מינרל חיוני לתפקודו התקין של הגוף, החשוב בבניין החלבונים וביכולת הכיווץ של השרירים. ריכוזו בדם נמוך ושינוי עלול להצביע על בעיה. מקורו במזונות שונים לרבות בננות, תפוזים, סובין וקפה.
לשינויים בריכוז האשלגן השפעה שלילית על הבריאות. חוסר אשלגן בדם (היפוקלמיה) גורם לסימפטומים כגון חולשת שרירים, האטה בפעילות המעיים והפרעות בקצב הלב. סימפטומים של עודף אשלגן בדם (היפרקלמיה) כוללים חוסר שקט, בחילה והקאה, כאב בטן ושלשול. בנוסף, עודף אשלגן פוגע בפעילות תאי שריר הלב ועלול לגרום להפרעות בקצב הלב.
מחלות כליה שונות עלולות לגרום לעלייה או לירידה ברמת האשלגן בדם.
נטילת תרופות מסוימות משפיעה אף היא על רמת האשלגן בדם. בקרב חולים שנוטלים תרופות משתנות דוגמת פוסיד או תיאזיד יש לנטר בקפדנות את רמת האשלגן בדם מכיוון שתרופות אלה גורמות לאיבוד אשלגן דרך השתן. כמו כן יש לעקוב אחר רמת האשלגן בדם אצל מטופלים הנוטלים את התרופה דיגוקסין.
אשלגן מופרש דרך השתן. כמותו המופרשת תלויה בגורמים רבים כגון צריכת האשלגן במזון, רמת הנתרן בדם, תפקודי הכליות, מחלות בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל) ומידת החומציות של הדם.
