הקדמה
המונח סרטן הוא שם כולל לקבוצה של גידולים ממאירים המאופיינים בגדילה בלתי מבוקרת של תאים פגומים.
בסקירה זו נתייחס בעיקר לגידולים סרטניים "פולשניים" שהם מרבית הגידולים הממאירים, ומאופיינים ביכולת התאים הפגומים לחדור את ממברנת הציפוי הסמוכה אליהם וליצור גידול חודרני ברקמה שבה נוצרו, עם פוטנציאל לחדור לכלי דם ולימפה.
אף על פי ששיעורי ההיארעות של סרטן גבוהים יחסית בישראל, הרי שישראל נמצאת במקום נמוך (מקום 45) בתמותה מסרטן, מה שמלמד על גילוי מוקדם יחסית, וטיפולים יעילים ועדכניים במסגרת סל הבריאות הממלכתי לכלל תושבי ישראל.
מה מאפיין גידולים סרטניים?
גידולים ממאירים נגרמים כאשר מצטברים שינויים גנטיים מרובים בגרעין התא, המשנים את התנהגות התא מבריא לסרטני. שינויים אלו גורמים: חלוקה בלתי מבוקרת של תאים ללא יכולת תיקון הפגם, התחמקות מהנחיות למוות עצמי מתוכנן של התא (מכונה "אפופטוזיס") שאמור היה להתרחש לאחר זיהוי התא כפגום ללא תקנה, יצירת כלי דם מרובים ובלתי תקינים בסביבת הגידול, הפעלת מנגנונים המאפשרים לתאים הסרטניים לחדור לכלי דם ולימפה סמוכים משם לאיברים נוספים בגוף, שינויים "מטבוליים" בתאי הגידול המאפשרים להם להשתמש במקורות אנרגיה מיוחדים, והתחמקות מזיהוי והרג יעיל על ידי תאי מערכת החיסון.
ברוב המקרים, התא שהפך סרטני התחיל מתאי ציפוי ברקמה, למשל: גידול במעי יכול להתחיל מגדילה לא תקינה של תאי רירית המצפים מבפנים את המעי, תחילה לפוליפים גדולים לא תקינים ובהמשך לגידולי מעי גס. גידולים שהתחילו מתאי אפיתל נקראים "קרצינומה". מיעוט הגידולים מתחילים בגדילה פגומה של תאי שריר ושלד ואז הם מכונים "סרקומה". סך גידולים אלו מכונים "גידולים סולידיים" וזאת בניגוד לגידולים שמקורם בתאי הדם והלימפה כמו לויקמיות ולימפומות ומכונים "גידולים המטולוגים".
לשמחתנו בעידן שלנו ישנן פריצות דרך עצומות בהבנה וזיהוי של מנגנונים פגומים בתאי הגידול. בזכותן ניתן להתאים טיפול לחולי סרטן, ולפתח גישות טיפוליות התורמות לריפוי ולהארכת חיים של חולים אונקולוגים.
שכיחות גידולים בישראל
מדי שנה מדווח על 20,000-32,000 מקרים חדשים של סרטן וגידולי מוח (שפירים וממאירים). פרטים על שכיחות הגידולים בישראל, מאפייני המחלה בעת הגילוי וההישרדות מופיעים באתר הרשם הלאומי לסרטן של משרד הבריאות.
למידע נוסף באתר הרשם הלאומי לסרטן
סימפטומים
הסימפטומים והסימנים של מחלת הסרטן ישתנו בהתאם לרקמה ולאזור בגוף בו יופיע הגידול ובהתאם לסוג הגידול. ניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות: מקומיים, גרורתיים ומערכתיים.
סימפטומים מקומיים יופיעו כאשר הסרטן מוגבל לאזור מסוים בגוף. השכיחים שבהם:
סימפטומים גרורתיים יופיעו כאשר הסרטן מתפשט לאברי גוף נוספים. השכיחים שבהם:
- נפיחות בבלוטות הלימפה.
- שיעול דמי.
- כאבים בעצמות.
סימפטומים מערכתיים (סיסטמיים) הם כאלו שמקורם במערכות הגוף, דוגמת מערכת הדם, מערכת העיכול או מערכת העצבים. סימפטומים אלו נגרמים בעקבות התפשטות הסרטן לכל הגוף וכוללים:
- ירידה במשקל.
- אובדן תאבון.
- עייפות.
- הזעת לילה.
סימפטומים רבים מבין אלו שהוזכרו יכולים להיגרם בשל מצבים שאינם סרטניים. לכן, גם אם הינכם סובלים מסימפטומים אלו, אין הדבר מלמד על נוכחות גידול סרטני. רק רופא המשפחה יוכל לסייע לכם באבחון.
גורמים
כיצד מתפתח סרטן?
סרטן מתחיל כאשר חל שינוי מסוים (התמרה) בחומר התורשתי, דנ"א, של תא ברקמה. הדנ"א נמצא בכול תא מתאי הגוף, למעט בתאי כדוריות הדם האדומות. הדנ"א מכיל הוראות הפעלה המאפשרות את תפקודו התקין של התא, למשל מתי להתחלק ועל ידי כך להתרבות או אלו חומרים לייצר כדי לקיים את התא.
שינוי בדנ"א המכונה התמרה גנטית, עלול לגרום לשיבוש הוראות ההפעלה, שמשמעותו התרבות בלתי מבוקרת של התא וכן ייצור חומרים מסוכנים לסביבתו הבריאה. מקבץ של תאים שעברו התמרה כזו הוא גוש סרטני.
כיצד מתפשט הסרטן בגוף?
כאשר תאי הגידול חודרים את הממברנה הבזאלית ברקמה, הם יכולים להתפשט ראשית ברקמה עצמה, ומשם דרך כלי דם וכלי לימפה לאזורים נוספים בגוף. ישנם סוגי גידולים שנוטים להתפשט יותר לאיברים מסוימים, כמו כבד, עצמות או מוח.
מה גורם לסרטן?
סרטן יכול להיגרם באמצעות גורמים שונים:
סוגי סרטן מסוימים עוברים בתורשה. כך למשל, הסיכויים להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן השד, או סרטן השחלות, גבוהים יותר במידה שקרובת משפחה חלתה במחלה.
קרצינוגניים
חשיפה לכימיקלים מסוימים עלולה לגרום למוטציות הגורמות לסרטן. הקרצינוגן השכיח ביותר הוא עשן הטבק, אשר יכול לגרום לסרטן הראות ולסרטן בשלפוחית השתן. צריכה מוגברת של אלכוהול יכולה גם היא לגרום לסרטן, כמו גם חשיפה לסיבי אסבסט.
קרינה
חשיפה לרמות קרינה גבוהות יכולה לגרום לסרטן. חשיפה לקרינה כוללת גם חשיפת יתר לקרני השמש, או שימוש מופרז במיטות שיזוף.
יחד עם זאת, לא כל סוגי הקרינה מסוכנים. לדוגמה, כמות הקרינה המשמשת כיום בצילום קרני X (רנטגן), היא קטנה ואינה גורמת כל נזק.
מחלות זיהומיות
זיהומים ויראליים (נגיפיים) רבים פוגעים בתאים ויכולים לגרום לסרטן. הוירוסים השכיחים ביותר העלולים לגרום לסרטן הם:
- וירוס הפפילומה האנושי (HPV), שאחראי לכ-95% מכל מקרי סרטני צואר הרחם.
- צהבת (הפטיטיס) מסוג B וצהבת מסוג C – שני הסוגים יכולים לגרום לסרטן בכבד.
- וירוס אפשטיין-בר אחראי למחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס זיהומית), אשר נקשרה עם סיכון מוגבר להופעת לימפומה מסוג הודג'קין (סוג של סרטן במערכת הלימפה).
- וירוס אנושי לימפוטרופי מסוג T – וירוס במערכת הדם הגורם לוקמיה. שכיח בעיקר ביפן ובאפריקה.
ביטוי מוגבר של קולטנים על פני תאי הגידול
גידולים שונים מבטאים קולטנים לחומרים בסביבתם. אם החומרים הללו קיימים בסביבת הגידול, יש שגשוג שלו. דוגמאות שכיחות הן קולטנים להורמוני המין בחלק ניכר מגידולי השד והערמונית. כשיש ביטוי מוגבר של קולטנים אלו אזי הטיפול יכול להיות מבוסס על דיכוי הפרשה או קישור של ההורמונים לתאי הגידול.
מצבים המשפיעים על מערכת החיסון
סרטנים מסוימים, כגון הסרקומה ע"ש קפוסי, וכן לימפומה, שכיחים בקרב אנשים עם מערכת חיסון פגועה שאינה מתפקדת כראוי, למשל בקרב אוכלוסיית חולי האיידס.
אבחון
קיימות מספר בדיקות המשמשות לאבחון מחלת הסרטן:
- בדיקות דם – סוגים שונים של סרטן משחררים חלבונים אל מערכת הדם.
- צילומי רנטגן (קרני X).
- MRI – סריקה בטכנולוגיה של תהודה מגנטית.
- CT – סריקה בטכנולוגיה של טומוגרפיה ממוחשבת.
- אנדוסקופיה – בדיקה בה מוחדרת צינורית עדינה וגמישה שבקצה מצלמה לתוך הגוף.
ביופסיה
ניתן לאשר חשד לגידול סרטני באמצעות ביצוע ביופסיה. בתהליך זה מוציאים דגימה קטנה מהרקמה החשודה, ובודקים את הימצאותם של תאים סרטנים בדגימה.
ביופסיה היא שיטה יעילה מאד באבחון מחלת הסרטן, ומשמשת לעתים על מנת לקבוע להיכן הסרטן התפשט בגוף, או את הסבירות שהגידול המסוים יתפשט בעתיד לאברי גוף ורקמות נוספים.
לעתים יבוצעו ביופסיות נוספות של בלוטות הלימפה הסמוכות למקום הגידול על מנת לבדוק שהסרטן לא התפשט אל קשרי הלימפה, או שלח גרורות לאברי גוף מרוחקים דרך מערכת הלימפה.
טיפול
סרטן היא מחלה מורכבת עם מאפיינים קליניים שונים ושלבי טיפול מגוונים. רצף הטיפול בסרטן כולל הערכת סיכונים, מניעה ראשונית, איתור, אבחון, טיפול, החלמה מצד אחד, וטיפול בסוף החיים כשנדרש. תפיסת המטופל את חוויית הטיפול שלו לאורך זמן היא תוצאה של זרימת מידע טובה, יחסי אנוש טובים ותיאום טוב של רצף הטיפול.
לטיפול הרב-תחומי במחלת הסרטן ערך רב, מאחר שהוא משלב עבודת צוות לטיפול רפואי שבה אנשי מקצוע מתחומי בריאות שונים שוקלים את כל אפשרויות הטיפול הרלוונטיות במטרה לפתח תוכנית טיפול פרטנית מותאמת אישית לכל מטופל.
שירותי הבריאות בקהילה משמעותיים ביותר במתן ייעוץ, תמיכה וטיפול בחולי סרטן בכל שלבי המחלה.
מטרת הטיפול היא להסיר את התאים הסרטניים באופן שימנע את חזרת הסרטן. זו משימה מאתגרת במיוחד, מאחר שגם תא סרטני אחד שיישאר לאחר הטיפול עלול לשגשג ולגרום להופעת גידול חדש.
שיטות שונות נמצאות בשימוש כדי להגדיל את הסיכוי להסרת התאים הסרטניים:
טיפולי הקרנות
טיפול בקרינה ("רדיותרפיה") נועד לחזק את השליטה המקומית בגידול ללא חשיפה נוספת לניתוח. הוא דורש הגדרת המיקום המדויק שאליו נדרשת הקרינה כמו גם מניעת קרינה לאיברים חיוניים סמוכים בגוף, הגדרת המנה הכוללת של הקרינה ומספר המקטעים, ותכנון בעזרת פיזיקאים. הקרינה בדרך כלל ניתנת פעם ביום ל-5 ימים בשבוע במשך כמה שבועות, לעיתים תינתן יותר מפעם ביום, או פעם בכל כמה ימים. פחות שכיחה היא קרינה ממוקדת, שייתכן שתדרוש אביזרים מיוחדים ובה כל מפגש ארוך יותר. רצוי לקבל הסבר מרופא הקרינה על תוכנית הקרינה ותופעות לוואי צפויות לפני תחילת הטיפול.
הכנת תוכנית הטיפול בהקרנות
לפני תחילת הטיפול יש צורך לתכנן את הטיפול ולסמן את האזור שאליו תכוון הקרינה. תהליך התכנון נקרא סימולציה - הדמיית הטיפול טרם השימוש במכונות הקרינה. הסימולציה נעשית באמצעות מכשיר מיוחד שנקרא סימולטור או CT סימולטור - מכשיר שבעזרתו מצלמים את האזור המטופל, כדי להבטיח את דיוק מקום הקרינה.
תוכנית הטיפול היא אישית ומותאמת בנפרד לכל מטופל. לעיתים נדרשות לתכנון הטיפול בדיקות עזר נוספות, כגון צילומי רנטגן נוספים.
בתום המדידות הנחוצות, טכנאי הטיפול יסמן על העור בעט סימון או יוד מיוחד את האזור שבו יינתן הטיפול. אין להסיר את הסימון עד לסיום הטיפול, כדי להבטיח שהקרינה תינתן תמיד באותו אזור. יש אפשרות לסמן את האזור באמצעות קעקוע נקודות קטנטנות, כמעט בלתי נראות, על העור. נקודות אלו ישמשו למיקום שדות הקרינה בטיפול היומיומי.
ביום הסימון רצוי להגיע בבגדים נוחים, עדיף חולצה ומכנסיים או חולצה וחצאית. מומלץ להצטייד במכשיר להאזנה למוזיקה בזמן ביצוע פעולת הסימון. במהלך סדרת הטיפולים יש לשמור על משקל קבוע, לכן חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת.
הטיפול הקרינתי
בחדר הקרינה יש מיטת טיפול ומכשיר קרינה, לרוב מדובר במכשיר המכונה מאיץ קווי. לקבלת הטיפול תתבקשו לשכב על מיטת הטיפול בתנוחה דומה לזו ששכבתם בה במהלך הסימון. המאיץ הקווי יכוון לאזור שסומן. כיוון המאיץ הקווי נמשך לעתים יותר זמן מהטיפול עצמו, אך זהו תהליך חשוב ביותר. כשטכנאי הטיפול יסיים למקם את שדה הקרינה, הוא יצא מהחדר ויפעיל את המאיץ הקווי. במשך זמן זה, האורך כמה שניות, הטכנאי ישגיח עליכם באמצעות טלוויזיה במעגל סגור. כשיינתן הטיפול לא תחושו כלום. חשוב לא לזוז במהלך הטיפול, אך אפשר לבלוע רוק ולנשום באופן רגיל.
טיפול בקרינה אינו גורם למטופל לפלוט קרינה רדיואקטיבית, שכן מקור הקרינה נשאר במכשיר. לכן במהלך הטיפולים ולאחר סיומם אפשר לשהות בביטחון גמור בחברת אנשים, כולל ילדים ונשים בהיריון.
רדיותרפיה - טיפול באמצעות קרינה באנרגיות גבוהות על מנת להשמיד גידולים, בד"כ סרטניים. לפחות 50% מהמטופלים במכון האונקולוגי מקבלים טיפול קרינתי. הרדיותרפיה שורפת את הגידול באופן ביולוגי בכך שהיא מבטלת את אפשרות החלוקה של הגידול הסרטני. הטיפול ניתן במספר מנות קרינה על מנת שבין מנה למנה התאים הבריאים יוכלו להתאושש. קיימות מספר אפשרויות של טיפול קרינתי.
מהן תופעות הלוואי השכיחות של הטיפול הקרינתי?
טיפול בקרינה עלול להיות מלווה בתופעות לוואי כלליות ומקומיות. עם זאת, מטופלים רבים מדווחים שלא חשו כלל בתופעות לוואי במהלך מתן הקרינה, ואחרים דיווחו על תופעות לוואי זמניות שחלפו בתום הטיפול.
תופעות הלוואי שונות בהתאם לסוג האיבר המוקרן ולשוני בטיפולי הקרינה עצמם באיברים השונים:
- בהתאם לאיבר הבריא הנמצא בסמוך לקרינה ייתכן שיופיעו תופעות לוואי, למשל: אם בשדה הקרינה יש קטע מהמעיים, ייתכן שיופיעו כאבי בטן ושלשול לאחר כמה הקרנות.
- עייפות המלווה בתשישות גדולה מהרגיל. אם יש שינוי במידת העייפות או התפקוד, חשוב לדווח לצוות המטפל.
- שינויים על פני העור באזור המוקרן - יש אנשים המפתחים תגובה בעור בעקבות הטיפול בקרינה. דרגת התגובה משתנה מאדם לאדם ומאזור טיפול אחד למשנהו. עם זאת, יש אנשים שאינם מפתחים שום תגובה עורית. התגובה על העור אינה מיידית, היא יכולה להופיע כעבור כמה ימים עד כמה שבועות של טיפול. אם הבחנתם בתגובה על פני העור מכל סוג שהוא - חום, שינוי צבע, גרד, יובש - יש לדווח לצוות המטפל. טיפולי קרינה אינם גורמים לנשירת שיער, מלבד מקרים שבהם הקרינה מתבצעת לאזור הראש. שיער בית השחי נושר כשהקרינה מתבצעת באזור השד ובית השחי.
- הקרנות לאזור הראש והצוואר - כאבי גרון, צרידות, קושי בדיבור, יובש בעור או ריבוי הפרשות, הפרשת רוק מופחתת, שינוי בטעם ופצעים בפה, כאב או קושי בבליעה מתפתחים ימים מספר אחרי הקרינה עד שבועיים.
- לטיפול עשויות להיות תופעות לוואי שנמשכות גם כמה שבועות לאחר שהוא נגמר. עם זאת, תתחילו לחוש התאוששות בהדרגה. חשוב להמשיך לנוח ולאכול היטב.
האחות במכון תעמוד איתכם בקשר בתקופה של שבועיים שלאחר הטיפול. בתום השבועיים יש להזמין תור לביקור אצל הרופא המטפל. אם תתעורר בעיה, רצוי להקדים את התור.
ניתוח
כשהסרטן מתגלה בשלבים מוקדמים, תיתכן אפשרות להסיר את הרקמה הנגועה. במקרים מסוימים יש צורך להסיר את האיבר השלם, כמו במקרה של סרטן בבלוטת הערמונית, או במקרים מסוימים של סרטן השד.
במקרים אחרים ייעשה שימוש בכימותרפיה ובהקרנות לפני ואחרי הניתוח, כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה.
טיפול סיסטמי
טיפולים סיסטמיים באונקולוגיה מתבססים על תכשירים תרופתיים אנטי-סרטניים הנספגים לאחר מתן הטיפול לזרם הדם, ומשם הם יכולים להגיע למוקד הראשוני שממנו צמח הגידול וגם לאיברים שונים בגוף במקרה שתאי הגידול התפשטו אליהם.
הטיפולים הסיסטמיים כוללים:
- טיפולים ציטוטוקסיים (הידועים בשם "כימותרפיה") - טיפולים שנועדו לעצור את ההתחלקות של התאים הסרטניים.
- התערבויות הורמונליות (אנטי-הורמונים) - שמשנות את סביבת הגידול וחשיפה להורמונים בדם וברקמה שבה מתפתח הסרטן ומשפיעות על יכולתו לשרוד.
- טיפולים ביולוגיים - טיפולים שמשמשים נגד חלבונים פגומים הנוצרים במהלך התפתחות תאי סרטן מתאים תקינים וזוהו בגידול עצמו (קרויים לרוב "טיפולים מותאמים אישית").
- טיפולים אימונולוגיים - טיפולים שמעודדים את מערכת החיסון לזהות את תאי הסרטן כזרים לגוף ולתקוף אותם. לעיתים ניתנות תרופות בודדות ובמצבים אחרים הן ניתנות במשולב. מתן הטיפול יכול להיות בכדורים, בעירוי לווריד, בזריקה תת-עורית ובזריקה לשריר.
לפני הטיפול חשוב מאוד לקבל מידע מפורט שכולל:
- שם התרופה
- אופן קבלת התרופה (עירוי לווריד, כדור, זריקה תת-עורית וכד')
- האם יש אינטראקציה עם תרופות אחרות שהמטופל נוטל
- מהן תופעות הלוואי השכיחות ואילו תופעות לוואי דורשות פנייה מיידית לצוות מטפל
- מה דרך התקשורת עם הצוותים המטפלים בשעות העבודה ולאחר שעות העבודה
שאלות ותשובות על טיפול סיסטמי
מה אוכל לעשות בזמן הטיפול כדי להקל על עצמי?
כשהטיפול ניתן בעירוי, תתבקשו להגיע עם בדיקות דם מקופת החולים שבוצעו בסמוך לביקור, או שתישלחו לבדיקות במחלקה. בהתאם לסוג התרופה שניתנת ותופעות הלוואי הצפויות, ייתכן שתקבלו הכנה עם תרופות נגד בחילות והקאות, או תרופות למניעת אלרגיה. הטיפול עצמו נמשך לרוב בין 30 דקות לכמה שעות, תלוי בסוג הטיפול.
בעת קבלת הטיפול אפשר לקרוא, להאזין למוזיקה, לצפות בטלוויזיה, לבצע תרגילים של דמיון מודרך ולשוחח עם המלווה או עם איש הצוות. לאחר הטיפול כדאי לקבל סיכום עם מידע על הטיפולים שקיבלתם והנחיות להמשך התנהלות בבית וליצירת קשר במקרה הצורך. ייתכן שתקבלו המלצה לזריקה למניעת ירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות, הניתנת ביממה שלאחר הטיפול, או המלצות אחרות.
האם עליי לבוא עם מלווה?
רצוי ואף מומלץ לבוא עם מלווה. הוא יסייע לכם בהסעה למכון ובחזרה, ישהה איתכם בזמן הטיפול, יתמוך בכם ויחזק אתכם, ויסייע בכל הנושאים המנהלתיים. לאחר הטיפול עלולים לחוש עייפות ותשישות, ולכן רצוי שיהיה מי שיוכל לסייע לכם בבית בטיפול אישי, בהכנה ובהגשת מזון ומשקה, בטיפול בילדים קטנים ועוד.
האם הטיפול לווריד כואב?
הטיפול עצמו לא אמור לכאוב. אם בעת קבלת העירוי יש לך כאבים, חשוב לדווח לאחות במכון כדי לבדוק שהעירוי לא נפגם ואין זליגת חומר כימי.
האם אפשר להמשיך בפעילות הרגילה בתקופת הטיפולים התרופתיים?
בדרך כלל אפשר להמשיך בפעילות השגרתית בתקופת הטיפול. יתרה מכך, חשוב להמשיך בפעילויות כגון עבודה, פגישות עם חברים ופעילות גופנית מבוקרת. עם זאת, בימים הראשונים שלאחר הטיפול ייתכן שתחושו חולשה ועייפות. כל מטופל מגיב אחרת לטיפול, לכן צריך להיות קשובים לגוף ולתחושות.
איך מושפע התיאבון?
חלק מהטיפולים, בעיקר התכשירים הכימיים, עלולים לגרום לבחילות ולהקאות ולפגוע בתיאבון ובחוש הטעם, בעיקר בימים הראשונים שלאחר הטיפול. התרופות הניתנות כיום נגד בחילות והקאות יכולות לסייע להתגבר על תחושות אלו.
מהן תופעות הלוואי השכיחות?
מכיוון שהחומרים הכימיים עוצרים התחלקות של תאים, גם רקמות נוספות בגוף, בעיקר אלו שמתחלקות מהר, עלולות להיפגע. במצב זה עלולים להיווצר תסמינים של מערכת העיכול כמו בחילות והקאות, שלשולים או עצירות, ותסמינים נוספים כמו נשירת שיער, יובש ופצעים בפה, חולשה ועייפות, השפעות על מערכת המין ושינויים בערכי ספירת הדם. כמה מהתרופות גורמות לפגיעה בקצות העצבים, ולכן לתחושת נימול בגפיים. בנוסף, יש תופעות לוואי ספציפיות לתכשירים השונים.
רוב התסמינים כגון בחילות והקאות, פגיעה במערכת החיסון ועייפות ותשישות, נעלמים עם סיום הטיפולים, ותסמינים אחרים, כמו תחושת נימול בגפיים ונשירת שיער, נעלמים כמה חודשים לאחר סיום הטיפול. כאמור, כל מטופל מגיב אחרת לטיפולים הכימיים.
איך אפשר להקל את התסמינים?
- להקפיד על שתייה מרובה, עדיף משקאות עתירי קלוריות, בכמויות קטנות ולעיתים קרובות.
- להתייעץ עם דיאטנית לצורך התאמת תזונה, ולקבל ממנה ייעוץ וליווי.
- לטפל בהיגיינת הפה כדי למנוע פצעים וכיבים בפה ולאורך מערכת העיכול.
- לעסוק בפעילות גופנית מבוקרת ומתונה, כמו הליכה. פעילות גופנית תמנע את תחושת העייפות והתשישות שמטופלים חשים לאחר טיפולים כימותרפיים.
- להימנע מחשיפה לשמש. מסיבה זו רצוי לבצע את הפעילות הגופנית בשעות הבוקר המוקדמות או בערב.
אילו תסמינים מחייבים פנייה דחופה לצוות המטפל?
- חום מעל 38 מעלות או צמרמורות
- פריחה על העור
- כתמים אדומים או כחולים על העור
- כאב חריף מהרגיל
- קוצר נשימה
- שלשולים – יותר מ-6 פעמים ביום
- הקאות מרובות הנמשכות יותר מ-24 שעות לאחר הטיפול
- כל שינוי משמעותי לרעה בהרגשה הכללית
טיפול הורמונלי
קצב הגידול של סרטנים מסוימים, דוגמת סרטן השד או סרטן הערמונית, מושפע מהורמונים מסוימים (אסטרוגן או טסטוסטרון, בהתאמה). ניתן להאט את קצב גדילת הגידול באמצעות חסימה של אותם הורמונים.
חסימה הורמונלית יכולה לגרום לתופעות לוואי שונות.
תופעות לוואי אפשריות אצל נשים בעקבות חסימה של ההורמון אסטרוגן כוללות:
- גלי חום והזעה.
- חוסר עניין ביחסי מין.
- בחילות והקאות.
- עייפות.
- כאבי פרקים.
- כאבי ראש.
- פריחה בעור.
אצל גברים, תופעות הלוואי בעקבות חסימה של ההורמון טסטוסטרון כוללות:
- גלי חום.
- הזעה.
- עייפות.
- עלייה במשקל.
- חוסר עניין ביחסי מין.
- אין-אונות.
- נפיחות בשדיים.
טיפול בנוגדנים מונוקלונליים
זהו טיפול חדש יחסית, שהחל לראשונה בסוף שנות ה-90' של המאה שעברה. נוגדנים מונוקלונליים הם נוגדנים משובטים שיוצרו בשיטות של הנדסה גנטית במעבדה. נוגדנים אלו תוכננו כך שיתקיפו ישירות תאים סרטניים. מסיבה זו טיפול זה גם נקרא טיפול מונחה מטרה.
נוגדנים מונוקלונליים יכולים לתקוף תאי סרטן בכמה דרכים:
- הנוגדנים יכולים להרוג את התאים על ידי שיגור דסקיות קטנטנות של חומר רדיואקטיבי אל התאים.
- הנוגדנים יכולים לשלח כמות קטנה של תרופה כימותרפית ישירות אל התאים הסרטניים.
- הנוגדנים יכולים לחסום שדרים המאותתים לתאים הסרטניים כיצד ומתי לשגשג ולהתרבות.
כיום חלק מהנוגנים יכולים להינתן בזריקה תת-עורית במרפאת הקהילה, במקום בעירוי לווריד בבית החולים. התייעצו עם הרופא/ה האונקולוג/ית אם הטיפול מתאים למצבכם ולהמלצות שלכם.
תרופות המשמשות כחלק מטיפול בנוגדנים מונוקלונליים ניתנות ישירות לווריד. תופעות לוואי של טיפול כזה כוללות:
- בחילה.
- פריחות בעור.
- תופעות דמויות שפעת, כמו צמרמורת, חום וכאב שרירים.
- גרד בעור.
- שלשול.
לחלק מהתרופות יש השפעה על תפקוד הלב והרופא יזמין בדיקת אקו של הלב בכל 3 חודשים בערך במהלך הטיפול ובסמוך לסיומו.
חלק מהנוגדנים יכולים לגרום לתגובה אלגית חריפה בעת הטיפול, והטיפול ניתן בהשגחה רפואית.
אימונותרפיה
זהו סוג של טיפול בנוגדנים מונוקלונליים המשתמש במערכת החיסון של הגוף כדי לתקוף תאים סרטניים.
באופן רגיל, הגוף אינו מתייחס לתאים הסרטניים כאל גופים זרים, ולכן מערכת החיסון אינה תוקפת אותם.
באימונותרפיה, נוגדנים מונוקלונליים משנים את הרכבם של התאים הסרטניים כך שמערכת החיסון תוכל להכיר בהם כגופים זרים. בעקבות שינוי זה, מערכת החיסון תוקפת את תאי הסרטן, באופן דומה לדרך שמערכת החיסון תוקפת זיהומים חיצוניים (נגיפים או חיידקים).
תופעות הלוואי של אימונותרפיה דומות לאלו של הטיפול בנוגדנים מונוקלונליים.
טיפול במעכבי אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם)
סוג נוסף של טיפול חדשני במחלת הסרטן. גידולים זקוקים להיווצרות כלי דם חדשים כדי לשגשג – תהליך זה קרוי אנגיוגנזה.
מעכבי אנגיוגנזה הם תרופות החוסמות את היווצרותם של כלי דם חדשים, וכך מאטות את קצב שגשוג הגידול. תרופות אלו לא הורגות את התאים הסרטניים, אולם נמצא שהן יעילות בסוגים מסוימים של סרטן, בשילוב עם כימותרפיה והקרנות.
שיטות אלטרנטיביות ומשלימות
מגוון רחב של טיפולים אלטרנטיביים הוצע לטיפול במחלת הסרטן, ובכלל זה הומאופתיה, תוספים וויטמינים, או טיפול תזונתי מיוחד. יעילותם של הטיפולים האלטרנטיביים טרם הוכחה.
טיפולים משלימים נועדו להשלים את הטיפול הקונבנציונלי, אבל לא להחליפו. כמה טיפולים משלימים נמצאו כיעילים לטיפול בתופעות המחלה ובהתמודדות עם ההשפעות הפסיכולוגיות שלה.
טיפולים משלימים כוללים:
- יוגה.
- מדיטציה ושיטות להרפיה.
- טיפול בהיפנוזה.
- דיקור סיני.
טיפולים משלימים אינם באים במקום הטיפול הקונבנציונלי המקובל. בכל מקרה שבו חולים מעוניינים בשילוב של טיפול משלים, עליהם להיוועץ ברופא המטפל. מכבי שירותי בריאות מאפשרת פנייה למרכזים העוסקים ברפואה משלימה המוכרים על ידי הקופה.
טיפול פליאטיבי (טיפול תומך)
על פי ארגון הבריאות העולמי, טיפול פליאטיבי הוא גישת טיפול כוללנית שמטרתה לשפר את איכות חייהם של החולים ובני משפחותיהם המתמודדים עם מחלה המאיימת על החיים בכל שלביה. מטרות הטיפול התומך הן מניעה, אומדן וטיפול בכאבים ובתסמינים הפיזיים, הפסיכולוגיים (דיכאון וחרדה), החברתיים והרוחניים לצורך שיפור איכות החיים.
הטיפול הפליאטיבי משמעותי במיוחד בשלב שבו המחלה כבר לא מגיבה לטיפול מרפא (הקרוי גם טיפול קוראטיבי, מהמילה cure). בשלב זה הדבר החשוב ביותר הוא הקלת הכאבים ותסמינים נוספים, כגון קוצר נשימה, עייפות, עצירות, בחילות, חוסר תיאבון וקושי להירדם.
עם זאת, הטיפול התומך יכול להינתן גם במקביל לטיפול אונקולוגי פעיל כמו כימותרפיה או הקרנות, ואז מטרתו לסייע למטופל להמשיך בחיי היום-יום באיכות החיים הטובה ביותר שאפשר.
אחד העקרונות החשובים של הטיפול הפליאטיבי הוא לספק מערכת תמיכה ותקשורת קרובה וטובה המיועדת להקל על בני המשפחה להתמודד עם הטיפול בחולה במהלך מחלתו, וללוותם אחרי מותו.
טיפול פליאטיבי ניתן על ידי צוות רב-מקצועי הכולל לפחות רופא/ה, אח/ות ועובד/ת סוציאלי/ת. הוא ניתן בהתאם לצורכי החולה ובני משפחתו בבית, בבית החולים, בהוספיס בית או בהוספיס אשפוזי.
בישראל קיימים שירותים פליאטיביים בבתי חולים ובקהילה.
חדשות והתפתחויות במדע
חלק ניכר מהמחקרים הנעשים כיום על מחלת הסרטן עוסק במנגנון הגנטי של הסרטן. במידה שנדע מהם השינויים הגנטיים המתרחשים כשתא הופך לסרטני, נוכל לפתח בדיקות חדשות לאבחון הסרטן כבר בשלביו המוקדמים.
הבנה מעמיקה יותר של הגנטיקה של הסרטן תתרום גם לפיתוחם של נוגדנים מונוקלונליים יעילים יותר.
גישה מחקרית נוספת היא לזהות את אותה אוכלוסייה הנמצאת בסיכון לפתח סוגים מסוימים של סרטן בשל ההרכב הגנטי שהיא נושאת. דבר זה יאפשר לבצע בדיקות סקר יעילות לאוכלוסיות בסיכון, ואולי אף להציע טיפול מונע.
מניעה
ניתן למנוע כמחצית ממקרי הסרטן המאובחנים. המידע שלהלן עשוי לסייע בידיכם למנוע או להפחית סיכון לחלות בסרטן.
עישון
עישון סיגריות חושף את הגוף ליותר מ-4000 כימיקלים, מתוכם קרצינוגניים רבים. עישון גורם ל-90% מכלל מקרי סרטן הריאות, ואחד משלושה מקרי מוות ממחלת הסרטן נגרם מעישון.
להפסקת העישון יש יתרונות בריאותיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אם הצלחתם להפסיק לעשן במשך 10 שנים, סיכוייכם לפתח את סרטן הריאות פחתו ב-50%.
ניתן לפנות לרופאי המשפחה או למרכזי מכבי על מנת לקבל מידע לגבי קבוצות תמיכה להפסקת העישון.
תזונה
טרם נמצא סוג מסוים של מזון המסוגל להפחית או להעלות באופן ניכר את סיכוייכם לפתח את מחלת הסרטן. מומחים רבים סבורים שלאחר הפסקת העישון, אכילה מסודרת של פירות וירקות היא הדרך הטובה ביותר למניעת הסרטן.
פירות וירקות מכילים חומרים כימיים מיוחדים המכונים נוגדי-חמצון (אנטיאוקסידנטים). לחומרים אלו מיוחסות תכונות אשר יכולות למנוע פגיעה בתאים.
כדאי לאכול לפחות חמש מנות של פירות וירקות כל יום. ירקות ירוקים, כגון חסה, ברוקולי, תרד וכרוב, נחשבים כאמצעי הגנה טובים נגד סרטן. רצוי לשמור על תזונה דלת שומן ועתירת עמילניים, על ידי אכילת לחם מחיטה מלאה, דגנים, ותפוחי אדמה.
מומלץ להגביל את צריכת הבשר האדום והבשר המעובד ל-90 גרם. בשר אדום או בשר מעובד כולל בשר בקר, כבש, נקניקים, והמבורגר.
צריכת יתר של מלח נקשרה אף היא לסיכון מוגבר ללקות בסרטן, במחלות לב ובשבץ. אין לצרוך יותר מ-6 גרם מלח ביום. כפית אחת שווה בערך ל-6 גרם מלח.
באמצעות תזונה נכונה ומאוזנת, תוכלו לספק לגופכם את כל הויטמינים וחומרי היסוד הנחוצים לו ולהעניק לו הגנה מתאימה.
השמנה
מחקרים מעידים על כך שמשקל עודף מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחותם של סוגי סרטן מסוימים, ביניהם סרטן השד, סרטן המעי הגס, וסרטן הכליות. גורם זה נהיה משמעותי יותר ככל שעודף המשקל משמעותי יותר.
המשקל מוגדר באמצעות מדד מסת הגוף, ה-BMI, Body Mass Index. תוכלו לחשב את ה-BMI שלכם על ידי חלוקת המשקל (ק"ג), בריבוע של הגובה (מטרים).
במידה שה-BMI שלכם מעל 25, אתם נחשבים כבעלי משקל עודף. ככל שה-BMI גבוה יותר, כך עולה הסיכון שלכם ללקות בסרטן ובמחלות אחרות כגון סוכרת, מחלות לב, ושבץ.
באופן אידאלי, ה-BMI צריך להיות בין 18.5 ל-25. תזונה מאוזנת בשילוב עם פעילות גופנית, היא הדרך הטובה והבטוחה ביותר להפחתת משקל. רופא המשפחה או תזונאית, יוכלו לסייע בידיכם לרדת במשקל.
פעילות גופנית
התעמלות עשויה להקטין את הסיכון ללקות בסרטן, במחלות לב ובשבץ.
למרבית האנשים מומלצת פעילות גופנית במשך שלושים דקות מדי יום, לפחות חמש פעמים בשבוע. הפעילות צריכה לגרום לעליה בדופק, למשל באמצעות הליכה מהירה או טיפוס. במידה שמעולם לא התעמלתם, או שלא ביצעתם כל פעילות גופנית מזה זמן, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה על מנת להתאים לכם תוכנית פעילות אישית.
אלכוהול
צריכת יתר של אלכוהול נקשרה לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן הכבד. לכן, הגבלת צריכת האלכוהול יכולה למנוע את הפגיעה בכבד ולהקטין את הסיכון לסרטן. ה-Food Standards Agency באנגליה ממליץ על צריכה יומית של לא יותר מ-2 עד 3 מנות אלכוהול ביום. מנת אלכוהול יכולה להיות כוס יין, 25 מ"ל משקה חריף, או חצי ליטר בירה.
בדיקות סקר
במדינת ישראל קיימת בדיקת סקר לסרטן השד עבור נשים מעל גיל 50.
טרם הונהגה בדיקת סקר לסרטן צואר הרחם. בדיקת משטח צוואר הרחם ("HPV Test") כלולה בסל הבריאות לקבוצת הגיל 25-54, אחת לשלוש שנים. במידה שמאובחן סרטן מסוג זה בשלביו המוקדמים, הרי שסיכויי ההחלמה ממנו טובים מאד.
חיסונים
קיימים כיום שני חיסונים נגד וירוס הפפילומה האנושי, אשר מהווים סוג של חיסון נגד מחלת סרטן צואר הרחם. החיסון הראשון שאושר יועד לילדות, נערות ונשים צעירות בגילאי 9 עד 26 שנים. מבוטחות בביטוח המשלים של הקופה יכולות לרכוש אותו בהנחה משמעותית.
החיסון השני שאושר בתחילת חודש נובמבר 2008, מיועד לאוכלוסיית יעד רחבה יותר, הכוללת נערות ונשים בגילאי 10 עד 45. יש לפנות אל רופא הנשים או אל רופא המשפחה לשם קבלת מרשם לחיסון.
בכל מקרה, חשוב לקיים מין בטוח ולהשתמש בקונדום כדי למנוע הדבקה לא רק בוירוס ה-HPV, אלא גם במחלות מין אחרות.
נטילת אספירין במינון נמוך
השפעותיו המגנות של אספירין ידועות בהקשר של מניעת מחלות לב בכלל וטרשת עורקים בפרט ואף ידוע כי נטילת אספירין במשך 5 שנים ומעלה מקטינה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. בחודש דצמבר 2010 פרסם כתב העת היוקרתי Lancet את תוצאותיו של מחקר שבדק את השפעותיו האפשריות של אספירין במניעת התפתחות סוגי סרטן שכיחים, לרבות סרטן הושט, הלבלב, המוח, הריאות, הקיבה, המעי הגס, והערמונית.
מחקר זה עיבד מידע רפואי של למעלה מ- 25,000 חולים ומצא שנטילה יומית של אספירין במינון נמוך (75 מיליגרם) עשויה להקטין את הסיכון לתמותה מסוגי סרטן אלו. הסיכון לתמותה מסרטן היה נמוך יותר בקרב חולים שטופלו באספירין בהשוואה לחולים שלא טופלו בתרופה (דהיינו, קבוצת הביקורת).
ההשפעה המגנה עלתה עם משך הטיפול ונותרה משמעותית לאורך 20 שנות מעקב אחר החולים.
סיבוכים
כאשר אדם מאובחן כחולה במחלת הסרטן, ובפרט אם מדובר במצב סופני, עלול הדבר ליצור עומס נפשי ורגשי. אלו הן חדשות קשות ובלתי נתפסות.
חולי סרטן רבים חווים תהליך של אבלות:
- סרוב להכיר במצב – חולים נוטים תחילה שלא לקבל את האבחנה, ולחשוב שהם בריאים וללא כל בעיה.
- כעס – עלול להתפרץ כלפי חברים, בני משפחה, או כלפי הצוות הרפואי.
- מיקוח – חולים במצב סופני נוטים 'להתמקח' עם רופאיהם על מנת לקבל כל טיפול אפשרי שעשוי להאריך את משך חייהם.
- דיכאון – חולים סופניים מאבדים כל עניין בחיים וחשים חוסר תקווה עמוקה.
- השלמה – עם הזמן, מרבית החולים משלימים עם מצבם.
במידה שאובחנתם כחולי סרטן, שיחה עם עובד סוציאלי, יועצת, או פסיכיאטר עשויה לסייע לכם בהתמודדות עם תחושות הדיכאון והחרדה. לעתים ניתן להתמודד ביתר קלות עם תהליך האבלות על ידי נטילת תרופות נוגדות חרדה או תרופות נוגדות דיכאון. רופא המשפחה יוכל לייעץ לכם בנושאים אלו.
יחד עם האמור לעיל חשוב לציין שהתקדמות הרפואה מאפשרת לחולים רבים להחלים מסרטן ועל כן ראוי שלא להיתפס לפסימיות מוחלטת.
הנחיות מקדימות
זכותך לתכנן העדפות לטיפול ברגעי משבר בריאות.
לצורך מתן טיפול רפואי נדרשת הסכמתו של המטופל, בכתב, בעל פה או בדרך התנהגות.
לעיתים, עקב מצבו הרפואי, אדם אינו יכול לקבל החלטות לגבי הטיפול הרפואי בו, לדוגמא בשל פגיעה מוחית או חוסר הכרה. במקרים אלו, הצוות הרפואי נדרש לתת את הטיפול הרפואי המקצועי ביותר.
כל אדם מגיל 17 שכשיר לקבל החלטות, בין אם הוא חולה ובין אם הוא בריא, רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות.
מתן הנחיות רפואיות מקדימות ואפשרויות אחרות
חוק החולה הנוטה למות (2005) מחייב את הצוות הרפואי לתת טיפול תומך-מקל (פליאטיבי) לחולה שהוגדר "חולה נוטה למות". החוק גם מסדיר את הכללים בהם אדם יכול להורות מראש שלא לקבל טיפול רפואי, אם יוגדר כחולה נוטה למות שאינו כשיר לקבל החלטות, וזאת במטרה להימנע מהארכת הסבל.
כל אדם מגיל 17 שכשיר לקבל החלטות, בין אם הוא חולה ובין אם הוא בריא, רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות. הנחיות רפואיות מקדימות- הן טופס של משרד הבריאות אותו ממלא האדם ובו הוא קובע מראש אילו טיפולים רפואיים הוא מבקש לקבל או להימנע מלקבל בעתיד, במצב שבו לא יהיה כשיר לקבל החלטות.
ניתן גם לבחור למנות מיופה כוח שיוכל לקבל החלטות במקום החולה כאשר הוא לא יהיה כשיר לקבל החלטות.
ממלא טופס ההנחיות יקבל הסבר מרופא או מאחות מוסמכת על המונחים הרפואיים הכלולים בטופס ההנחיות הרפואיות המקדימות, זאת על מנת לחתום עליו מדעת.
אם ממלא הטופס כבר הוגדר כ"חולה נוטה למות", עליו לקבל הסברים אלה מרופא מומחה בלבד שיוכל להתמקד במאפיינים של מחלתו ובטיפולים הצפויים בעתיד.
היתרונות במילוי הטופס:
- אינו כרוך בתשלום
- ההנחיות הן לגוף בלבד ולא על רכוש
- בעת משבר הן מסייעות לבני המשפחה ולצוות הרפואי המטפל לקבל את ההחלטה ברוח תפיסת עולמך
- ניתן תמיד לשנות את ההנחיות שמילאת בטופס
כל עוד אדם צלול ובהכרה מלאה, רצונו הוא הקובע!
ההנחיות הרפואיות המקדימות או ייפוי הכוח ייכנסו לתוקף רק במידה והאדם יהיה במצב בו אינו כשיר לקבל החלטות
- תוקפם של הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי הכוח הוא ל 5- שנים
- בתום תקופה של 5 שנים ניתן להאריך תוקפם באמצעות טופס מקוצר
- 90 יום לפני שיפוג תוקפם של ההנחיות הרפואיות המקדימות/ייפוי הכוח, תישלח תזכורת ממשרד הבריאות למפקיד הטפסים
- לאחר מילוי הטופס יש לשלוח באמצעות דואר רשום אל משרד הבריאות, בצרוף העתק של
תעודת הזהות:
- משרד הבריאות –המרכז להנחיות מקדימות
- ת.ד. 111176
- ירושלים 91001002
- ניתן לשנות או לבטל הן את ההנחיות הרפואיות והן את מינוי מיופה הכוח בכל עת.
- טפסים שיופקדו במאגר של משרד הבריאות יהיו נגישים, למטפלים בבתי- החולים, באמצעות מערכת ממוחשבת
- העתק מהטפסים ניתן לשמור בכל מקום המקובל על נותן ההנחיות
- במקרים דחופים ניתן ליצור קשר גם באמצעים הבאים:
טלפון : 02-6706825
פקס : 02-6706922
את הטופס ניתן למצוא כאן
בכל שאלה בנושא ניתן לפנות לרופא משפחה, אחות המרפאה או עובדת סוציאלית בכל אחד מסניפי מכבי שרותי בריאות
זכות לשירותי הוספיס
מכבי מלווה את המטופל החולה במחלה חשוכת מרפא בכל שלבי המחלה, ומגישה טיפול תומך בהתאם לשלב המחלה.
מטרת הטיפול במסגרת "הוספיס בית" היא להקל על כאב ועל תסמינים אחרים באמצעות טיפול תרופתי ושילוב של היבטים נפשיים ורוחניים בטיפול, המיועדים ל"חולה הנוטה למות".
קראו עוד על שירותי הוספיס בית