אמצעי מניעה

אף אמצעי מניעה אינו יעיל ב- 100%. היעילות נקבעת בהתאם לסוג אמצעי המניעה הנבחר ולאופן השימוש, אך כיום, יעילותם של מרבית האמצעים גבוהה (כ-99%). חלק מאמצעי המניעה יעילים יותר מאחרים.

קונדומים (הן לגברים והן לנשים) ניתן לרכוש בבתי המרקחת ללא מרשם רופא. כך גם ספוגיות או דיאפרגמה. הקונדום הגברי מקנה הגנה ב-98% מהמקרים ויתרונו בכך שהוא אף מונע הדבקה במרבית המחלות המועברות בזמן מגע מיני. יעילותם של האמצעים האחרים פחותה. הקונדום הנשי יעיל ב-95% מהמקרים ואילו הדיאפרגמה והספוגיות, ב-92-96% מהמקרים. ספוגיות לטקס יעילות מעט יותר מספוגיות סיליקון.

גלולות למניעת הריון (הן משולבות, המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, והן גלולות המכילות פרוגסטוגן בלבד), זריקות, שתלים, מדבקות והתקנים תוך רחמיים (על סוגיהם השונים) מחייבים בדיקת רופא וקבלת מרשם.

כן. חלק מהתרופות עלולות להגיב עם החומרים הפעילים בגלולות ולהפחית את יעילותן. לכן מומלץ להשתמש באמצעי מניעה נוסף כגון קונדום בזמן נטילת תרופות נוספות. ניתן להתייעץ עם הרוקח בבית המרקחת לגבי כל תרופה ותרופה. תרופות שעלולות לפגוע ביעילותן של גלולות למניעת הריון כוללות סוגי אנטיביוטיקה מסוימים, תרופות המשמשות לטיפול בכפיון (אפילפסיה), לרבות קרבמזפין (carbamazepine), תרופות נוגדות נגיפים (אנטי-ויראליות) המשמשות לטיפול באיידס (HIV), לרבות ריטונוויר (Ritonavir) ואף תרופות צמחיות שונות, דוגמת פרע מחורר (St. John's wort).

תלוי באמצעי המניעה. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח בנוגע לאמצעי המניעה הנדון ולאנטיביוטיקה שנרשמה. למעט ריפאמפיצין וריפאבוטין (המשמשות לטיפול בשחפת ובדלקת בקרומי המוח), אנטיביוטיקה מסוגים אחרים אינה אמורה לפגוע ביעילותם של אמצעי מניעה הורמונליים. אנטיביוטיקה הדומה לריפאמפיצין מעלה את רמתם של אנזימים מסוימים בגוף ולכן עלולה להאיץ את פירוקם של אמצעי מניעה הורמונליים, עד לרמות שאינן פעילות.

אמצעי מניעה שיעילותם עלולה להיפגע עקב נטילת ריפאמפיצין כוללים גלולות (משני הסוגים), שתלים, מדבקה וטבעת נרתיקית. במקרה שיש ליטול ריפאמפיצין למשך חודשיים או יותר רצוי לשקול את החלפת אמצעי המניעה לאמצעי שאינו מושפע מפעילות האנטיביוטיקה, דוגמת התקן תוך רחמי או זריקת פרוגסטרון.

כמו כן, ידועות תגובות בין תרופתיות המתרחשות כאשר לוקחים בו זמנית שני סוגים של תרופות או יותר. מומלץ להתייעץ עם הרוקח ולבדוק כל מקרה לגופו. אם קיים חשד שטיפול אנטיביוטי מסוים עלול להפחית את יעילותו של אמצעי מניעה הורמונלי, מומלץ להשתמש גם בקונדום כל עוד נמשך הטיפול האנטיביוטי.

שלשול או הקאה תכופים עלולים לפגוע בספיגתם או לגרום לסילוקם מהגוף של אמצעי מניעה הורמונליים כגון גלולות, הניטלים בבליעה. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח ולהשתמש באמצעי נוסף כגון קונדום, על מנת להבטיח הגנה מלאה מפני הריון בלתי רצוי.

כל ההנחיות שלהלן מניחות שלא קוימו יחסי מין לאחר שהגלולה נשכחה:

• אם טרם חלפו 12 שעות מהמועד בו היה צריך לקחת את הגלולה, יש לקחת אותה ולהמשיך את נטילת החפיסה כרגיל. במידה שמעוניינים לקיים יחסי מין, מומלץ להשתמש בקונדום במשך 3-4 ימים, כדי להבטיח הגנה מלאה מפני כניסה להריון.
• אם חלפו 12 שעות מהמועד בו היה צריך לקחת את הגלולה אין ליטול אותה. יש להשתמש באמצעי מניעה נוסף, כגון קונדום, במשך שבוע עד עשרה ימים לאחר מכן כדי להבטיח הגנה מלאה מפני כניסה להריון. יש להמשיך לקחת את יתרת חפיסת הגלולות כרגיל.

בשום מקרה, אין ליטול שתי גלולות ברצף!

במידה שקוימו יחסי מין ורק לאחר מכן התברר כי בת הזוג שכחה ליטול את הגלולה במועד, הרי שיתכן הריון בלתי רצוי. במקרה זה מומלץ לפנות לבדיקת רופא נשים על מנת לברר את המצב לאשורו ולשקול שימוש באמצעי מניעה לשעת חירום כגון גלולת היום שאחרי.

השתל אינו משווק בישראל. בעיקרון, יש לפנות אל הגינקולוג (רופא מומחה ברפואת נשים) על מנת להתאים או להוציא שתלים למניעת הריון. השתל הוא למעשה צינור צר וגמיש. אורכו כ-4 סנטימטרים ועוביו כ-2 סנטימטרים. הוא מוחדר מתחת לעור בחלק הפנימי של הזרוע העליונה. לפני החדרתו או הוצאתו של השתל מקובל לאלחש את האזור באופן מקומי. אין צורך בתפרים לאחר החדרת השתל למקומו. השתל יעיל למשך 3 שנים ולאחר מכן יש להחליפו. בהתאם לרצון המטופלת, ניתן להוציאו בשלב מוקדם יותר.

ניתן להרות שוב סמוך מאד לאחר לידת תינוק, גם בזמן הנקה וגם אם המחזור החודשי טרם התחדש או חזר להיות סדיר. הביוץ מתרחש כשבועיים לפני תחילת הדימום, ולכן אישה עשויה להיות פורייה גם אם היא כלל אינה מודעת לכך.

מקובל להמתין לתום משכב הלידה (כשישה שבועות לאחר הלידה) טרם קיום יחסי מין על מנת לאפשר לאזור החיץ להחלים מהלידה ומהתפרים. במידה שקיימות הפרשות מרובות גם בתום תקופה זו מומלץ לפנות לבדיקת רופא נשים לפני קיום יחסי מין. בזמן הביקור אצל רופא הנשים, שישה שבועות לאחר הלידה, מומלץ לדון עימו באפשרויות המתאימות למניעת הריון. גם בתקופת ההנקה יש צורך באמצעי מניעה שניתן להתאמה על ידי רופא הנשים. אם מעוניינים לקיים יחסי מין טרם הביקור לרופא הנשים מומלץ להשתמש בקונדום.

ניתן להשתמש בקונדום גברי או נשי ברגע שהאישה מרגישה בשלה לקיים יחסי מין. הגלולה המשולבת, גלולה שמכילה פרוגסטרון בלבד ושתלים תת עוריים למניעת הריון ניתנים לשימוש 21 יום לאחר הלידה. יחד עם זאת, הגלולה המשולבת אינה מומלץ לנשים מניקות כיוון שהיא עלולה לפגוע באספקת החלב.

ניתן להשתמש בזריקה למניעת הריון או להשתמש בדיאפרגמה או בספוגית כשישה שבועות לאחר הלידה. מומלץ לאישה שהשתמשה בדיאפרגמה או ספוגית טרם הכניסה להריון לפנות לרופא המטפל לאחר הלידה על מנת לוודא שאמצעי המניעה עדיין מתאים. לידה וכן גורמים כגון עלייה או ירידה במשקל עלולים לגרום לשינוי בקוטר הנרתיק. התקן תוך רחמי (בין אם כזה המפריש הורמונים או התקן נחושת) ניתן לשימוש 6-8 שבועות לאחר הלידה.

גלולת היום שאחרי נמכרת בישראל תחת השמות המסחריים New Postinor ו-NorLevo. מטרת הגלולה למנוע הריון בלתי רצוי במקרים הבאים:

• לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים.
• יחסי מין ללא הסכמה או אונס.
• הקונדום נקרע או החליק.
• הדיאפרגמה נקרעה או הוסרה מוקדם מידי.
• חישוב מוטעה של הימים הבטוחים.

הגלולה נמכרת בבית מרקחת ללא מרשם רופא.

כאשר היא נלקחת לפני הביוץ, הגלולה מונעת את שחרור הביצית מהשחלה ואילו לאחר הביוץ תמנע הגלולה את התפתחות הגופיף הצהוב (זהו הזקיק ממנו משתחררת הביצית) או את השרשתה של ביצית מופרית ברחם.

ניתן לקחת את הגלולה עד 72 שעות לאחר קיום יחסי המין אך יעילותה גבוהה יותר ככל שהיא נלקחת קרוב יותר למועד המגע המיני. הגלולה משמשת למקרה חירום בלבד ואין ליטול אותה כאמצעי מניעה קבוע.

יעילותה של הגלולה פוחתת במקרים הבאים:

• הקאה תוך 3 שעות ממועד נטילת הגלולה.
• הפרעת ספיגה במעי או כאשר תפקודי הכבד לקויים.
• קיום יחסי מין בלתי מוגנים לאחר נטילת הגלולה.
• נטילת תרופות נוספות שמגיבות עם הגלולה ועלולות לפגוע ביעילותה.

אין ליטול את התרופה אם עברו יותר מ-72 שעות ממועד המגע המיני, אם ידועה רגישות לאחד מרכיבי התרופה או כאשר מדובר באישה הרה.

לא כל הנשים חוות תופעות לוואי לאחר נטילת הגלולה אך תיתכנה תופעות הלוואי הבאות:

• בחילה או הקאה.
• כאב ראש או סחרחורת.
• כאב בטן.
• שלשול.
• רגישות בשדיים.

במקרים הבאים יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא נשים:

• דימום כבד או ממושך.
• איחור בווסת של למעלה מ-5 ימים.
• הקאת הגלולה תוך 3 שעות ממועד נטילתה.
• הקאת הגלולה הראשונה ונטילת גלולה נוספת תוך 72 שעות ממועד המגע המיני.

הגלולה מכילה נגזרת מלאכותית של הורמון המין הנשי פרוגסטרון. מרכיבי התרופה מופרשים בחלב ועוברים אל התינוק בזמן ההנקה. יש להניק לפני נטילת הגלולה ולהימנע מהנקה 8 שעות לאחר נטילתה.

שניכם שותפים לקיום יחסי המין והאחריות מוטלת על שניכם, הן במניעת הריון והן במניעת הדבקה במחלות המעוברות בזמן קיום יחסי מין. חשוב להבין שלא ניתן לדעת אם אדם נגוע במחלת מין רק על ידי התבוננות בו או באיבר מינו. יתר על כן, פעמים רבות האדם הנגוע כלל אינו יודע או מודע לכך שנדבק. 70% מהנשים הנגועות בכלמידיה וכ-50% מהגברים כלל אינם סובלים מסימפטומים שעלולים להצביע על הדבקה. גם אם אין סימנים ברורים כגון פצעים, כיבים או יבלות, אין משמעות הדבר שבן או בת הזוג אינם נגועים במחלת מין.

עיקור נשי, הנקרא גם 'קשירת חצוצרות', הוא סוג של עיקור קבוע. ההליך כרוך בחיתוך ובקשירת החצוצרות באופן שמונע מהביצית את היכולת להגיע לרחם ולמפגש אפשרי עם זרע הגבר.

בעיקרון, הליך של קשירת חצוצרות אינו בלתי הפיך אם כי מדובר בהליך מסובך הכרוך בכריתת החלק החסום של החצוצרה ואיחוי מחדש של קצותיה. בעקבות הליך זה אין כל וודאות כי יכולת הפריון תשוב להיות כפי שהיתה טרם ההליך.

שיעור ההצלחה של הליך לאיחוי החצוצרות לאחר קשירתן תלוי בגורמים כגון גיל האישה ובשיטה בה בוצע הליך הקשירה הראשוני. לדוגמה, אם החצוצרות קוצרו ולא נקשרו, סיכויי ההצלחה להפוך את המצב טובים יותר. כיום מניחים כי שיעור ההצלחה של ההליך לביטול קשירת החצוצרות הוא כ-50-60%.

בהליך זה נחסמות או נחתכות הצינוריות אשר נושאות את הזרע מהאשכים אל הפין. בדרך זו מונעים מתאי הזרע המיוצרים באשכים להגיע אל הזרמה הנפלטת בזמן האורגזמה הגברית.

וזקטומי נחשב כסוג של עיקור קבוע מאחר שלא תמיד אפשר להפוך את המצב ולהשיבו לקדמותו. לפיכך, מומלץ לשקול היטב את המצב טרם קבלת החלטה על ניתוח זה.

כדי להשיב את המצב לקדמותו נדרש הליך מורכב הכרוך באיחוי מחדש של הצינוריות שנחתכו או נחסמו. שיעור ההצלחה של הליך זה אינו גבוה במיוחד ואין כל וודאות שרמת הפוריות תחזור להיות כשהיתה טרם הניתוח. שיעור ההצלחה מושפע מהאופן בו בוצע ההליך הראשוני ומכמה זמן עבר מאז שבוצע. ככל שעבר זמן רב יותר, כך מתפתחת בדרך כלל יותר רקמה צלקתית בצינוריות, והסיכויים להשבת המצב לקדמותו פוחתים.

מעריכים ששיעור ההצלחה של השבת המצב לקדמותו הוא:

• עד 55% אם ההליך הראשוני בוצע בעשר השנים האחרונות.
• כ-25% אם ההליך הראשוני בוצע לפני למעלה מעשר שנים.

במקרים מסוימים, גם לאחר ניתוח להשבת המצב לקדמותו, עדיין לא יושג הריון. זאת מאחר שלעתים פוחתת תנועתיות הזרע בעקבות הליך העיקור. במצב זה ניתן לשקול לבצע טיפולי פוריות להשבחת הזרע.

בשני המקרים, התשובה היא לא. לגבי שיעור יתר ותופעות נוספות כגון אקנה ('פצעי בגרות'), נטילת גלולות דווקא עשויה להביא לשיפור במצב. לחלק מהנערות נרשמות גלולות בעלות הרכב מיוחד שמטרתן טיפול בתופעות אלו בדיוק.

הגלולה אינה גורמת להשמנה אם כי תיתכן עליית משקל בחודשים הראשונים לשימוש בה, זאת עקב אצירת נוזלים וגודש בשדיים. תופעות אלו חולפות בדרך כלל לאחר תקופת הסתגלות קצרה.

בעיקרון, נשים שאינן מעשנות יכולות להשתמש בגלולות עד הגיען לגיל המעבר (הגיל בו פוסק המחזור החודשי). עבור נשים מעשנות, הגיל המירבי המומלץ הוא 35. עם זאת, על כל אישה להתייעץ עם רופא הנשים המטפל בה ובקי במצבה הרפואי ולשקול את המשך השימוש בגלולה לאורך זמן, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי.

לא. נטילת גלולות אינה פוגעת בפוריות ובסיכוי להרות בעתיד. עם הפסקת נטילת הגלולות שבה הפוריות לקדמותה.