גרד - מידע רפואי

Itching, pruritus

עדכון אחרון 02.03.22

הקדמה

גרד (pruritus) הוא תחושה לא נעימה שגורמת לצורך עז לשרוט, לשפשף ולגרד את אזור הגוף המעורב. זהו סימפטום שכיח שעלול להיות חמור ומתסכל.

 

אברי גוף שונים עלולים לגרד. מבחינים בין גרד כללי למקומי:

    • כללי (generalized) - משפיע על כל הגוף.
    • מקומי (localized) - מתפתח רק באזור מסוים בגוף.

לפעמים באזור הגוף המגרד מתפתחת פריחה או מופיעים כתמים.

גורמים נפוצים לגרד

מספר מצבי מחלה וגורמים שונים עלולים לגרום לגרד, לרבות:

    • מחלת עור כגון אקזמה.
    • אלרגיה או תגובה אלרגית בעור.
    • זיהום טפילי כמו סקביאס (בעברית, גרדת).
    • עקיצת חרקים.
    • זיהום פטרייתי דוגמת פטרת כף הרגל או פטרת פה.
    • מחלה רב-מערכתית (סיסטמית) כגון יתר פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתיירואידיזם).
    • שינויים הורמונליים האופייניים לתקופת ההריון או לגיל המעבר.

טיפול פשוט ויעיל

טיפול בגורם הרקע לגרד עשוי להקל על הצורך לשפשף ולגרד את האזור המעורב. כמו כן ניתן להקל על גרד באמצעות כמה שינויים פשוטים באורח החיים. לדוגמה:

    • שימוש במוצרי היגיינה אישית שאינם מבושמים.
    • הימנעות מלבישת בגדים שעלולים לגרות את העור דוגמת בגדים שעשויים מצמר.
    • שמירה על לחות העור.

בנוסף קיימות תרופות שעוזרות להקל על סימפטומים של גרד, כמו תרופות נוגדות היסטמין ומשחות על בסיס נגזרות של קורטיזון (הניתנות עם מרשם רופא).

כיצד להימנע מגירוד

גירוד ושפשוף העור שניזוק עלול להחמיר עוד יותר את הגירוי ולגרום לכאב, לגרד ולגירוד נוספים.

 

כדי למנוע פגיעה מיותרת בעור:

    • רצוי לקצר את הציפורניים ולשמור על ניקיונן.
    • מומלץ לצבוט את העור ליד אזור הגרד דרך שכבת הבגדים כדי להפחית את שיעור הנזק, בהשוואה לגירוד ישיר של העור.
    • לשפשף בעדינות, לטפוח או ללחוץ על האזור המעורב עם כף היד.
    • לשמור על לחות העור המגרד בעזרת משחה שומנית שעשויה אף להפחית את הנזק הנגרם לעור עקב הגירוד.

גורמים

יתכנו גורמים רבים לגרד.

 

גרד עלול להוות סימפטום של המחלות והמצבים הבאים:

    • מחלת עור כמו אקזמה (דלקת עור אטופית).
    • אלרגיה לגורמים שונים.
    • עקיצות חרקים או סקביאס (מחלת עור מדבקת שבה טפילים זעירים חודרים לתוך העור).
    • זיהום פטרייתי כגון פטרת כף הרגל או פטרת באברי המין אצל גברים ונשים.
    • מחלות כרוניות מסוימות כמו מחלת כבד.
    • שינויים הורמונליים בגוף דוגמת השינויים המתרחשים בגיל המעבר או בתקופת ההריון.

מחלות עור

מצבים ומחלות עור שעלולים לגרום לגרד כוללים:

 

    • יובש בעור.
    • אקזמה - מחלה כרונית שגורמת ליובש, אדמומית, קשקשת וגרד בעור.
    • דלקת עור עקב מגע עם חומרים גורמי אלרגיה.
    • אורטיקריה (בעברית, סרפדת) - תגובה עורית לחומרים מעוררי אלרגיה המתבטאת בפריחה אדומה ומוגבהת מעל פני העור הגורמת לגרד.
    • ילפת שטוחה (lichen planus) - פריחה מגרדת בלתי מדבקת ממקור לא ידוע.
    • פסוריאזיס (בעברית, ספחת) - מחלת עור בלתי מדבקת שגורמת לכתמי עור קרומיים אדומים המכוסים בקשקשת בהירה.
    • קשקשת - מחלת עור נפוצה ובלתי מדבקת שפוגעת בקרקפת.
    • דלקת זקיקי השיער (folliculitis).
    • פרוריגו (prurigo) - שלפוחיות קטנות מלאות בנוזל שגורמות לגרד עז.

אלרגיה ותגובות עוריות

חשיפה לגורמים סביבתיים מסוימים, כמפורט, עלולה גם כן לגרום לגרד:

    • תכשירי קוסמטיקה.
    • צבעים או ציפויי בדים.
    • מגע עם מתכות מסוימות כגון ניקל.
    • מגע עם השרף של צמחים מסוימים או עם צמחים עוקצניים או מגרים (לדוגמה, סרפד).
    • אלרגיה לסוגי מזון מסוימים או לתרופות (לדוגמה, אספירין).
    • מזג אוויר חם ולח מאד עלול לגרום לחררה (פריחה מגרדת).
    • נזק לעור עקב כוויות שמש עלול להתבטא בגרד.

טפילים וחרקים

כיני ראש, כיני בושת וכיני גוף גורמים לגרד עז באזור המעורב. כך גם טפילים זעירים המתחפרים בתוך העור וגורמים למחלה הנקראת סקביאס.

עקיצות של חרקים כגון דבורים וצרעות, יתושים, יבחושים, פשפשים, פשפשי מיטה וקרציות אף הן גורמות לגרד.

זיהום

גרד עלול להוות סימפטום של מצבי זיהום כגון:

    • אבעבועות רוח או זיהום נגיפי אחר.
    • זיהום פטרייתי דוגמת פטרת כף הרגל (athlete's foot), פטרת במפשעה (jock itch) או גזזת (ringworm), מחלת עור מדבקת שגורמת לפריחה אדומה דמוית טבעת.
    • פטרת באברי המין אצל גברים ונשים, שעלולה לגרום לגרד באברי המין ומסביבם, הנגרמת על ידי השמר קנדידה אלביקנס.

זיהומי פטריות ושמרים נוטים לגרום לגרד באזורים מסוימים אך במקרה של היעדר טיפול או היעדר תגובה לטיפול, עלול הגרד להתפשט לכלל אזורי הגוף.

מחלות רב-מערכתיות (סיסטמיות)

אלו הן מחלות שפוגעות בכל הגוף, דוגמת:

גרד אצל נשים

גרד אצל נשים עלול להיגרם פעמים רבות עקב שינויים הורמונליים האופייניים לתקופות דוגמת הריון או גיל המעבר.

גרד בנרתיק

גרד בחלק החיצוני של הנרתיק עלול להיגרם עקב:

    • פטרת הנרתיק - זיהום על ידי שמר (קנדידה).
    • דלקת עור עקב מגע (contact dermatitis), לעתים עקב רחצה מוגזמת או שימוש במוצרי היגיינה מבושמים.
    • מחלת עור.

רצוי לפנות לבדיקת רופא נשים על מנת לברר את הגורם לגרד ולקבל את הטיפול המיטבי.

 

קראי עוד אודות גרד בנרתיק

הריון

נשים הרות עלולות להיתקף בגרד. אף שהתופעה שכיחה, היא לרוב נעלמת לאחר הלידה. ישנן מספר מחלות עור שעלולות להתפתח בתקופת ההריון ולגרום לגרד בעור שכוללות:

    • גרדת הריון, רבדים אורטיקריאליים - מצב שכיח בקרב נשים הרות המתבטא בבליטות תפוחות, אדומות ומגרדות שמופיעות על הירכיים ועל הבטן.
    • prurigo gestationis - פריחה מגרדת המתבטאת בנקודות אדומות המופיעות בעיקר על גבי הזרועות, הרגליים ומרכז הגוף.
    • מחלת כבד של האם במהלך הריון (obstetric cholestasis) - הפרעה נדירה שפוגעת בכבד של האישה ההרה וגורמת לגרד בעור מבלי שתופיע פריחה.

כמו כן, נשים הרות עלולות לסבול מאקזמה ומפסוריאזיס.

יש לפנות לרופא אם מופיע גרד או מתפתחת פריחה חריגה במהלך ההריון.

 

קראי עוד אודות מצב העור במהלך ההריון

גיל המעבר

גרד הוא סימפטום שכיח בגיל המעבר (תקופת הפסקת הווסת). השינויים ברמתם של הורמוני המין הנשיים האופייניים לתקופה זו הם ככל הנראה הגורמים לגרד.

 

קראי עוד אודות גיל המעבר

גרד בפי הטבעת

גרד בפי הטבעת (pruritus ani) הוא בעיה נפוצה הגורמת לצורך עז לגרד או לשפשף את העור באזור פי הטבעת (הפתח דרכו מופרשת הצואה).

 

גרד זה עלול להיות סימפטום של:

    • תולעי סיכה - תולעים קטנות הפולשות אל המעי.
    • טחורים - כלי דם נפוחים ומוגדלים מסביב ובתוך החלק התחתון של החלחולת או בפי הטבעת.

על מנת לברר את הגורם לגרד בפי הטבעת יש לפנות לבדיקת רופא. בהתאם לגורם, ינתן למטופל הטיפול הנדרש.

אבחון

יש לפנות לרופא במקרים הבאים:

    • גרד חמור.
    • גרד מתמשך.
    • גרד חוזר.
    • כשהגרד קשור לסימפטומים אחרים כגון בעיות נשימה, דלקת ונפיחות בעור או צהבת (הופעת גוון צהוב בעור ובחלק הלבן של העיניים).

 

יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי אם כל הגוף מגרד ללא סיבה ברורה מאחר שיתכן שהגרד הוא סימפטום של מחלת רקע קשה.

 

הרופא יערוך בדיקה גופנית על מנת לברר את הגורם לגרד. יתכן שיהיה צורך גם בבדיקות נוספות, לרבות:

    • בדיקות דם כדי לבחון אם הגרד נגרם על ידי מחלה כמו סוכרת, בעיות בבלוטת התריס או מחלות כליה.
    • דגימה עורית (skin scraping) מהאזור המעורב על מנת לאבחן מחלות עוריות.
    • משטח מהנרתיק או מהפין, במקרה של חשד לזיהום על ידי שמר.
    • דגימת רקמה (ביופסיה).

לאחר זיהוי הגורם לגרד יקבע הטיפול המתאים.

במידת הצורך יפנה הרופא את המטופל להמשך הבירור ולביצוע בדיקות נוספות כגון סריקת אולטרה סאונד או צילום רנטגן.

טיפול

סוג הטיפול יקבע בהתאם לגורם.

להלן מספר המלצות שעשויות להקל על תחושת הגרד.

רחצה

בזמן הרחצה מומלץ:

    • להשתמש במים פושרים או קרירים, לא חמים.
    • להימנע משימוש בסבון, ג'ל רחצה או דאודורנט מבושמים. ניתן לרכוש מוצרי היגיינה ותחליבי לחות ללא בישום בבתי המרקחת.
    • להשתמש בתחליבי לחות וקרמים לריכוך העור לאחר הרחצה כדי להפחית את היובש בעור.

בדים, בגדים וכלי מיטה

מומלץ:

    • להימנע מלבישת בגדים העשויים מבדים המגרים את העור כגון צמר או בדים סינתטיים.
    • ללבוש בגדים שעשויים מאריגים טבעיים כגון כותנה.
    • להימנע מלבישת בגדים הדוקים או צמודים.
    • להשתמש בחומרי כביסה עדינים שלא יגרו את העור.
    • להשתמש בכלי מיטה העשויים מאריגים טבעיים ומאווררים.

תכשירים ותרופות

אפשר להשתמש בתכשירים טיפוליים שונים ובתרופות, כמפורט:

    • אם העור יבש או קשקשי מומלץ להשתמש בקרם לחות שומני.
    • ניתן להשתמש בקרם המכיל נגזרות של קורטיזון הניתן עם מרשם רופא.
    • אם הגרד נגרם עקב תגובה אלרגית אפשר ליטול תכשירים נוגדי אלרגיה. מומלץ להיוועץ עם הרופא או עם הרוקח באשר לתכשיר המתאים ביותר למצב.

המלצות נוספות

אפשר להשתמש ברטיות קרות ("קומפרסים") או למרוח תרחיץ קלמין על האזור הנגוע כדי לסייע להקלת הגרד. מומלץ להתייעץ עם הרוקח לגבי השימוש בתרחיץ קלמין.

טיפול ברפואה משלימה

ברפואה המשלימה אפשר לטפל בגרד באמצעות דיקור, רפלקסולוגיה ונטורופתיה:

    • דיקור - עשוי להפחית ואף למנוע גרד.
    • רפלקסולוגיה - עוזרת לטפל בגרד עורי על רקע אלרגני / סטרסוגני / בעיות ספיגה של מערכת העיכול, בשילוב עם שינוי תזונתי.
    • נטורופתיה - הטיפול יכוון לחיזוק הפעילות של מערכת החיסון יחד עם נוגדי חמצון, ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וחומצות שומן חיוניות, ובמקביל להפחית במזונות שעלולים להחליש אותה. בין השיטות הטבעיות לטיפול: מריחה של שמנים אתריים או חומרים טבעיים שונים ושימוש פנימי בצמחי מרפא ממריצי חיסון ונוגדי זיהום בהתאם.