יתר לחץ דם - מידע רפואי

לחץ דם

לחץ דם מוגדר כלחץ המופעל על ידי הדם הזורם בעורקים על דופנותיהם. לחץ הדם נמדד בעזרת שני מדדים, לחץ סיסטולי ולחץ דיאסטולי ומבוטא במילימטרים של כספית. אצל אנשים בריאים ערך לחץ דם סיסטולי תקין הוא עד 129 מ"מ כספית, ודיאסטולי תקין עד 84 מ"מ כספית.

ערכים בטווח של 130-139/85-89 מוגדרים כלחץ דם גבולי.

הלב, סיסטולי ודיאסטולי

הלב הוא שריר המהווה משאבת דם שפועלת באופן תמידי, לפי כללים מסוימים. הלב מזרים דם דל בחמצן לעבר הריאות, מקום שם ייטען בחמצן, ומקבל מהריאות דם עשיר בחמצן אותו הוא מזרים לרקמות ולתאי הגוף.

לחץ סיסטולי- זהו לחץ הדם הנמדד כאשר שריר הלב מתכווץ במטרה להזרים דם לרקמות הגוף. זהו המספר הגבוה מבין שני מספרים שאתם רואים בעת מדידת לחץ דם.

הלחץ הדיאסטולי – הוא לחץ הדם הנמדד כאשר שריר הלב נמצא במצב 'מנוחה', בין ההתכווצויות. זהו המספר הנמוך מבין שני מספרים שאתם

רואים בעת מדידת לחץ דם.

לחץ הדם תלוי במספר גורמים ובעיקר:

• בעוצמת הכיווץ של שריר החדר השמאלי של הלב.
• גמישות כלי הדם העורקיים.
• נפח הדם בעורקים.

כאשר שריר הלב אינו מתפקד כיאות, או כאשר נפח הדם בעורקים נמוך, יורד לחץ הדם וכאשר נפח הדם בעורקים גבוה, עולה לחץ הדם.

הבעייתיות בלחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה מהתקין גורם ללב לעמול קשה יותר כדי להזרים דם ולשואבו. כאשר הוא גבוה לאורך זמן יחלש שריר הלב וכך אף דפנות

העורקים. מצב זה יכול להוביל מחד לאי-ספיקת הלב ומאידך להתפוצצות עורק ולשבץ.

ראוי להעיר שמצב בו המספר 'הנמוך' (הלחץ הדיאסטולי) גבוה מהתקין (עולה על 90) הוא המסוכן יותר, כי מעיד שאף במצב 'מנוחה' של

שריר הלב, עדיין מופעל לחץ גבוה על דפנות העורקים.

לחץ דם גבוה מהווה גורם סיכון עיקרי להתפתחות מחלות לב וכלי דם דוגמת מחלת העורקים הכליליים (היצרות של העורקים המובילים דם ללב), שבץ (פגיעה חמורה באספקת הדם למוח) והתקף לב (חסימה של אספקת הדם ללב).

יתר לחץ דם אינו גורם לסימפטומים שיביאו את הסובל ממנו לפנות לסיוע רפואי, ובמקרים רבים הנזקקים לסיוע עקב לחץ דם גבוה מגיעים לטיפול מאוחר מידיי. לפיכך מכונה יתר לחץ דם "הרוצח השקט".

הסיכון לפתח לחץ דם גבוה עולה עם הגיל ואף סוכרת ומחלות כליה קשורות ללחץ דם גבוה.

בדרך כלל אין סיבה יחידה להתהוות לחץ דם גבוה, וכפי הנראה מכלול גורמים הקשורים לסגנון החיים משפיעים עליו, לרבות תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, משקל יתר וצריכת אלכוהול מוגזמת.

יתר לחץ דם היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר. בישראל לוקים בה למעלה ממיליון איש, רבע מהם כלל לא מודעים לכך. עד גיל 60 המחלה שכיחה יותר בקרב גברים ומעל לגיל זה שכיחות המחלה זהה בקרב נשים וגברים

מתי למדוד לחץ דם?

מדידה תקופתית של לחץ הדם, לפחות פעם בשנה עד שנתיים, היא חשובה ביותר. כאשר מישהו מאובחן כבעל לחץ דם גבוה עליו להקפיד במיוחד על ביצוע מעקב תקופתי סדיר אחר לחץ הדם.

גילאי 20-39 : אחת לחמש שנים ואחר כך אחת ל- 3 שנים. בעלי גורמי סיכון למחלות לב – אחת לשנה.

גילאי 40-65 : אחת לשנתיים, ואחר כך אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה. בעלי גורמי סיכון למחלות לב, בני 40 ומעלה – אחת לשנה.

מעל גיל 65 : אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה.

הריון

בעת הריון יש להקפיד על ביצוע בדיקות לחץ דם באופן סדיר, גם אם האישה אינה סובלת מיתר לחץ דם. מעקב שכזה מפחית את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם העלול להוביל לרעלת הריון.

יתר לחץ דם אינו מלווה בדרך כלל בסימפטומים, עד להתפתחות סיבוכים.

אנשים הסובלים מיתר לחץ דם אינם מודעים למצבם ובשל כך אינם מקבלים טיפול הולם.

סימפטומים מופיעים רק במקרים נדירים כאשר לאדם לחץ דם גבוה במיוחד, והם יכולים לכלול:

• כאב ראש
• סחרחורת
• ראייה כפולה או מעורפלת
• דימום מהאף
• קוצר נשימה

הסיבוכים שעלולים להיווצר כתוצאה מלחץ דם גבוה שאינו מטופל לאורך שנים כוללים:

• מחלות לב: אי ספיקת לב, תעוקת חזה, התקף לב ומחלות לב אחרות.
• מחלות כלי דם: פגיעה בגמישות ותפקוד כלי הדם, טרשת עורקים.
• מחלות כליות: אי-ספיקת כליות.
• אירועים מוחיים: שבץ מוחי ונזק לתפקוד מערכת העצבים.
• מחלות עיניים: פגיעה ברשתית המלווה בהפרעות ראיה.

אבחון מוקדם וטיפול הולם עשויים להפחית במידה ניכרת את הנזקים הנגרמים על ידי לחץ דם גבוה.

מדידת לחץ דם מתבצעת בעזרת מד לחץ דם שהוא מכשיר ייעודי, דיגיטאלי או אנלוגי. מכשירים כאלו ניתנים גם לרכישה ולשימוש ביתי.

טרם מדידה מומלץ לנוח לפחות חמש דקות ולרוקן את שלפוחית השתן. מומלץ להימנע מעישון ומשתיית משקאות המכילים קפאין כשעה לפני המדידה. כדי לקבל תוצאה אמינה יש לשבת במנוחה בעת המדידה ולהימנע משיחה.

קבלת תוצאה בודדת של לחץ דם גבוה אינה מעידה בהכרח על בעיית לחץ דם, שכן לחץ הדם משתנה במהלך היממה ומושפע גם מגורמים סביבתיים כמו מצב הרוח ומצבי לחץ. כדי לאבחן לחץ דם הגבוה באופן שוטף, יש לבצע מספר מדידות תקופתיות עוקבות במהלך שבוע לפחות.

דרגות לחץ הדם מסווגות באופן הבא:

• תקין – עד 130/85 (הגבול בין לחץ תקין ושאינו תקין אינו מוחלט. מקובל שלחץ דם 120/80 הנו תקין לחלוטין והמטרה היא שלא יעלה על 130/80).
• גבולי - 130-139/85-90
• יתר לחץ דם קל- 140-159/90-99
• יתר לחץ דם בינוני- 160-179/100-109
• יתר לחץ דם חמור- 180-209/110-119
• יתר לחץ דם חמור ביותר- מעל 210/120
  
  

כאשר לחץ הדם גבוה מ- 140/90 חשוב לקבוע אם מדובר בלחץ דם גבוה ראשוני או שניוני. שניוני נובע ממחלות אחרות או מנטילת תרופות מסוימות. למטרה זו יבדוק הרופא היסטוריה רפואית של המטופל ושל משפחתו, אורח חיים, פעילות גופנית ותזונה. ייתכן שהרופא ימליץ למטופל על עריכת בדיקות גופניות ומעבדתיות מקיפות.

מתי למדוד לחץ דם?

מדידה תקופתית של לחץ הדם, לפחות פעם בשנה עד שנתיים, היא חשובה ביותר. כאשר מישהו מאובחן כבעל לחץ דם גבוה עליו להקפיד במיוחד על ביצוע מעקב תקופתי סדיר אחר לחץ הדם.

• גילאי 20-39 : אחת לחמש שנים ואחר כך אחת ל- 3 שנים. בעלי גורמי סיכון למחלות לב – אחת לשנה.
• גילאי 40-65 : אחת לשנתיים, ואחר כך אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה. בעלי גורמי סיכון למחלות לב, בני 40 ומעלה – אחת לשנה.
• מעל גיל 65 : אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה.

הריון

בעת הריון יש להקפיד על ביצוע בדיקות לחץ דם באופן סדיר, גם אם האישה אינה סובלת מיתר דם. מעקב שכזה מפחית את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם העלול להוביל לרעלת הריון.

קיימים שני סוגים של יתר לחץ דם, ראשוני (מכונה גם עיקרי) ושניוני.

גורמים ליתר לחץ דם ראשוני

כ- 95% מכלל מקרי לחץ דם גבוה כלולים בקבוצה זו. הגורמים למחלה אינם ידועים אולם ידוע שלאורח החיים יש תרומה משמעותית להיווצרותה. גורמי הסיכון המעלים את הסיכוי לחלות במחלה הם:

• תזונה לקויה. במיוחד תזונה עשירה במלח ובשומנים רוויים ודלה באשלגן ובסידן. אף צריכה מופרזת של משקאות אלכוהוליים וקפה מהווה גורם סיכון.
• משקל עודף.
• היעדר פעילות גופנית.
• גורמים נפשיים והתנהגותיים: מתחים, חרדות, כעס ואורח חיים לא רגוע לאורך זמן.
• עישון.
• גורמים סביבתיים. תנאי מחיה קשים.
• תורשה. ריבוי מקרי לחץ דם גבוה במשפחה.
• גיל. עם עליית הגיל עולה הסיכון.
• סוכרת, מחלת כליות ורמת כולסטרול וטריגליצרידים גבוהה בדם.

גורמים ליתר לחץ דם שניוני

לחץ דם שניוני נובע ממחלות אחרות או מנטילת תרופות מסוימות. בין הגורמים:

• ליקוי בתפקוד הכליות, לרבות דלקת בכליה.
• היצרות או חסימת עורקים. למשל היצרות או חסימה של עורק הכליה או אבי העורקים.
• מחלות הורמונאליות כמו תסמונת קושינג (מחלה בה הגוף מייצר עודף סטרואידים).
• זאבת אדמנתית מערכתית.
• גידולים. גידול בבלוטת יותרת הכליה, גידול בתאי העצב (פאוכרומוציטומה).
• פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד).
• הפרעות נשימה בשינה.
• נטילת תרופות. נטילת קורטיקוסטרואידים, מעכבי MAO, משככי כאבים דוגמת איבופרופן וגלולות למניעת הריון.
• אלכוהוליזם ושימוש בסמים ובממריצים כגון קוקאין ואמפטמין.

ניתן להפחית את לחץ הדם באמצעות שינויים באורח החיים ונטילת טיפול תרופתי, בהתאם לצורך. סוג הטיפול יקבע בהתאם לחומרת יתר לחץ הדם ולסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, לרבות התקף לב ושבץ:

• אם לחץ הדם גבוה מעט מהתקין (130/80 מילימטר-כספית, (mm/Hg)) והסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם נמוך לרוב ניתן יהיה לטפל במצב באמצעות שינויים באורח החיים.
• כאשר לחץ הדם גבוה יחסית (140/90 מילימטר-כספית, (mmHg) ומעלה) וקיים סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם בעשור הקרוב לרוב יידרש שילוב של שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי.
• במידה שלחץ הדם גבוה מאד (מעל 180/110 מילימטר-כספית, (mmHg)) יחייב המצב קבלת טיפול תרופתי מיידי. לרוב תידרשנה בדיקות נוספות על מנת לברר את מצב הבריאות הכללי.

שינויים באורח החיים

כמעט בכול מצב של יתר לחץ דם יש להתחיל בשיפור אורח החיים. במצב של יתר לחץ דם קל ייתכן שניתן להימנע מטיפול תרופתי במידה שננקטים צעדים לשיפור אורח החיים.

מספר צעדים ידועים כמפחיתי לחץ דם:

• פעילות גופנית אירובית, לפחות 30 דקות ביום, חמש פעמים בשבוע.
• הפחתת משקל (כאשר קיים עודף משקל).
• דיאטה להורדת רמת הכולסטרול והשומנים בדם, לרבות על ידי הפחתת כמות השומנים הרווים (מן החי) במזון.
• הגדלת כמות האשלגן במזון (קישוא, בננה, מיץ תפוזים או תפוזים, עגבניות, דלעת, קולרבי, מלון, קיווי).
• הגדלת כמות הסידן במזון (מוצרי חלב, חלבה, טחינה גולמית, שקדים, כרוב).
• צמצום צריכת האלכוהול והקפאין (לא יותר מ-5 כוסות קפה או תה ביום).
• טיפולי הרפיה דוגמת יוגה ומדיטציה.

הפחתת כמות המלח (נתרן כלורי) במזון

כמות המלח המומלצת תלויה במצבו של המטופל. לאדם עם יתר לחץ דם מומלץ להגיע לצריכה של עד 2 גרם נתרן (כ-5 גרם מלח ביום), בעיקר אנשים שרגישים למלח, כולל מבוגרים, חולי סוכרת, מטופלים עם תסמונת מטבולית, משקל יתר ומחלת כליה כרונית.

יש לזכור שאבקות מרק ותערובות תבלינים מועשרים לעיתים במלח, וכן מוצרים משומרים או מעובדים. לפיכך:

• ראוי להעדיף מזונות המוכנים בבית מחומרי גלם טריים או קפואים.
• מומלץ לעיין בסימון התזונתי המופיע על גבי אריזת מותגים שונים, ולהעדיף את המותג המכיל פחות מ 500 מ"ג נתרן ל-100 גרם מוצר.
• ככלל כדאי להעדיף מזונות מופחתי נתרן, למשל לחם דל נתרן ומלח דל נתרן או מלח שהנתרן בו הוחלף באשלגן.
• מומלץ להפחית צריכת מזונות משומרים במי מלח כגון מלפפונים חמוצים, זיתים.
• מומלץ להפחית צריכת רטבים מוכנים דוגמת קטשופ, חרדל, רוטב ברביקיו, רוטב סויה צ'ילי וכדומה.
• כדאי להעדיף תיבול מזון בתבלינים טריים בודדים, יבשים או טריים, מיץ לימון או חומץ טבעי.

טיפול תרופתי

במקרים קשים יותר ניתן טיפול תרופתי בנוסף להמלצות על שינויים באורח החיים. תרופות להורדת לחץ הדם נבדלות על פי מנגנון הפעולה שלהן. את התרופות יש ליטול בהתאם להוראת הרופא וכן יש לדווח לו על תופעות לוואי כמו ישנוניות, סחרחורות, כאב באזור הכליה (הצד של הגב התחתון) שיעול יבש או פריחה עורית.

חשוב להתמיד בנטילת התרופות. ברוב המקרים השפעתן אינה מיידית ויחלפו מספר שבועות או אף חודשים עד שלחץ הדם יגיע לערכים תקינים. אין לשנות את מינון התרופה ללא אישור הרופא.

במקרים רבים יותחל טיפול בתרופה המשלבת שני סוגי תרופות, ולעתים יכול להיות צורך בנטילת כמה תרופות על מנת לטפל ביתר לחץ דם חמור.

משך הטיפול יקבע בהתאם למצב ולתגובה לטיפול. חלק מהמטופלים יזדקקו לטיפול משך כל ימי חייהם ואילו אצל אחרים ניתן לפעמים לשקול את הפסקת הטיפול. בשום מקרה אין להפסיק את הטיפול ללא התייעצות עם הרופא המטפל.

מעכבי ACE

תרופות מקבוצה זו מונעות את יצירת ההורמון אנגיוטנסין 2 שהוא חומר המעודד התכווצות כלי דם. בכך הן גורמות להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ הדם.

קפטופריל, אנאלפריל, רמיפריל, בנזפריל, ליזינופריל, סילזפריל ופוסינופריל הן תרופות ממשפחה זו הנבדלות במשך פעילותן. בהתאם למשך פעילות התרופה תיקבע תדירות המתן.

תופעות הלוואי העיקריות של מעכבי ACE כוללות שיעול יבש, סחרחורת וכאבי ראש. התרופות הללו עלולות להשפיע על תפקוד הכליות ולכן מומלץ לוודא שתפקוד הכליות תקין בטרם הוחל בנטילתן. הן אינן מתאימות עבור נשים הרות או מניקות.

כמו כן עלולות תרופות ממשפחה זו לגרום לתופעות לוואי בלתי צפויות כאשר הן ניטלות בשילות עם תרופות אחרות, לרבות תרופות הנמכרות ללא מרשם. לפיכך, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח טרם קבלת החלטה על נטילת כל תרופה נוספת במהלך הטיפול בתרופות ממשפחה זו.

חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2

תרופות אלו אינן מאפשרות להורמון אנגיוטנסין 2 להתחבר לקולטנים עבורו בדפנות כלי הדם וכך נמנעת פעילותו. הן ניתנות למטופלים הרגישים לתרופות ממשפחת מעכבי ACE או לתופעות הלוואי שלהן.

תרופות ממשפחה זו אשר משווקות בישראל הן לוסרטן, קנדסרטן, וולסרטן ואירבסרטן.
תופעות לוואי אפשריות בעקבות נטילת תרופות אלו כוללות כאב ראש, סחרחורת, גודש באף, כאב גב וכאבי רגליים ושלשול. תרופות אלו אינן מתאימות לטיפול במהלך ההריון.

חוסמי תעלות סידן

תרופות ממשפחה זו מונעות את כניסתם של יוני סידן (קלציום) לתאי השריר בלב ובדפנות כלי הדם וכך מרפות ומרחיבות את כלי הדם הגדולים. בדרך זו מושגת ירידה בלחץ הדם.

תרופות ממשפחה זו הן ניפדיפין, אמלודיפין, פלודיפין, ולרקנידיפין, וראפמיל, ודילטיאזם.

תופעות לוואי אפשריות בעקבות נטילת חוסמי תעלות סידן כוללות כאב ראש, הסמקה, דפיקות לב, דופק איטי, עצירות ובצקת בקרסוליים. מרבית תופעות הלוואי חולפות עם הזמן. שתיית מיץ אשכוליות בזמן הטיפול בחוסמי תעלות סידן עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות תופעות לוואי.

תרופות ממשפחה זו מתאימות למטופלים לאחר גיל 55 אך אינן מתאימות למטופלים הסובלים ממחלות לב וכלי דם או ממחלות כבד.

תרופות משתנות

על משפחת תרופות אלו נמנות התרופות פורוסמיד והידרוכלורותיאזיד. הן גורמות להפרשת שתן מואצת ועל ידי כך מורידות את לחץ הדם.

תרופות ממשפחה זו מהוות חלופה למטופלים שאינם יכולים ליטול תרופות ממשפחת חוסמי תעלות הסידן. לעיתים קרובות משולב טיפול בתרופות משתנות עם מעכבי ACE.

טיפול בתרופות משתנות אינו מתאים לנשים הרות או לסובלים משיגדון (gout). תופעת לוואי אפשרית בעקבות טיפול זה היא אין אונות.

מאחר שהטיפול בתרופות משתנות עלול לגרום לעליה ברמת האשלגן והסוכר בדם יש לבצע בדיקות דם ושתן תדירות במהלך הטיפול.

חוסמי בטא

תרופות ממשפחת חוסמי בטא מאטות את קצב הלב וכך מפחיתות את לחץ הדם.

בעבר היו תרופות אלו שכיחות מאד אך כיום נהוג להשתמש בהן רק אם טיפולים אחרים אינם יעילים בהפחתת לחץ הדם. זאת מאחר שכיום קיימות תרופות יעילות יותר לטיפול ביתר לחץ דם, הגורמות לתופעות לוואי פחותות.

תופעות לוואי שכיחות של תרופות ממשפחה זו כוללות עייפות, ידיים ורגליים קרות, דופק איטי, שלשול ובחילה. תופעות לוואי נפוצות פחות כוללות הפרעות שינה, סיוטים ואין אונות.

אין להפסיק את השימוש בתרופות ממשפחה זו בפתאומיות מאחר שהדבר עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות לרבות תעוקת חזה ועליה משמעותית מאד בלחץ הדם.

תרופות שכיחות ממשפחה זו הן פרופרנולול, אטנולול, ביסופרולול, קארבדילול ומטופרולול.

חוסמי קולטני אלפא

תרופות ממשפחה זו פועלות על ידי הורדת הפעילות של המערכת העצבית הבלתי רצונית, שבין השאר מכווצת את העורקים ומעלה את לחץ הדם. הפעילות מתבצעת על ידי חסימת קולטני אלפא שנמצאים בתאי השריר של דפנות העורקים.

בתחילת הטיפול עלול לחץ הדם לרדת באופן חד והמטופל עלול לחוש חולשה ואף עילפון. תופעות לוואי נוספות כוללות סחרחורת, כאב ראש, נפיחות בקרסוליים ועייפות.

הדרך הטובה ביותר להימנע מיתר לחץ דם היא שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, שמירה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית סדירה.

תזונה מאוזנת

רצוי להפחית את כמות המלח במזון ולהקפיד על אכילת שפע של פירות וירקות טריים.

מלח תורם לעליית לחץ הדם. כדאי להשתדל לצרוך פחות מ-5 גרם של מלח ביום (בערך כפית אחת).

מומלץ להקפיד על תזונה דלת שומן ועתירת סיבים תזונתיים. זו אמורה לכלול לפחות חמש מנות של פירות וירקות ביום ודגנים מלאים.

משקל גוף תקין

עודף משקל הוא גורם סיכון ליתר לחץ דם. עודף משקל מוגדר כ- BMI (מדד גובה- משקל) גבוה מ- 25 עד גיל 40, וגבוה מ- 27 מעל גיל 40. השמנת יתר מוגדרת כ- BMI גבוה מ- 30.

פעילות גופנית

פעילות גופנית, ובעיקר פעילות אירובית (הליכה, ריצה, שחיה, אופניים) בת לפחות 30 דקות ביום, בתדירות של לפחות ארבע או חמש פעמים בשבוע, שומרת על לחץ דם תקין. בנוסף היא מסייעת לשמירה על משקל הגוף ולהורדת מתח נפשי. גם טיפולי הרפיה דוגמת יוגה ומדיטציה יתרמו לשמירת לחץ דם תקין.

קפה, תה, קולה ואלכוהול

צריכה לא מבוקרת של קפאין ואלכוהול עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם. מומלץ שלא לשתות למעלה מ-5 כוסות קפה או תה ביום. מומלץ להקפיד על צריכה מתונה של אלכוהול. לגברים לא יותר משתי מנות ליום ולנשים מנת משקה אחת בלבד (למשל, בקבוק בירה לבנה, 330 מיליליטר בחוזק 5.3% אלכוהול).

הימנעות מעישון

עישון מעלה את לחץ הדם ומהווה גורם סיכון למחלות נוספות.

ברפואה המשלימה מטפלים ביתר לחץ דם באמצעות ביופידבק.

מחקרים מצאו שביופידבק הפחית לחץ דם - הן סיסטולי והן דיאסטולי.