איך מתמודדים עם אכילה רגשית?

מרגישים שאתם אוכלים יותר מדי? מרגישים אשמים לגבי זה? אתם לא היחידים וזה ממש לא במקרה. מדי יום אנחנו מוצפים במגוון פיתויים שמציבים בפנינו אתגר אינסופי בקבלת החלטות לגבי סוגי האוכל והכמויות שאנחנו מכניסים לגוף. נעשה לכם סדר בנושא אכילה רגשית

נשמע מובן מאליו, אבל חשוב להסביר את זה. כולנו נולדים עם מנגנון מובנה של רעב ושובע: כתינוקות אנחנו אוכלים רק כשאנחנו רעבים, ומפסיקים לאכול כשאנחנו מרגישים שבעים, והגוף יודע לאותת לנו בהתאם לצרכיו מתי להשלים ואיך לאזן את הכמויות.

עם השנים המנגנון הזה מתקלקל. למשוואת הרעב והשובע מצטרפים מרכיבים כמו הנאה, פינוק או הסחת דעת. הפרסומות בטלוויזיה וברשת לימדו אותנו שהאוכל יעשה אותנו מאושרים ויפיג את תחושת הבדידות, כי כשהבטן מלאה גם הנפש מלאה.

נוסף על אלו, תרבות השפע מזמנת לנו אוכל בכמויות גדולות וארוחות עתירות קלוריות שאפשר “להגדיל בשקל ותשעים”, מה שגורם לנו להתרגל לאכול יותר, ומעבר לכך, אם נקבל מנה קטנה נרגיש שלא קיבלנו תמורה עבור הכסף. מצד שני, כל המחקרים שמתפרסמים בנושאי בריאות מספרים לנו שמומלץ להקטין כמויות ולאכול בריא יותר, ולכן אנחנו נמצאים בקונפליקט תמידי.

הפער הזה בין הרצון לאכול והתפיסה שאוכל מוביל לאושר מצד אחד, ובין ההימנעות מן הצד השני, עלול לעורר אצלנו תחושת תסכול, עצבות, דיכאון ואף לעורר הפרעות אכילה.

דוגמה נפוצה לכך היא בולמוסי אכילה. אחרי הימנעות ארוכה ממאכלים שאנחנו אוהבים מאוד, אבל לא מרשים לעצמנו לאכול, אנחנו מתעייפים ושוברים את הכלים ואוכלים בכמות גדולה, ואז כועסים על עצמנו יותר. כך אנחנו עלולים להיכנס למעגל שבו בשום שלב אנחנו לא מרוצים ולא מאושרים.

חשוב לא להגזים. לא יקרה כלום אם תאכלו בננה שלמה או יותר מרבע אבוקדו' וגם מותר לפעמים לאכול את המשולש האחרון במגש הפיצה, זה לא אומר כלום עליכם.

בנוסף, חשוב לייצר איזון קבוע בין החשקים והצרכים הרגשיים ובין אורח החיים הבריא והמשקל שאליו אתם שואפים. לרוב קשה להגיע לאיזון לבד, לא תמיד קל לקבוע איפה עובר הגבול בין פינוק מדי פעם לאיבוד שליטה.

מכבי מציעה מגוון תוכניות לניהול אורח חיים בריא >>