סרטן אשכים - מידע רפואי

סרטן האשכים הוא סוג של סרטן שאינו שכיח (כ-1% מכלל מקרי הסרטן אצל גברים), אשר בדרך כלל פוגע בגברים צעירים בגילאי 15-49.

הסימפטום הנפוץ ביותר הוא נפיחות בלתי כואבת באשכים. סימפטומים אחרים יכולים לכלול:

• כאב עמום בשק האשכים
• תחושת כובד בשק האשכים

מומלץ לגברים לבדוק את שק האשכים בדיקה עצמית אחת לחודש. סרטן האשכים נחשב לאחד מסוגי הסרטן שמגיבים היטב לטיפול וכ-95% מהלוקים בו נרפאים לחלוטין מהמחלה.

האשכים

האשכים הם שני אברים דמויי ביצה הנתונים בשקיק שמכונה 'שק האשכים' או 'סקרוטום'. לאשכים תפקיד מרכזי במערכת הרבייה, מאחר שהם אחראים לייצור הזרע ולייצור ההורמון טסטוסטרון שאחראי להתפתחות סממני המין הגבריים כגון קול עמוק, שיעור בפנים, גדילת מסת שריר, היכולת להשיג זקפה והדחף המיני (ליבידו).

סוגי סרטן האשכים

הסוגים השונים של סרטן האשכים נבדלים זה מזה על פי סוגי התאים הסרטניים שמחוללים את המחלה. הסוג הנפוץ ביותר (כ-95% מהמקרים) מכונה סרטן של תאי הנבט (germ cells). זהו גידול שמקורו בתאים אשר מסייעים לייצר את תאי הזרע. סרטן האשכים מתחיל בגידול ראשוני באחד מהאשכים.

ישנם שני תתי סוגים עיקריים של סרטן של תאי הנבט:

• סמינומה (seminoma) - גידולים אלו מכילים תאי סמינומה בלבד והם אחראים ל- 40-45% מהמקרים.
• שאינו-סמינומה (non-seminoma) - אלו גידולים שעלולים להכיל מגוון תאים והם אחראים ל- 40-45% מהמקרים.

הגידולים שאינם סמינומה יופיעו לרוב בקרב גברים בגילאי 15-25, ואילו גידולים מסוג סמינומה יופיעו בגילאים מאוחרים יותר (25-55). שני סוגי הסרטן מטופלים באותן שיטות, ובדרך כלל יגיבו היטב לטיפול כימותראפי שמטרתו לחסל את התאים הסרטניים.

סוגים נדירים של סרטן האשכים כוללים גידולים בתאי ליידיג (Lydig) או בתאי סרטולי (Sertoli) וכן גידול מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס (סוג סרטן זה מטופל בהתאם לטיפול המקובל עבור לימפומה שאינה הודג'קינס).

סרטן האשכים מופיע בשכיחות גבוהה יותר אצל בעלי עור בהיר, פי חמש יותר מאשר אצל גברים בעלי עור כהה.

הסיבות להופעת המחלה אינן ברורות אולם מספר גורמים מעלים את הסיכון:

• היסטוריה משפחתית של סרטן האשכים.
• אשך טמיר בלידה (3-5% מהבנים נולדים כשאחד האשכים או שניהם נמצאים בתוך הבטן ומאוחר יותר הם יורדים לשק האשכים)

טיפול והחלמה

סרטן האשכים הוא מסוגי הסרטן שניתן לרפא כליל. למעלה מ- 96% מהמקרים שמתגלים בשלב מוקדם ניתנים לריפוי מוחלט. גם כאשר הסרטן התפשט לרקמות סמוכות עדיין אחוזי הריפוי הם גבוהים, כ-80%. הטיפול כולל הסרת האשך הנגוע, דבר שאינו פוגע בפוריות האשך השני או ביכולת לקיים יחסי מין תקינים, וכימותרפיה. טיפול בהקרנה הוא נדיר אך מוצא לעיתים שימוש במקרים של סמינומה (seminoma).

הסימפטום הנפוץ ביותר של סרטן באשכים הוא גוש או נפיחות באחד האשכים, ובמרבית המקרים גוש כזה יופיע בחלקו הקדמי של האשך, או בצדו. בדרך כלל מדובר בנפיחות נוקשה, בגודל של אפון.

למרות שמרבית המקרים של נפיחות או גוש באשך אינם מקרים של סרטן אשכים (מחקרים מראים שפחות מ- 4% ממקרי הנפיחות הם סרטניים), מומלץ לפנות לבירור רפואי אצל רופא המשפחה בכל מקרה בו מבחינים בנפיחות או בגוש. גם אם מדובר בגידול ממאיר הרי ככול שמאבחנים יותר מוקדם ומתחילים בטיפול - כך עולה הסיכוי להחלמה מליאה.

סימפטומים נוספים של סרטן האשכים יכולים לכלול:

• כאב עמום או חד באשכים או בשק האשכים. הכאב עלול להופיע ולהעלם, או להיות ממושך.
• תחושת כובד בשק האשכים.
• כאב עמום בבטן התחתונה.
• הצטברות פתאומית של נוזלים בשק האשכים ('הידרוצלה').
• עייפות.
• תחושת חולי כללית.

במקרים נדירים יותר אזור החזה עלול להיות מוגדל ורגיש למגע (הפטמות עלולות לכאוב ולהיות רגישות למגע) עקב השינויים ההורמונליים שגורם הגידול באשך.

במידה שסרטן האשכים התפשט לאברי גוף נוספים (קשרי הלימפה שבבטן או בריאות), יתכנו סימפטומים נוספים כגון:

• שיעול עיקש שלעיתים מלווה בפליטת דם.
• קוצר נשימה.
• נפיחות בחזה.
• נפיחות בצוואר.
• כאבים בגב התחתון.

במרבית המקרים, סרטן האשכים אינו גרורתי.

טרם נמצאו גורמים ישירים לסרטן האשכים. יחד עם זאת קיימים מחקרים לפיהם יתכנו גורמים שמגדילים את הסיכון ללקות במחלה.

אשך טמיר

האשכים של עוברים ממין זכר מתפתחים בחלל הבטן שלהם במהלך השהות ברחם ולאחר הלידה נודדים לשק האשכים. אצל מרבית הבנים נדידת האשכים לשק האשכים תתרחש סמוך ללידה, או במהלך שנת החיים הראשונה. אצל חלק מהבנים האשכים אינם יורדים למקומם ותופעה זו מכונה אשכים טמירים ('גבוהים'). בדרך כלל, יש צורך בניתוח על מנת להוריד את האשכים למקומם.

קיימים מחקרים שמצביעים על קשר אפשרי בין הצורך בניתוח להורדת אשכים טמירים והתפתחות סרטן האשכים. במידה שהניתוח מתבצע לפני גיל 13 הסיכון ללקות בסרטן האשכים הוא כפול בהשוואה לסיכון בכלל האוכלוסייה. ניתוח לאחר גיל 13 מעלה את הסיכון עד כדי פי 5.

סרטן אשכים חוזר

לגברים שלקו בסרטן האשכים באחד מהאשכים יש סיכון ללקות בסרטן האשכים באשך השני בשיעור גבוה פי 12 מאשר לכלל האוכלוסייה. לפיכך גם אם האדם החלים כליל חשוב שיבצע מעקב שוטף.

גיל ומוצא

סרטן האשכים שכיח בעיקר בקרב גברים צעירים וגברים בגילאי העמידה. כ- 85% מהמקרים יהיו בקרב גברים בגילאים 15-49. סרטן האשכים שכיח יותר בקרב גברים לבנים, ובפרט אצל גברים ממוצא אירופאי.

היסטוריה משפחתית (תורשה)

קרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר לקה בסרטן אשכים מעלה את הסיכון של שאר הגברים במשפחה. כאשר האב לקה בסרטן אשכים הסיכון של הבנים עולה פי 4-6 בהשוואה למקרה שאין היסטוריה משפחתית של סרטן אשכים. אם האח לקה בסרטן אשכים הסיכון של שאר האחים עולה פי 8-10. בשנת 2009 זוהו שני גנים (KITLG, SPRY4) שמדענים חושדים שמוטציה (שיבוש) בהם עלולה להוביל לסרטן האשכים.

הפרעות הורמונליות הנובעות משימוש בכימיקלים

שימוש בחומרי הדברה או בכימיקלים, לרבות כאלו המצויים לעיתים בלק לציפורניים (דיבוטיל-פתאלאט) מעלה את הסיכון ללקות בסרטן האשכים. במרבית מדינות המערב נאסר השימוש בחומרים כאלו אולם לעיתים הם דולפים ל'שרשרת המזון'.

גובה

מחקרים מראים שלגברים בגובה נמוך מ- 1.70 מטר סיכון מופחת ללקות בסרטן אשכים, והסיכון עולה עם הגובה. למשל לגברים בגובה 1.90-1.94 סיכון כפול מאשר לגברים בגובה ממוצע. מדענים סבורים שהדבר קשור לתזונה עתירת קלוריות בגיל התבגרות שמיוחסת יותר לנערים גבוהים.

בעיות פוריות

קיימים מחקרים לפיהם גברים הלוקים בבעיות פוריות (לרבות ספירת זרע נמוכה או תנועתיות ירודה של הזרע) הם בעלי סיכון מוגבר (פי 3) ללקות בסרטן האשכים.

עישון

מחקרים מצביעים על כך שמעשנים כבדים (20 סיגריות ביום או יותר) לאורך זמן (12 שנים ויותר), או מעשני 10 סיגריות ביום במשך 24 שנים, מכפילים את הסיכון ללקות בסרטן האשכים.

איידס

חולי איידס נתונים בסיכון מוגבר ללקות בסרטן האשכים.

גוש חשוד, או נפיחות או כל ממצא חריג באחד האשכים מצריך בירור רפואי אצל רופא המשפחה. ככל שסרטן האשכים מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול במחלה יעיל יותר ומאפשר השגת ריפוי מלא.

בדיקה גופנית

רופא המשפחה יבצע בדיקה גופנית על מנת שיוכל לחוש בעצמו את הגוש החשוד באשך. הרופא עשוי להקרין קרן אור (מפנס) לכיוון הגוש באשך על מנת לבחון אם קרני האור עוברות דרכו. גידולים סרטניים הם בדרך כלל אטומים ואינם מאפשרים מעבר של קרני אור דרכם.

במידה שהרופא חושד שמדובר בגידול סרטני, או שאינו יכול לקבל אבחנה וודאית הוא יפנה את המטופל לבדיקות נוספות לשם שלילה או אישור אבחנה.

אולטרה סאונד אשכים

אולטרה סאונד היא שיטת דימות שמבוססת על גלי קול. הבדיקה מבוצעת באמצעות מתמר אולטרה סאונד המועבר על האשכים ומאפשר הדגמה שלהם. בדיקה זו שאינה כואבת ואינה כרוכה באי נוחות היא אחד האמצעים העיקריים לאבחון סרטן האשכים.

באמצעות הבדיקה ניתן לקבוע אם מדובר בציסטה (גוש שפיר מלא בנוזל) או בגידול ממאיר שיהיה בדרך כלל קשיח יותר. במקרה של גוש ממאיר הבדיקה מסייעת לקבוע את מיקומו וגודלו של הגוש באשך.

בדיקות דם

בבדיקות הדם תימדד רמתם של הורמונים מסוימים בדם, כאלו אשר מהווים סמנים לסרטן אשכים. נוכחותם של סמנים אלו בדם יכולה לחזק את האבחנה שמדובר בסרטן האשכים. יחד עם זאת, לא כל הגידולים באשך מייצרים את הסמנים הללו ולכן העדרם עדיין אינו מעיד על דבר באופן מוחלט.

סמנים שרמתם תימדד בבדיקת הדם הם:

• AFP (Alpha feta protein), חלבון עוברי.
• hCG (human Chorionic Gonadotropin).
• LDH (lactate dehydrogenate).

ביופסיה

ביופסיה היא דגימת רקמה מהממצא החשוד שנשלחת לבדיקה תחת מיקרוסקופ, והיא מאפשרת אישור או שלילה של נוכחות תאים סרטניים.

ביופסיה רגילה כרוכה בנטילת דוגמה קטנה מהממצא החשוד, אולם אם קיים חשד מוצק לסרטן באשכים ממליצים מרבית הרופאים על הסרת האשך החשוד כולו במסגרת הביופסיה, וזאת לאור הסיכון להתפשטות הסרטן.

הסרה של אשך אחד (orchidectomy) אינה פוגעת בתפקוד המיני ואינה פוגמת במידת הפוריות שמספק האשך השני.

בדיקות נוספות

בהתאם לצורך, ייתכן שתידרשנה בדיקות נוספות, בעיקר על מנת לברר אם הסרטן התפשט לאברי גוף נוספים. סרטן אשכים מתפשט בדרך כלל לקשרי הלימפה ולריאות, ולכן יידרש צילום חזה בעזרת קרני רנטגן. ייתכן שיומלץ גם על ביצוע בדיקות דימות דוגמת MRI או CT.

קביעת שלב ודירוג המחלה

שלב המחלה מתייחס למידת התפשטותה ואילו דירוג המחלה מתייחס לגורמים נוספים כגון ממצאי הבדיקה הגופנית, בדיקות הדם לנוכחות הסמנים, ממצאי בדיקות הדימות ותוצאות הביופסיה.

רמת הסמנים בדם היא משמעותית מאד כאשר באים לקבוע את שלב המחלה, מאחר שרמה גבוהה שלהם מצביעה על קיום מחלה גרורתית, גם אם כל בדיקות הדימות שנערכו נמצאו תקינות.

שיטת הדירוג הנפוצה מתבססת על שלושה מדדים - T,N,M:

• T - גודל הגידול הסרטני. מדד זה מתחלק לשלבי הגידול הראשוני:
  - TIS - נוכחות תאים סרטניים בצינוריות האשכים בלבד.
  - T1 - גידול סרטני באשך וביותרת האשך.
  - T2 - גידול שהתפשט לכלי הדם או לכלי הלימפה.
  - T3 - גידול שהתפשט עד לצינורית הזרע.
  - T4 - גידול שהתפשט לשק האשכים.
• N - מידת התפשטות תאי הסרטן לבלוטות הלימפה. מדד זה נקבע בהתאם למספר בלוטות הלימפה הנגועות ומיקומן באגן או בחלל הבטן:
  - N0 - אין עדות לפיזור גרורתי לבלוטות הלימפה.
  - N1 - נוכחות פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה, בגודל של עד 2 סנטימטרים.
  - N2 - נוכחות פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה, בגודל של עד 2-5 סנטימטרים.
  - N3 - נוכחות פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה, בגודל שמעבר ל- 5 סנטימטרים.
• M- מידת התפשטות תאי הסרטן לאזורי גוף נוספים (פיזור גרורתי):
  - M0 - אין פיזור גרורתי לאיברים נוספים.
  - M1a - נוכחות פיזור גרורתי לבלוטות לימפה מרוחקות, או שקיים פיזור גרורתי בריאות.
  - M1b - נוכחות פיזור גרורתי באיברים מרוחקים, דוגמת המוח או הכבד.

סרטן אשכים יכול גם להיות מדורג על פי ארבעה שלבים:

שלב 1 - הגידול נמצא רק באשכים.

שלב 2 - הסרטן התפשט מהאשכים לקשרי הלימפה בבטן ובאגן.

שלב 3 - הסרטן התפשט לקשרי הלימפה בחזה.

שלב 4 - הסרטן התפשט לאברים נוספים דוגמת הריאות.

סרטן האשכים הוא אחד מסוגי הסרטן שמגיבים היטב לטיפול וכ- 95% מהגברים שלוקים במחלה נרפאים לחלוטין. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר כך עולים סיכויי הצלחת הטיפול. טיפול בסרטן האשכים יכלול בדרך כלל ניתוח, טיפול כימותרפי ולעיתים גם טיפול קרינתי.

הגורמים שמשפיעים על הטיפול הם בעיקר סוג הגידול (סמינומה או שאינו-סמינומה) ושלב המחלה.

• הטיפול הראשון כולל בכול המקרים הסרת האשך הנגוע.
• במקרה של סמינומה הנמצאת בשלב הראשון, לאחר הסרת האשך הנגוע תינתן מנה אחת של טיפול כימותרפי ולעיתים יומלץ גם על סידרה קצרה של טיפול קרינתי.
• במקרה של גידול שאינו סמינומה הנמצא בשלב ראשון יומלץ לאחר הסרת האשך הנגוע על מעקב, או לעיתים על סדרה קצרה של טיפולים כימותרפיים.
• במקרה של שלב 2 או שלב 3 יידרשו 3-4 מחזורי טיפול כימותרפי ולעיתים יידרש ניתוח לאחר מכן כדי להסיר קשרי לימפה נגועים.
• במקרה של שלב 4 הטיפול יהיה דומה לשלב 3 אם כי יתכן שיידרש ניתוח נוסף להסרת גידולים מחלקי הגוף השונים.

ניתוח

בכל מקרי סרטן האשכים הקו הטיפולי הראשון הוא ניתוח להסרת האשך הנגוע שמכונה Orchidectomy. אם המחלה התגלתה בשלב מוקדם הרי ייתכן שכול הטיפול יסתכם בניתוח זה. הסרת האשך הנגוע הינה הכרחית למניעת התפשטות התאים הממאירים.

הניתוח להסרת האשך מבוצע תחת הרדמה כללית ובמהלכו מוסר האשך דרך חתך קטן במפשעה. ניתן לשקול השתלה של אשך תותב מסיליקון בשק האשכים, כך שמראה שק האשכים ישמר.

הסרה של אשך אחד אינה גורמת לפגיעה בחיי המין או בכושר הפוריות כי האשך השני ימשיך לייצר תאי זרע וטסטוסטרון. בעניין זה נעיר שחלק ניכר מטיפולי הכימותרפיה שיבוצעו לאחר הסרת האשך הנגוע יפגעו רק באופן זמני בפוריות (ראוי לוודא זאת עם הצוות הרפואי טרם תחילת הטיפול).

במידה שיש צורך להסיר את שני האשכים (מצב נדיר) או שיש צורך להסיר גם את קשרי הלימפה, תיפגע הפוריות ובמקרה כזה ניתן להקפיא זרע לפני הניתוח, כדי לשמר את היכולת להביא ילדים לעולם. הסרה של שני האשכים תוביל גם להפסקת ייצור הטסטוסטרון ולכן כדי לשמר את הליבידו (יצר המין) ואת היכולת להשיג זקפה יש צורך לקבל טיפול הורמונלי חליפי. טיפול זה ניתן בהזרקה או כמדבקות עוריות.

ניתוח להסרת בלוטות הלימפה

במידה שסרטן האשכים התפשט למערכת הלימפה, עלול להיווצר צורך בכריתה של בלוטות הלימפה האזוריות. ניתוח זה מבוצע תחת הרדמה כללית ובמהלכו יוסרו בלוטות הלימפה שבחלל הבטן.

במקרים מסוימים עלול ניתוח זה לגרום לעקרות בשל פגיעה בעצבים הקרובים לבלוטות הלימפה. הפגיעה תגרום לכך שבעת אורגזמה לא יפלט נוזל זרע החוצה אלא ייסוג חזרה לעבר שלפוחית השתן. לפיכך ראוי לשקול הקפאת זרע טרם ביצוע ניתוח להסרת בלוטות הלימפה.

ניתוח לכריתת בלוטות הלימפה תוך שימור העצבים - (RPLND)

מדובר בהליך ניתוחי חדשני שבמהלכו מוסר רק אזור מצומצם, דבר אשר מקטין בצורה משמעותית את הסיכון לעקרות. חסרונו נעוץ בכך שהסרטן עלול להישנות כי בלוטות הלימפה אינן מוסרות בשלמותן.

ניתוח להסרת בלוטות הלימפה באמצעות לפרוסקופיה - (LRPLND)

מדובר בניתוח להסרת בלוטות הלימפה שבמהלכו מבצע המנתח מספר חתכים קטנים בדופן הבטן ודרך אחד מהם יוחדר אנדוסקופ לחלל הבטן. אנדוסקופ הוא צינורית אופטית שבקציה מצלמה שמאפשרת צילום ווידאו בזמן אמת של חלל הבטן. בצד האנדוסקופ מוחדר לחלל הבטן כלי ניתוח זעיר שבעזרתו ולאור צילומי הווידאו מתאפשרת הסרה מדויקת של בלוטות הלימפה.

שיטה זו מביאה לפחות כאבים לאחר הניתוח, לתקופת החלמה קצרה ולהפחתת הסיכון לפגיעה בעצבים ולגרימת עקרות. חסרונה של השיטה נעוץ בהיותה חדשה ולכן טרם נצברו די נתונים באשר למידת יעילותה.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול קרינתי מבוסס על קרני רנטגן (קרני X). מטרת הטיפול אשר מחסל תאים סרטניים לוודא שלא נותרו תאים סרטניים במקומות המועדים לפורענות. לעיתים הטיפול בסרטן מסוג סמינומה יכלול קרינה לאחר הניתוח במטרה למנוע את הישנות המחלה. גם כאשר המחלה התפשטה לעבר בלוטות הלימפה יהיה צורך בהקרנה.

תופעות הלוואי של טיפול בקרינה כוללות:

• אדמומיות וצריבה בעור (בדומה לצריבות הנובעות משזוף יתר).
• בחילה והרגשה כללית רעה.
• חולשה.
• שלשולים.
• תופעות אלו הן זמניות ותחלופנה לאחר סיום הטיפול.

כימותרפיה

כימותרפיה הוא שם כולל לטיפול באמצעות תרופות כימיות המכונות ציטוטוקסיות (ציטו=תא, טוקסי=רעיל) שמטרתן לחסל תאים סרטניים או למנוע את שכפולם.

במקרה של סרטן אשכים מסוג סמינומה, מקובל טיפל כימותרפי בתרופה קרבופלטין (Carboplatin).

בסרטן אשכים שאינו סמינומה, מקובל טיפול בתרופה ציספלטין (Cisplatin) יחד עם תרופה כימותרפית נוספת.

במקרים של מחלה מתקדמת, ישולבו בדרך כלל תרופות נופסות, כדוגמת אטופוסיד (Etoposide) ובלאומיצין (Bleomycin).

כיוון שהטיפול הכימותרפי פוגע בכול התאים המתחלקים בקצב מהיר, גם תאי גוף בריאים המתחלקים בקצב מהיר יפגעו ויהרסו. מדובר למשל בתאי שערה, בתאי הדם הלבנים והאדומים ובתאי מערכת העיכול.

טיפול כימותרפי גורם לתופעות הלוואי הבאות:

• נשירת שיער.
• הקאה ובחילה.
• חוסר תאבון.
• שלשול או עצירות.
• קוצר נשימה.
• עייפות.
• צלצולים באוזניים (טיניטוס)
• פריחה על העור בידיים ובכפות הרגליים.
• פצעים סביב לפה.
• עלייה בפגיעות לזיהומים עקב לויקופניה (ירידה במספר תאי הדם הלבנים).
• ירידה בפוריות (במרבית המקרים זמנית).

תופעות הלוואי תחלופנה לאחר הפסקת הטיפול והשיער שנשר יצמח מחדש, אולם במקרים מסוימים השיער החדש יהיה שונה מהשיער שנשר.

בעת קבלת טיפול כימותרפי ובמהלך שנה מתום הטיפול חל איסור לקיים יחסי מין בלתי מוגנים, כי הכימותרפיה פוגעת בזרע והפרייה מזרע פגום עלולה להוביל להולדת ילד בעל פגמים מולדים.

מעקב

גם אם נצפה ריפוי מלא חובה לקיים מעקב רפואי שוטף במשך 5 שנים מתום הטיפול, בשל הסיכון לחזרת המחלה. 25-30% מהמטופלים חווים חזרה של הסרטן במהלך השנתיים הראשונות שלאחר תום הטיפול. המעקב השוטף כולל בדיקת דם לנוכחות סמנים, בדיקה גופנית, צילום חזה ו- CT.

אבחון מוקדם של סרטן חוזר מאפשר להשיג ריפוי בשיעור העולה על 95%.

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים לאיתור דרכים חדשות, יותר יעילות לטיפול בסרטן האשכים נערכים כל העת. לעיתים מוצע טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול (מכונה 'ניסוי קליני'), השלכותיו ומשמעויותיו - היתרונות מול הסיכונים והחסרונות. השתתפות בניסוי קליני מסייעת לקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של החולים לקבל טיפול טוב יותר בעתיד.

כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. ניסויים כאלו מתבצעים הן בישראל והן בחו"ל.

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. כדי שתתאפשר השוואה אמינה בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל.

מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי רצויות.

ניתן ללמוד על מחקרים קליניים המתנהלים בעולם (כולל בישראל) באמצעות אתר משרד הבריאות הבריטי (ייפתח בדפדפן נפרד).

למעשה אין אפשרות למנוע את סרטן האשכים, כי אין לנו שליטה על מרבית גורמי הסיכון. יחד עם זאת בדיקה חודשית של האשכים מסייעת לגילוי מוקדם של המחלה. הזמן המתאים ביותר לבדיקת האשכים הוא לאחר מקלחת חמה, כשהעור של שק האשכים רפוי וגמיש.

כדי לבצע את הבדיקה יש לאחוז את שק האשכים בכף היד ובעזרת האצבעות והאגודל למשש את האשכים.

אצל מרבית הגברים אשך אחד גדול וכבד יותר מהאשך השני - דבר שהוא תקין לחלוטין. בראש כול אשך ובצדו האחורי ניתן לחוש בצינורית המכונה אפידידימיס שאוגרת את תאי הזרע. פני האשך צריכים להיות חלקים ללא תחושה של גוש שנצמד אליהם או של נפיחות בלתי רגילה. במידה שחשים בגוש חשוד או בנפיחות שונה מהרגיל יש לפנות לברור אצל רופא המשפחה.

עישון

מכול גורמי הסיכון יש לנו שליטה רק על העישון. הפחתת העישון או הפסקתו יתרמו להקטנת הסיכון ללקות בסרטן האשכים ובמחלות רבות אחרות.