גיל המעבר (מנופאוזה) - מידע רפואי

גיל המעבר, הוא הזמן בו פוסק המחזור החודשי. לרוב אין מדובר בהפסקה פתאומית אלא בירידה בתכיפות המחזורים, עד להפסקה מוחלטת. אצל חלק מהנשים יכולה תקופת גיל המעבר לארוך משנתיים ועד כעשר שנים. מקובל להתייחס לאישה שלא קיבלה את המחזור החודשי במשך תקופה של שנה כאישה שהגיעה לגיל המעבר.

גיל המעבר מסמל את סיום תהליך הביוץ אצל האישה. הפרשת ההורמון אסטרוגן מהשחלות הולכת ופוחתת ולבסוף נפסקת כליל. גיל המעבר מאופיין על ידי שינויים ביולוגיים והורמונאליים שמתבטאים בתופעות הכוללות גלי חום, הזעת לילה ועצבנות. בהתאם לחומרת התופעות ניתן להציע טיפולים שיפחיתו אותן ויקלו על האישה. בדומה למצבים אחרים הנגרמים עקב הפסקה של הפרשת הורמונים (תת פעילות של בלוטת התריס שמתבטאת בירידה בהפרשת ההורמון תירוקסין, סוכרת בה חלה ירידה בהפרשת אינסולין מהלבלב), גם בתופעות גיל המעבר ניתן לטפל באמצעים הורמונליים חליפיים.

בישראל, מרבית הנשים חוות את גיל המעבר בעשור החמישי לחייהן. תופעות של גיל המעבר אצל נשים צעירות מגיל 45 נחשבות כניסה מוקדמת למצב זה. כ-1% מכלל הנשים מתחת לגיל 40, וכ-0.1% מכלל הנשים מתחת לגיל 30, חוות כניסה מוקדמת לגיל המעבר.

מיתוסים ואמיתות

מגוון מיתוסים נכרכו עם גיל המעבר, רובם שגויים.

1. אישה בגיל המעבר אינה מסוגלת להרות.
   לא נכון! נשים בגיל המעבר מסוגלות להרות ואף נכנסות לעתים להריון. אם את מתחת לגיל חמישים ואינך מעוניינת להרות יש להמשיך להשתמש באמצעי מניעה במשך שנתיים לאחר קבלת המחזור האחרון. אם עברת את גיל חמישים יש להמשיך להשתמש באמצעי מניעה במשך תקופה של שנה.
2. נשים בגיל המעבר עולות במשקל.
   לא נכון! טרם הוכח מדעית קיום קשר בין השינויים ההורמונליים שמאפיינים את גיל המעבר לבין עליה במשקל הגוף. מניחים כי העליה האופיינית במשקל נגרמת עקב ירידה בפעילות גופנית ותהליכי הזדקנות הגוף.
3. אם אמך חוותה תופעות חמורות של גיל המעבר גם את תחווי כאלו.
   לא נכון! אין כל הוכחה מדעית לטענה זו. יחד עם זאת ידוע שאמהות ובנות עוברות את התקופה פחות או יותר באותו טווח גילאים.
4. גיל המעבר אינו מחלה.
   נכון! יחד עם זאת חלק מהתופעות שנלוות לגיל המעבר עלולות להתפתח למצבי מחלה (לדוגמה, דלדול עצם ומחלות לב), ולכן יש לתת את הדעת לכך ולנקוט בצעדי מנע. הידע הרפואי שקיים כיום מאפשר מתן פתרונות טובים עבור חלק מתופעות הלוואי שכרוכות בגיל המעבר. למרות שאין מדובר במחלה, ניתן להיעזר באמצעים תרופתיים על מנת להקל על תופעותיו.
5. גיל המעבר ותופעותיו אופייניים למאה ה-21.
   נכון! בסוף המאה הקודמת עלתה תוחלת חיי הנשים בכ-30 שנים לעומת תחילתה. בעוד שבתחילת המאה הקודמת אורך חיים ממוצע של אישה היה כ-50 שנים, היום אורך החיים הממוצע של נשים בישראל הוא למעלה משמונים שנים. המשמעות היא שכשליש מתקופת חייה של אישה מתרחש כיום לאחר סיום הפוריות.

במרבית המקרים הסימפטום הראשון לגיל המעבר הוא שינוי באופי המחזורים החודשיים. המחזור יכול להופיע מדי שבועיים-שלושה ולאחר מכן להיעלם לתקופה של מספר חודשים. יתכן גם שינוי באופי ובכמות הדימום, כאשר מרבית הנשים מדווחות על עליה בכמות הדימום.

מרבית הסימפטומים האופייניים לגיל המעבר יחלפו תוך שנתיים עד חמש שנים ללא כל טיפול. חלק מהנשים עלולות לסבול מהסימפטומים במשך שנים רבות. כ-45% מכלל הנשים תחווינה סימפטומים חמורים שיצריכו טיפול רפואי.

גלי חום והזעת לילה

גל חום הוא תחושת חום פתאומית בפלג הגוף העליון, שיכולה להתחיל בפנים, בצוואר או באזור החזה, ולהתפשט משם למעלה או למטה. עור הפנים, הצוואר או החזה עלול להפוך אדום או מוכתם, והאישה עלולה להזיע. כמו כן יתכן שינוי בקצב הלב שיכול להפוך למואץ, חזק יותר, או בלתי סדיר (תופעה המכונה "דפיקות לב").

גלי חום שמתרחשים בלילה מכונים "הזעת לילה". מרבית גלי החום נמשכים דקות ספורות. בדרך כלל התופעה מתרחשת בשנה הראשונה שלאחר סיום המחזור.

קשיי שינה

מרבית הנשים בגיל המעבר מדווחות על קשיי שינה עקב הזעת הלילה, אולם חלק מקשיי השינה נגרמים עקב חרדה ולחץ. מחסור בשינה עלול לגרום לעצבנות, לבעיות זיכרון (בעיקר בזיכרון לטווח הקצר) ולקושי להתרכז.

תופעות נרתיקיות (וגינאליות)

תופעות של גיל המעבר כוללות יובש בנרתיק, גרד ותחושת אי נוחות, שעלולות להקשות על קיום יחסי מין, עד כדי כאב בזמן יחסי המין. מכלול הסימפטומים הללו מכונים "אטרופיה של הנרתיק", ובעברית דלדול או ניוון של הנרתיק עקב הירידה בהורמון המין אסטרוגן.

כשליש מהנשים חוות את הסימפטומים שכרוכים באטרופיה של הנרתיק בסמוך להפסקת המחזור החודשי, וכארבעים אחוזים יחוו סימפטומים אלו בהמשך. אטרופיה של הנרתיק עלולה להתפתח גם עשר שנים לאחר הפסקת המחזור. בדרך כלל, ללא טיפול מתאים, הסימפטומים הנרתיקיים אינם חולפים ואף עלולים להחמיר עם הזמן.

בעיות במערכת השתן

במסגרת תופעות גיל המעבר עלולה האישה לסבול מזיהומים חוזרים במערכת השתן התחתונה, ומדלקות בשלפוחית השתן (ציסטיטיס, cystitis). חלק מהנשים סובלות מתכיפות ודחיפות יתר במתן שתן.

אוסטיאופורוזיס

בעקבות תהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף חלה ירידה במסה ובצפיפות עצמות הגוף. הירידה ברמת ההורמון אסטרוגן מאיצה תהליכים אלו, ולכן נשים בתקופת גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר לירידה בצפיפות העצם ולהתפתחות אוסטיאופורוזיס.

על מנת להקטין את הסיכון, מומלץ להקפיד על פעילות גופנית בונה עצם (כמו הרמת משקולות), צריכה של מזונות עתירי סידן, הפסקת עישון והקפדה על צריכה מתונה של אלכוהול. אם האישה חשה שאינה מקבלת מספיק סידן מהמזון, כדאי לשקול נטילה של תוספי מזון מתאימים. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל.

תופעות גיל המעבר נגרמות עקב ירידה ברמת הורמון המין הנשי אסטרוגן בדם. הורמון זה אחראי על ויסות המחזור החודשי כך שמשמעות הירידה ברמתו היא מניעה של תהליך הביוץ.

גורמים לכניסה מוקדמת לגיל המעבר

במקרים נדירים יחסית, נשים מתחת לגיל 45 סובלות מתופעות של גיל המעבר, מאחר ששחלותיהן חדלות לתפקד מוקדם מהרצוי. תופעה זו מכונה כשל שחלתי מוקדם (Premature ovarian failure). במרבית המקרים הסיבה לתופעה אינה ידועה.

אצל חלק מהסובלות מכשל שחלתי מוקדם נמשכים המחזורים החודשיים כסדרם, ובמקרים מסוימים אף מתרחשים מדי פעם אירועי ביוץ. משמעות הדבר היא שנשים אלו, על אף כניסתן המוקדמת לגיל המעבר, מסוגלות להרות.

גורמים אפשריים לכניסה מוקדמת לגיל המעבר כוללים:

• מצבים רפואיים דוגמת סינדרום דאון, סינדרום טרנר, מחלת אדיסון, תת-תריסיות (היפו-תירואידיזם), וירידה בתפקודים אנזימטים.
• טיפולים רפואיים כטיפולי קרינה לאזור האגן, כימותרפיה וניתוחי כריתת רחם או כריתת שחלות.
• זיהומים. במקרים נדירים עלולות מחלות זיהומיות כשחפת או חזרת לגרום לכשל שחלתי מוקדם. במקרה של חזרת הנזק לשחלות הוא בדרך כלל זמני וחולף, כך שלאחר פרק זמן תחזורנה השחלות לתפקודן התקין. במקרים נדירים מאד עלולים הנגיפים מלריה ווריצלה (הנגיף שגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת) והחיידק שיגלה (גורם לדיזנטריה) לגרום לכשל שחלתי.

אבחון גיל המעבר

במידה שאישה חווה סימפטומים אופייניים לגיל המעבר, ובפרט אם אלו מקשים עליה, מומלץ לפנות לרופא נשים להתייעצות ולהתאמת אמצעים תרופתיים מתאימים. האבחנה אינה מתבצעת על ידי בדיקה או אמצעי מוגדר, אלא על ידי הערכה כללית של מצב האישה.

בהתאם לגיל, למידת סדירות המחזור החודשי ועל פי סקירה מדוקדקת של הסימפטומים, יוכל רופא הנשים לקבוע אם אכן מדובר בגיל המעבר.

על מנת לאשר את האבחנה ניתן לעתים למדוד את רמות ההורמון Follicle Stimulating Hormone) FSH) בדם. רמות הורמון זה עולות בדם במהלך גיל המעבר. יחד עם זאת, רמות גבוהות של FSH בפני עצמן אינן סמן מובהק של גיל המעבר.

כ-90% מהנשים אינן זקוקות לטיפול כלשהו על מנת להתמודד עם תופעות גיל המעבר. יחד עם זאת, במידה שהסימפטומים מהם סובלת האישה פוגעים בשגרת חייה, חשוב שתדע שקיימים אמצעים תרופתיים להקלה על המצב.

אפשרויות הטיפול כוללות:

• טיפול הורמונלי חליפי
• טיפול בחומרי סיכה לנרתיק
• טיפול ליובש נרתיקי באסטרוגן נרתיקי ובחומרי סיכה לנרתיק
• טיפול בתרופות נוגדות דיכאון

אמצעי הטיפול יותאם לסימפטומים מהם סובלת המטופלת, ובהתאם למצבה הרפואי ולהעדפותיה האישיות.

טיפול הורמונלי חליפי

טיפול זה מהווה אמצעי יעיל נגד חלק מהסימפטומים השכיחים ביותר אשר מאפיינים את גיל המעבר, ובכלל זה גלי חום, הזעת לילה, סימפטומים נרתיקיים, וציסטיטיס (דלקת בשלפוחית השתן).

כפי שמרמז השם, מדובר בנטילת תחליפים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, שרמתם בדם קטנה בתקופת גיל המעבר ובעקבות זאת מופיעים הסימפטומים. קיימים שלושה סוגי טיפולים עיקריים:

1. טיפול באסטרוגן בלבד. מתאים לנשים שרחמן ושחלותיהן הוסרו בניתוח.
2. טיפול הורמונאלי חליפי-משולב (מחזורי). מתאים לנשים שחוות את תופעות גיל המעבר, אולם עדיין מקבלות את המחזור החודשי. טיפול זה כולל מתן אסטרוגן ופרוגסטרון.
3. טיפול הורמונאלי חליפי רציף. מתאים לנשים שהמחזור החודשי שלהן חדל להופיע.

טיפול הורמונאלי חליפי ניתן באמצעות טבליות, קרם או ג'ל למריחה, באמצעות שתל תת עורי או מדבקה עורית.

מעקב

טיפול הורמונאלי חליפי מחייב מעקב קפדני וביקורות תקופתיות. תחילה לאחר שלושה חודשי טיפול ולאחר מכן אחת לשנה. בביקורת הראשונה יוודא הרופא שהסימפטומים לא הוחמרו, יברר אם הופיעו תופעות לוואי או דימום עקב הטיפול, וינטר את לחץ הדם ומשקל הגוף. הביקורת השנתית כוללת בדיקת שד והתאמה של מינון התרופה, בהתאם למצב ולחומרת הסימפטומים.

לאחר שנה או שנתיים של טיפול, במידה שהסימפטומים פסקו לחלוטין, ניתן לשקול את הפסקתו. לאחר ההפסקה תיתכן לעתים חזרה של הסימפטומים למשך תקופה קצרה, אך במרבית המקרים הם יפסקו לגמרי גם לאחר הפסקת הטיפול.

טיפול ליובש נרתיקי

אם האישה סובלת מיובש או גרד בנרתיק, ללא תסמינים נוספים של גיל המעבר, יומלץ שימוש מקומי באסטרוגן - במשחה, בטבליות או בטבעת גמישה. כמו כן אפשר להשתמש בחומרי סיכה ייחודיים על מנת להקלןן על תופעות אלו. מדובר בחומרים בטוחים לשימוש שמשך השימוש בהם אינו מוגבל.

המקורית של תרופה זו הייתה טיפול ביתר לחץ דם. נמצא שעבור חלק מהנשים היא יעילה בהקלת גלי חום והזעת לילה.

הטיפול בקלונידין עלול לגרום לתופעות לוואי הכוללות יובש בפה, טשטוש, דיכאון, עצירות ואגירת נוזלים. לאור זאת תחילה ניתנת התרופה במשך שבועיים עד ארבעה שבועות בלבד, כדי לבחון את תועלתה למול תופעות הלוואי.

במידה שלא מתרחשת הקלה מספקת בתופעות גיל המעבר ועדיין יש תופעות לוואי לשימוש בתרופה, יש להפסיק את הטיפול ולשקול חלופות טיפוליות.

חומרי סיכה נרתיקיים

אם האישה סובלת מיובש או גרד בנרתיק, ניתן להשתמש בחומרי סיכה ייחודיים על מנת להקל על תופעות אלו. מדובר בחומרים בטוחים לשימוש שמשך השימוש בהם אינו מוגבל.

נוגדי דיכאון

חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון נמצאו יעילות לשם הקלה על גלי חום ועל כן במקרים מסוימים ימליץ הרופא על שימוש בהן. טיפול זה עלול לגרום לתופעות לוואי הכוללות בחילה, סחרחורת, יובש בפה, חרדה וקשיי שינה.

טיפול עצמי בתופעות גיל המעבר

במידה שהתופעות אינן חמורות במיוחד, הן ניתנות להקלה על ידי שינויים באורח החיים ובתזונה, ללא צורך בטיפול תרופתי.

אמצעים להקלה על גלי חום והזעת לילה:

• התעמלות סדירה.
• לבישת בגדים קלים, מאריגים טבעיים, נושמים.
• שימוש במצעים מאריגים טבעיים בלבד (100% כותנה).
• אוורור יעיל של הבית ובפרט של חדר השינה. ניתן להסתייע במאוורר או במזגן.
• מחוץ לבית שימוש במניפה או במאוורר קטן (פועל באמצעות סוללות).
• אכילת ארוחות קטנות יחסית, בליווי שתייה קרה ומרעננת דוגמת חליטה צוננת של עלי מרווה.
• אכילת מזונות קלים, כגון דגים, סלטים ופירות טריים.
• מומלץ להימנע ממזון חריף ומתובל, לצמצם את צריכת הקפאין, המשקאות הממותקים והאלכוהול.
• מומלץ להימנע מעישון ומשהייה בסביבת מעשנים.
• מומלץ להימנע ממצבי חרדה ומתח נפשי.
• צריכת תוספי מזון טבעיים שידועים כמקלים על התופעה, כגון ויטמין E ואומגה 6.

הקלה על קשיי שינה:

• מומלץ להימנע מפעילות גופנית מעוררת בשעות המאוחרות של היום.
• הקפדה על שעת שינה מוגדרת וקבועה.
• שימוש במצעים מאריגים טבעיים בלבד (100% כותנה) כדי למנוע הזעת יתר במהלך השינה.

התמודדות עם שינויים במצב הרוח:

• מומלץ להקפיד על מנוחה מרובה.
• רצוי להתעמל באופן תדיר.
• יש לבצע תרגילי הרפיה ויוגה באופן סדיר.

סידן ופעילות גופנית

מומלץ להקפיד על תזונה עשירה בסידן, על מנת למנוע תופעות של דלדול עצם. למניעת תופעות של דלדול עצם רצוי ליטול תוספי סידן מאחר שבאמצעים תזונתיים בלבד קשה מאד להגיע לרמת הצריכה היומית המומלצת של סידן (1200 מיליגרם סידן ביום למבוגר).

פעילות גופנית תורמת לשמירה על בריאות העצם, מסייעת במניעת השמנה, מניעת מחלות לב, תורמת לשינה טובה יותר ומשפרת את ההרגשה הכללית. מחקרים מצביעים על כך שנשים השומרות על כושר גופני טוב ומקפידות על תזונה מאוזנת סובלות פחות מתופעות גיל המעבר.

תוספי מזון

מאחר שמידת הספיגה של הוויטמינים בגוף יורדת עם הגיל, מומלץ ליטול מולטי-ויטמין מדי יום. בהתאם לצורך, ניתן ליטול קומפלקס של ויטמינים מסוג B, אשר תורמים לאיזון מערכת העצבים, ולכן מסייעים בהקלה על תופעות של דיכאון, חרדה, או עצבנות. ויטמין E נמצא יעיל נגד תופעת גלי החום ועקב תכונותיו נוגדות החמצון הוא מסייע גם במניעת טרשת העורקים.

תוספי מזון מסוימים נחשבים יעילים בהקלת תופעות גיל המעבר, ובפרט תוצרי סויה שמכילים פיטואסטרוגן. פיטואסטרוגן היא מולקולה דמוית אסטרוגן שמחקה את פעולתו בגוף. תוספים אלו כוללים:

• פולי סויה שנמצאים בחלב סויה או בטופו.
• זרעי פשתן.
• ג'ינסנג וקוהוש שחור (צמח שגדל ביבשת אמריקה).
• תלתן אדום.
• קאווה (צמח שגדל בעיקר באיי האוקיינוס השקט).

אזהרות

יש לציין כי יעילותם של מרבית התוספים אינה מוכחת, וכי קאווה ותלתן אדום עלולים לגרום למחלת כבד. ג'ינסנג, קוהוש שחור ותלתן אדום עלולים לגרום להישנות של סרטן שד, סרטן שחלה או סרטן רירית הרחם, ולכן נטילתם אינה מומלצת לנשים שסבלו בעבר ממחלות אלו.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום, על מנת לוודא התאמה של התוספים עבור כל אישה, בהתאם למצבה הכללי והרפואי.

טיפול בכניסה מוקדמת לגיל המעבר

כניסה לגיל המעבר בקרב נשים מתחת לגיל 45 נחשבת למוקדמת. במידה שנשים מתחת לגיל 40 החוות את תופעות גיל המעבר תרצינה להרות, הן תופנינה לטיפול אצל גינקולוג מומחה בפריון, על מנת לדון באפשרויות העומדות בפניהן.

נשים החוות כניסה מוקדמת לגיל המעבר זקוקות לטיפול, הן על מנת להקל על התופעות והן על מנת למנוע דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס. הטיפול יכלול טיפול הורמונאלי חליפי שאופיו המדויק ייקבע בהתאם למצב הרפואי של האישה, לרבות מידת ההופעה של המחזורים החודשיים והאם עברה האישה כריתה של הרחם.

במידה שיש צורך באמצעי מניעה, יותאם לאישה טיפול בגלולות למניעת הריון שמכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, אשר מסייעות במניעת אוסטיאופורוזיס.