתקף נוסף של כאב גב.

בחלק מהמקרים, שעה שעצב בגב (העצב הסכיאטי שהוא הארוך מכול יתר העצבים ועובר לאורך כול עמוד השדרה, מהגב ועד האגן) נתפס בין שתי חוליות של עמוד השדרה, או שהוא מגורה, עלול הכאב להתפשט לאזור הישבן והירכיים. תופעה זו ידועה בשם סכיאטיקה (sciatica). 80% מהסובלים מסכיאטיקה יחלימו בסופו של דבר, חלקם רק בעזרת ניתוח. משך ההתאוששות במקרים אלו ארוך הרבה יותר בהשוואה לסובלים מכאב גב ללא סיבוכים.

עקב כאב גב ניתן לנוח במיטה יומיים-שלושה, אך מרבית המחקרים מוכיחים שלשם עידוד ההחלמה עדיף להישאר פעילים ולהמשיך בחיים הרגילים. עם זאת, במקרים של כאב גב חמור חשוב לפנות לייעוץ רפואי ולעבור אבחון מקצועי שבעקבותיו יומלץ על טיפול מתאים.

הטיפול בכאב הגב תלוי בדרך כלל בגורם שהביא להתפתחותו. כאב שנגרם על ידי דלקת פרקים מסוימת יטופל באמצעות תרופות ייעודיות נוגדות דלקת. מחקר שהתפרסם בקיץ 2010 מוכיח שדיקור סיני (אקופונקטורה) מצליח להקל על כאב בגב התחתון המוגדר ככרוני.

הסימפטום המרכזי של כאב הגב התחתון הוא הכאב שמתפתח באזור שבין החלק התחתון של הצלעות והחלק העליון של הרגליים.

ברוב המקרים יחלוף כאב הגב יחסית מהר. דאגה מופרזת לגבי כאב הגב עלולה להביא להחמרתו. הרגשת מתח נפשי עלולה לגרום לעוויתות שרירים ולהגביר את אותות הכאב שמגיעים אל המוח. תהייה מתמדת מתי יחלוף כאב הגב, עד כמה הוא חמור והאם יופיע בעת ביצוע תנועה כלשהי מיותרת לחלוטין.

עם זאת, כאשר אדם חווה כאב גב המלווה באחד או יותר מהסימפטומים הבאים עליו לפנות בהקדם לרופא:

• חום.
• איבוד במשקל.
• דלקת או נפיחות בגב.
• כאב גב קבוע שאינו פוחת בעקבות שכיבה או מנוחה.
• כאב שמקרין לחזה או כאב בחלק העליון של הגב.
• כאב לאורך הרגליים או מתחת לברכיים.
• אבדן שליטה על שלפוחית השתן.
• חוסר יכולת להטיל שתן.
• אבדן שליטה על פעילות המעיים.
• חוסר תחושה באזור המפשעה, הישבן או פי הטבעת.

יש לפנות לייעוץ רפואי גם במקרים הבאים:

• המטופל צעיר מגיל 20 או מבוגר מגיל 55.
• המטופל קיבל טיפול בסטרואידים במשך מספר חודשים.
• המטופל מכור לסמים.
• המטופל לוקה או לקה בעבר בסרטן.
• מערכת החיסון של המטופל במצב ירוד עקב טיפולים כימותרפיים או בעיה רפואית אחרת.

מומלץ לפנות לייעוץ רפואי גם במקרה שכאב הגב התפתח בצורה הדרגתית והחמיר במהלך כמה ימים או שבועות.

ברוב המקרים כאב גב תחתון מהווה מצב שאינו משויך לנזק או למחלה חמורים אלא לנקע, מתיחת שריר, עצב שנתפס או גורה. כאב גב עלול להיגרם על ידי פעילויות יומיומיות בבית או בעבודה, ועל פי רוב מקורו ביציבה או בתנועה לא נכונה. כאב גב עלול להופיע בעקבות:

• התכופפות באופן שבו מופעל לחץ קיצוני.
• הרמה, נשיאה, דחיפה או גרירה של משהו כבד בצורה לא נכונה.
• ישיבה או נהיגה כפופה (הגב אינו זקוף) או ללא תמיכה נאותה בגב.
• נהיגה ממושכת ללא הפסקה או מנוחה.
• עמידה או התכופפות ממושכת.
• התפתלות או התעקמות.
• שיעול והתעטשות.
• מתח בשרירים.
• התמתחות מוגזמת.
• שינה על מזרון לא מתאים. במקרים מסוימים אנשים מתעוררים עם כאב גב מבלי שיהיה להם מושג לסיבה לכאב הגב.

מצבים וגורמים נפוצים

מצבים וגורמים לכאב גב כוללים:

• הריון.
• בעיות גניקולוגיות אצל נשים כמו דלקת אגן.
• סוגים שונים של דלקת פרקים.
• מתח בשרירים שקשור לסטרס (מצבי לחץ נפשי).
• זיהומים נגיפיים.
• בעיות בעצמות.
• זיהומים בשלפוחית השתן ובכליות.
• אוסטיאופורוזיס (עצמות חלשות ושבריריות בעקבות בריחת סידן).
• מעידה או נפילה.
• פציעה או שבר.
• היעדר פעילות גופנית.
• השמנה.
• הפרעות שינה.

גורמים לכאב גב חמור

בליטה או קרע באחד או יותר מהדיסקים הבין-חולייתיים ('פריצת דיסק') עלול לגרום לכאב גב חמור. המצב גורם לכך שהחומר התוך-דיסקי שהוא דמוי ג'ל, לוחץ על חוט השדרה או על עצבים מסוימים שעוברים בסמיכות לדיסק הפגוע. מצב זה מכונה 'פריצת דיסק', אך נכון יותר לתארו כצניחת דיסק או בקע בדיסק.

בדרך כלל מופיע הכאב בחלק התחתון של הגב, אך לפעמים יורגש כאב גם בישבן, בירכיים, בשוקיים ואפילו יוקרן לכפות ולאצבעות הרגליים, עקב גירוי של העצב הסכיאטי שעובר לאורך שתי הרגליים. לעיתים ילווה הכאב בגב התחתון גם בעקצוצים, בחוסר תחושה או בחולשה.

הדיסקים הבין-חולייתיים נוטים להתייבש ולהיחלש עם הגיל, או בעקבות פציעות. כתוצאה מכך הם מאבדים מגמישותם ואינם מרפדים כנדרש את החוליות. תופעה זו מהווה גורם נפוץ למדיי לכאב ונוקשות, במיוחד בקרב קשישים. הבעיה נוטה להחמיר בשעות הבוקר המוקדמות.

כאב עיקש בגב התחתון עלול להופיע גם כסימפטום של מספר מחלות נדירות כגון:

• מומים מולדים בעמוד השדרה.
• מחלת עצמות.
• שלבקת חוגרת (זיהום של נגיף ההרפס שפוגע בעצבים).
• פיברומיאלגיה.
• סרטן שהתפשט לעמוד השדרה.

במרבית המקרים אבחון של כאב גב מתבצע באמצעות תשאול ובדיקה גופנית. בדרך כלל לא יידרשו צילומי רנטגן או סריקות. כאשר מדובר על כאב גב פשוט הם לא יראו שום ממצא חריג. עם זאת עשוי הרופא לשלוח מטופל לבדיקות, במקרה שהמטופל סובל מפציעה או קיבל מכה חזקה בגב, כאשר הכאב נגרם בעקבות מחלה או שנמשך זמן רב.

כשמתעורר חשד לבעיות הנוגעות לדיסקים שבעמוד השדרה, יישלח המטופל לצילומי רנטגן או סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). יתכן שתידרש גם סריקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) המבוססת על שדה מגנטי חזק וגלי רדיו, בעזרתם מפיקים תמונות של חלקי הגוף הפנימיים. בדיקה זו מאפשרת קבלת מידע מדויק יותר אודות הרקמות הרכות בגב.

במקרים מסומים יהיה צורך בבדיקות דם או במיאלוגראמה (myelogram), צילומי רנטגן מיוחדים שבמהלכם מוזרק חומר ניגוד לעמוד השדרה.

הטיפול בכאב גב אקוטי

חלק מהטיפולים יתבצע על פי הנחיית רופא המשפחה או אורתופד, וחלקם על ידי מטפלים דוגמת כירופרקט, אוסטיאופט או פיזיותרפיסט. במקרה של כאבים ממושכים ללא הטבה תחת טיפול שמרני או תרופתי, כדאי לברר עם הרופא המטפל על האפשרות לפנות לקבלת טיפול במסגרת מרפאת כאב שמשלבת גישה הוליסטית לטיפול בכאב.

כירופרקט, אוסטיאופט או פיזיותרפיסט?

כירופרקטיקה ואוסטיאופטיה הם מקצועות דומים. בשניהם מסתמך המטפל טרם נקיטת פעולה על התבוננות ומישוש של האזור הבעייתי.

הטיפול הכירופרקטי נוטה להיות יותר ישיר, עם דגש על טיפול במפרקי עמוד השדרה. כירופרקט מסתמך על צילומי רנטגן, בדיקות דם ושתן וסריקות MRI כדי לקבוע את הטיפול המיטבי.

הגישה האוסטיאופטית מתבססת על הנעה (מתיחה איטית וקצבית), לחיצה או שימוש בשיטות עקיפות להפעלת השרירים והמפרקים.

פיזיותרפיה לכאב גב מתמקדת בהרפיה ובהחזרת יכולת התנועה באמצעות הפעלת הגוף, הנעה ועיסוי. פיזיותרפיסט יכול ללמד מטופל תרגילים לחיזוק השרירים שתומכים בעמוד השדרה.

עזרה עצמית

• חימום מקומי, עיסוי, דיקור וטיפול כירופרקטי או אוסטאופתי יכולים לעזור לטיפול בכאב גב אקוטי.
• לא מומלץ לשכב במיטה ולהימצא בחוסר תנועה עקב הכאב. מנגד לא מומלץ למתוח את הגב או לבצע פעילויות שיאמצו אותו יתר על המידה.
• לאחר יומיים-שלושה של מנוחה רצוי לחזור לפעילות הרגילה. מומחים רבים סבורים ששהייה ממושכת במיטה קשורה להתאוששות איטית יותר.
• אנשים שמרותקים למיטה נוטים יותר לפתח דיכאון, קרישי דם ברגליים וירידה בטונוס שרירי הרגליים.
• ניתן להניח כרית בין הרגליים כשישנים או שוכבים על הצד. חלק מהרופאים ממליצים להניח כרית מתחת לברכיים בזמן שישנים על הגב.
• ניתן להניח כרית חימום או קירור על אזור הכאב, כל עוד לא מחממים יתר על המידה או לא מניחים קרח ישירות על המקום הכואב.
• פעילות גופנית מתונה. מדובר על הליכה ועל מתיחות עדינות.

תרופות משככות כאב שאינן דורשות מרשם רופא

לרוב הטיפול הראשוני המומלץ לכאב גב תחתון אקוטי הוא נטילת משככי כאבים לתקופה קצרה, כדוגמת פאראצטמול או נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAID's), כמו איבופרופן.

• בטווח הקצר איבופרופן (משווק בין היתר בשמות נורופן®, אדוויל®, אדקס®) או נוגדי דלקת לא סטרואידלייעם אחרים, יכול לשמש לטיפול בכאב גב תחתון. יש להיוועץ ברופא לגבי השימוש באיבופרופן לתקופות ארוכות יותר מאחר שהוא עלול לגרום לתופעות לוואי ולהחריף את הסיכון להתפתחות כיבים ודימומים במערכת העיכול.
• פאראצטמול (משווק בישראל בין היתר בשמות אקמול®, דקסמול®), בדומה לאיבופרופן, הוכח כיעיל להקלת כאב גב.
• ניתן להשתמש במשחות בעלות השפעה מחממת, אם כי החומרים שהן מכילות לא הוכחו כיעילים לטיפול בכאב גב.

משככי כאב חזקים יותר

אם הסימפטומים של כאב הגב חמורים, יכול הרופא לרשום משככי כאב ממשפחת האופייטים בעלי השפעהעדינה, דוגמת קודאין או טרמדול. ניתן לשלבם עם פאראצטמול או עם NSAID's, לפי הוראת הרופא.

מרפי שרירים

אין הסכמה גורפת שעווית שרירים היא הגורם לכאב הגב ובמקרים רבים למרפי השרירים אין השפעה על העווית. אמנם תרופות אלו יעילות יותר להקלת הכאב בהשוואה לתרופת דמה, אך יעילותן אינה גבוהה מזו של תרופות נוגדות דלקת (NSAID's).

כאשר הכאב חזק מאד ישקול הרופא לרשום תרופה שמרפה שרירים כמו דיאזפאם (diazepam) המשווקת בשם אסיבל®. דיאזפאם, המהווה גם תרופת הרגעה, עלול לגרום לישנוניות ולטשטוש בקרב 30% מהמטופלים. לפיכך יש להימנע מנהיגה בתקופה בה נוטלים אותו. יש להמתין לפחות 24 שעות מסיום נטילת התרופה טרם שחוזרים לאחוז בהגה. דיאזפאם מעצים השפעת אלכוהול ולכן יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן הטיפול בתרופה זו.

דיאזפאם עלול לגרום להתמכרות בדרגות שונות ולכן אנשים שמפסיקים את הטיפול עלולים לחוות תופעות גמילה שאינן נעימות. כדי לצמצם את הסיכון נהוג לרשום את התרופה למספר ימים בלבד (לא יותר משבוע).

משככי כאב אופייטיים

משככי כאב אופייטיים משמשים לטיפול בכאב אקוטי משמעותי. יחד עם יעילותן יש לזכור שנטילתן כרוכה בתופעות לוואי הכוללות טשטוש, ירידה בזמן התגובה וביכולת השיפוט. בחילה ועצירות קשה עלולות להתפתח אצל חלק ניכר מהמטופלים שנוטלים את התרופות הללו במשך יותר מכמה ימים. נטילת אופייניים מלווה בסכנת התמכרות.

התרופות הללו מקלות את הכאב אך אינן מזרזות את ההחלמה.

סטרואידים

תרופות סטרואידיות (נגזרות של קורטיזון) הניתנות דרך הפה יכולות לסייע לטיפול בסכיאטיקה (דלקת בעצב הסכיאטי) אקוטית. אין הסכמה בקרב המומחים אם זריקות סטרואידים מסייעות להקלת כאב גב הנובע מסכיאטיקה. הדבר תלוי בנקודות ההזרקה ובמשך הכאב.

הטיפול בכאב גב כרוני

חלק מהטיפולים יתבצע על פי הנחיית רופא המשפחה או אורתופד, וחלקם על ידי מטפלים דוגמת כירופרקט, אוסטיאופט או פיזיותרפיסט. במקרים של כאבים ממושכים ללא הטבה תחת טיפול שמרני או תרופתלי, כדאי לברר עם הרופא המטפל על האפשרות לפנות לקבלת טיפול במסגרת מרפאת כאב שמשלבת גישה הוליסטית לטיפול בכאב.

כירופרקט, אוסטיאופט או פיזיותרפיסט?

כירופרקטיקה ואוסטיאופטיה הם מקצועות דומים. בשניהם מסתמך המטפל טרם נקיטת פעולה על התבוננות ומישוש של האזור הבעייתי.

הטיפול הכירופרקטי נוטה להיות יותר ישיר, עם דגש על טיפול במפרקי עמוד השדרה. כירופרקט מסתמך על צילומי רנטגן, בדיקות דם ושתן וסריקות MRI כדי לקבוע את הטיפול המיטבי.

הגישה האוסטיאופטית מתבססת על הנעה (מתיחה איטית וקצבית), לחיצה או שימוש בשיטות עקיפות להפעלת השרירים והמפרקים.

פיזיותרפיה לכאב גב מתמקדת בהרפיה ובהחזרת יכולת התנועה באמצעות הפעלת הגוף, הנעה ועיסוי. פיזיותרפיסט יכול ללמד מטופל תרגילים לחיזוק השרירים שתומכים בעמוד השדרה.

טיפול בכאב גב כרוני

כאב גב כרוני הוא כאב גב שמתפתח באופן הדרגתי לאורך זמן, ונמשך למעלה מ-12 שבועות אגב גרימת בעיות בטווח הארוך. הטיפול בכאב גב כרוני דורש שילוב של עזרה עצמית עם טיפול רפואי.

פעילות גופנית

גם כשיש כאב גב כרוני כדאי להישאר ככול האפשר פעילים מבחינה גופנית. פעילות גופנית עשויה להפחית את חומרת הסימפטומים. מומלץ להמשיך לעבוד או לשוב לעבודה בהקדם האפשרי, בתנאי שאין מדובר על עבודה פיסית שתחמיר את הכאב.

פעילות גופנית ייעודית סדירה תסייע לחיזוק השרירים שתומכים בגב. הפעילות הגופנית גם מעודדת היווצרות אנדורפינים, שהם חומרים המרגיעים כאב באופן טבעי.

כפיפות, סיבוב מצד לצד או מאמץ מיוחד של השרירים או של מפרקי הגב עלולים לגרום להחמרת הכאב. יש להימנע מביצוע תנועות שעלולות להכאיב. יחד עם זאת הגנה מוגזמת על הגב והימנעות מכל תנועה מיותרת עלולות לעכב את החזרה לתפקוד היומיומי התקין.

מומלץ להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט לגבי תרגילים וסוגי פעילות גופנית מומלצים.

פיזיותרפיה

אנשים הסובלים מכאב גב כרוני יכולים להיעזר בפיזיותרפיסט, הן לשם טיפול והן לשם לימוד טכניקות לעזרה עצמית שיקלו על כאבם. הפיזיותרפיסט אמור לשפר את יכולת התנועה של המטופל בעזרת תרגילים ייעודיים המתבצעים במרפאה, כמו גם ללמד את המטופל לבצע בבית תרגילים לחיזוק השרירים התומכים בגב ולשיפור הגמישות של עמוד השדרה. אף הדרכה הנוגעת ליציבה נכונה ולאימוץ מופחת של הגב חשובה.

טיפולים משלימים: כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, שיאצו ואקופונקטורה

טיפולים משלימים כמו כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, שיאצו ואקופונקטורה עשויים להקל על כאב הגב ולעודד תחושות הרפיה ורגיעה. טיפולים אלו יכולים להתבצע במקביל לטיפולים הקונבנציונליים.

שיאצו היא שיטת טיפול יפנית מסורתית המתוארת כטיפול באמצעות 'לחיצות'. במהלך הטיפול מפעיל המטפל לחץ על נקודות מסוימות אשר קשורות למסלולים האנרגטיים בגוף. המטפל משתמש באצבעותיו, אגודליו ומרפקיו כדי לבצע את הטיפול.

אקופונקטורה היא ענף של הרפואה הסינית המסורתית. הטיפול באקופונקטורה מתבצע באמצעות החדרת מחטים מיוחדות (דקות מאד, חד-פעמיות) לנקודות מפתח בגוף. הטיפול מסייע לשחרור אנדורפינים, שהם חומרים נוגדי כאב טבעיים שהגוף מייצר. אקופונקטורה יכולה גם לעורר פעילות החלמה ברקמות שריר ועצבים.

במצבים הבאים לא מומלץ לעבור טיפול באקופונקטורה:

• כשיש הפרעות בקרישת הדם ודימומים.
• כשהמטופל מקבל תרופות נוגדות קרישה דוגמת קומדין.
• כשהמטופל לוקה במחלה נפשית קשה.
• כשיש זיהום מקומי בעור.
• במצב של טראומה.

בנוסף לאמור אין לקבל טיפול באלקטרו-אקופונקטורה באזורים הקרובים לקוצב לב או להתקנים מושתלים אחרים.

• נשים הרות ואקופונקטורה
• אמנם נשים הרות יכולות לקבל טיפול באקופונקטורה, אך לא בכל הנקודות וודאי שלא באזור הבטן. טיפול בנקודות מסוימות עלול להביא להפלה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT - Cognitive behavioral therapy)

כמה מחקרים הראו שטיפול פסיכולוגי המכונה טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לסייע להתמודדות עם כאב גב כרוני.

שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מבוססת על העיקרון שתחושות האדם תלויות לפחות בחלקן במחשבותיו. אנשים המאומנים להגיב בצורה שונה לכאב, למשל בעזרת הרפיה וגישה חיובית, מדווחים על ירידה ברמות הכאב שלהם. אנשים שעוברים טיפול כזה נוטים להקפיד יותר על פעילות גופנית, ובכך מפחיתים עוד יותר את חומרת הסימפטומים.

תרופות משככות כאב

על אף שהטיפול הלא תרופתי מועדף בדרך כלל על פני הטיפוול התרופתי, במקרים של כאב גב כרוני, לעתים יוצע טיפול במשככי כאב, בדיוק כמו במצב האקוטי. מטרת הטיפול היא לאפשר הקלה בכאב שתאפשר לאדם להשתתף בטיפולים פעילים כדוגמת פעילות גופנית, טיפול פסיכולוגי וכדומה. סביר להניח שתחילה ימליץ הרופא על פאראצטמו או על תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, שגם להן השפעה משככת לכאב. אם כאב הגב חמור, הרופא עשוי לרשום תרופות המכילות קודאין (Codeine). לא מומלץ ליטול תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות (NSAID's) דוגמת איבופרופן לתקופה ממושכת ללא השגחה רפואית, כיוון שהן עלולות לגרום לגירוי ואף לכיבים בקיבה או בתריסריון. כשנדרש טיפול ארוך טווח בתרופות ממשפחהת NSAID's, סביר להניח שהרופא ירשום גם תרופות המגנות על מערכת העיכול, כמו מעכבי משאבת מימן (PPI's) דוגמת אומפרזול (Omeprazole).

טיפול תרופתי נוסף

אם כאב הגב חזק ותרופות נוגדות כאב אינן מצליחות להקל עליו, ישקול הרופא לנסות טיפול תרופתי אחר, כדוגמת אמיטריפטילין (שם מסחרי: אלטרול) או דולוקסטין (שם מסחרי: סימבלטה).

אפשרות אחרת היא שימוש במרפי שרירים.

במקרים שאין הטבה לאחר ניסיונות טיפול בתרופות אלו, ניתן לנסות טיפול במשככי כאבים ממשפחת האופיואידים.

סטרואידים

קיימת מחלוקת לגבי יעילות השימוש בזריקות סטרואידים (נגזרת של קורטיזון) לטיפול בכאב גב כרוני. הדבר תלוי גם בנקודת ההזרקה. זריקות מקומיות של סטרואידים לנקודות הכאב, כאלו המכונות "נקודות הדק" (trigger point injections) בשילוב עם מאלחש מקומי, עשויות לסייע לטיפול בכאב גב כרוני.

ניתוח

ניתוח גב יישקל במקרים של כאב גב כרוני כאשר:

• קיימים גורמים ברורים לכאב, דוגמת פריצה של דיסק.
• לא חלה הטבה בסימפטומים בעקבות טיפולים אחרים.
• הסימפטומים מחמירים בהתמדה.

סוג הניתוח תלוי בגורם שיצר את כאב הגב. להלן כמה סוגי ניתוחים:

• ניתוח פריצת דיסק - כריתת חלק מהדיסק שלוחץ על העצב.
• ניתוח היתוך עמוד השדרה - אם חוליה בעמוד השדרה זזה ממקומה, ניתן להחזירה למקום ולשמור על מבנה חוליות אחיד באמצעות מוטות מתכת מיוחדים.
• זריקות - מדובר על הזרקה של תרופות מסוימות ישירות לעמוד השדרה, כדי לסייע בהקלת הכאב

ניתוח גב, כמו כל הליך פולשני, אינו נטול סיכונים. קיים סיכום של 10% שאזור הניתוח יזדהם. במקרה זה ייתכן שהמטופל יזדקק לניתוח נוסף כדי לנקות את הזיהום, אם כי לעתים די בטיפול אנטיביוטי.

קיים גם סיכון קטן (כ-0.6%) שחוט השדרה ייפגע במהלך הניתוח. הדבר עלול לגרום לבעיות שונות, החל בחולשת שרירים וכלה בשיתוק מוחלט. אף השליטה בשלפוחית השתן ובסוגרים של המעיים עלולה להיפגע בעקבות הנזק העצבי. לניתוח עמוד השדרה יש סיכון של 1-2% לכישלון, והמנותח ייאלץ לעבור ניתוח נוסף.

לפני שמחליטים על ניתוח גב חשוב לדון עם הרופא המנתח בכל הסיכונים והיתרונות של הניתוח. בטרם פונים לטיפול ברפואה משלימה יש לשקול בזהירות את היתרונות והסיכונים האפשריים. מומלץ לשתף בהתלבטות את הרופא המטפל.

גירוי חשמלי של עצב דרך העור (Trans-cutaneous electrical nerve stimulation (TENS

השימוש במכשירי 'טנס' הפך לנפוץ בקרב אנשים הסובלים מכאב גב ממושך. מכשיר הטנס שולח פעימות חשמליות זעירות לתוך הגוף באמצעות אלקטרודות שהמטופל מצמיד לעור, באזור הכאב.

משערים שהפעימות החשמליות פועלות להרגעת הכאב בשני מנגנונים:

• הפעימות בעלות התדירות הנמוכה עשויות לעודד ייצור מוגבר של אנדורפינים.
• הפעימות החשמליות בעלות התדירות הגבוהה חוסמות מעבר של איתותי כאב מהגב אל המוח.

חלק מהמחקרים הרפואיים הראו שהתועלת מהשימוש במכשירי טנס לא עלתה על הטיפול במכשירי דמה. לעומת זאת, מחקרים אחרים הוכיחו שמכשירי טנס עשויים להקל על כאב. דרושה עוצמת גירוי חשמלי מספקת על מנת להגיע לתוצאות.

יש להיוועץ ברופא או במטפל מוסמך טרם השימוש במכשיר 'טנס'.

השימוש במכשיר 'טנס' אינו מומלץ למטופלים המשתייכים לקבוצות הבאות:

• אישה בהריון, אלא אם כן קיבלה הנחיה מפורשת מהרופא המטפל.
• חולי אפילפסיה.
• אנשים בעלי קוצב לב.
• אנשים עם היסטוריה של מחלות לב.