מדריך לטיפול בתאומים ושלישיות - מבוא

כ-1.5% מכלל הלידות ברחבי העולם הן לידות תאומים (במספרים, כשני מיליון זוגות תאומים נולדים מדי שנה ברחבי העולם). בישראל אחוז לידות התאומים והשלישיות הוא מהגבוהים בעולם עקב שכיחותם הגבוהה של טיפולי הפוריות שמעלים באופן משמעותי את הסיכוי להריון מרובה עוברים.

בטיפולי פוריות דוגמת הפריה חוץ גופית ('הפריית מבחנה', IVF, in vitro fertilization) נהוג להחזיר לרחם לפחות שני עוברים על מנת להגדיל את הסיכוי להריון וללידת תינוק חי. הסיכוי להריון מרובה עוברים לאחר טיפולי פוריות, בהשוואה להריון מרובה עוברים ללא כל התערבות, גבוה בערך פי ארבעה.

גילן המתקדם של האמהות בימנו מעלה אף הוא את הסיכוי להריון מרובה עוברים: בעוד שבגילאי 20-21 הסיכוי להריון מרובה עוברים הוא כ- 6.3% בלבד, בגילאי 35-39 עולה הסיכוי ל- 21.7%, ול- 56.7% לאחר גיל 45.

סוגי תאומים

מבחינים בין שני סוגי תאומים, בהתאם למספר הביציות שהופרו:

1. ביצית מופרית אחת שהתחלקה לשניים לאחר ההפריה תביא להריון של תאומים זהים. אלו מכונים מונו-זיגוטים: מונו = יחיד, זיגוט = תא. שני העוברים שנוצרו זהים לחלוטין ‏מבחינה גנטית. כשליש מהתאומים הם תאומים זהים.
2. שתי ביציות, שכול אחת מהן הופרתה על ידי תא זרע שונה, יתפתחו לכדי הריון של תאומים לא זהים. אלו מכונים די-זיגוטים: די = שניים, זיגוט = תא. כשני שליש מכלל התאומים הם תאומים לא זהים.

תאומים זהים (מונו-זיגוטים)

התופעה של יצירת תאומים זהים היא מקרית. שכיחותה זהה ברחבי העולם ועומדת על כ- 1 מתוך 250 הריונות. אם חלוקת הביצית לשניים תתרחש עד היום השלישי שלאחר ההפריה ייווצרו שני ‏עוברים ושתי שליות נפרדות. חלוקה שתתרחש לאחר היום השלישי ועד ליום ה- 13 תביא להיווצרות שני עוברים זהים שנמצאים בתוך שק מי שפיר יחיד.

כיוון שתאומים זהים הם בעלי מבנה גנטי זהה הם יהיו בני אותו מין.

חלוקה שתתרחש לאחר היום ה- 13 תגרום להיווצרות 'תאומים סיאמים' המכונים בעגה הרפואית conjoined twins. עוברים אלו חולקים אברי גוף משותפים. כיום ניתן לזהות 'תאומים סיאמים' באמצעות אולטרה סאונד עוד במהלך ההריון. במידה שלכל אחד מהתאומים יש את אברי הגוף החיוניים ניתן ליילדם בניתוח קיסרי ולהפרידם לאחר הלידה זה מזה, באמצעות שיטות כירורגיות.

תאומים לא זהים

תאומים לא זהים יכולים להיות מאותו המין או ממינים שונים. הם יכולים להיות דומים זה לזה או שונים.

גורמים שמעלים את ההסתברות לתאומים לא זהים

שכיחות התופעה של תאומים לא זהים תלויה בגורמים הבאים:

• תורשה של האם. אם לאם יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם תאומים סיכוייה להריון של תאומים עולה. תאומים במשפחה מצד האב אינם משפיעים על הסיכוי להריון של תאומים. לאישה שילדה תאומים בהריון קודם סיכוי גדול פי שניים לחוות הריון נוסף של תאומים.
• מוצא האם. השכיחות ‏הגבוהה ביותר של לידת תאומים היא בקרב נשים ממוצא אפריקאי (כ-10-40 מכל 1000 לידות) ונמוכה ביותר בקרב נשים ממוצא אסיאתי (כ- 3 מכל 1000 לידות). בקרב נשים ממוצא "לבן" עומדת השכיחות על כ- 7-10 לידות מכל 1000.
• גיל האם. השכיחות להריון של תאומים עולה בקרב נשים לאחר גיל 35.
• משקל האם. נשים בעלות משקל עודף הן בעלות סיכוי גבוה יותר להריון של תאומים בהשוואה לנשים רזות.
• טיפולי פריון. תרופות להשראת ביוץ כגון איקקלומין או פרגונל מגבירות את הסיכוי להרות תאומים עד כדי 10-30%, בהתאמה. בשנים האחרונות, עם העלייה בשכיחות טיפולי הפריון, חלה עליה מתמדת בשכיחות ההריונות מרובי העוברים. השכיחות של הריונות ספונטניים (לא באמצעות הפריה חוץ גופית) בני שלושה עוברים היא כ- 1 מכל עשרת אלפים הריונות.

מיתוסים שכיחים על תאומים ושלישיות

1. הנטיה לתאומים היא משפחתית

אין כל עדות מדעית לכך שהנטיה לתאומים זהים היא משפחתית אולם קיימת נטיה משפחתית לתאומים שאינם זהים. קיימים גורמים אחרים שאינם גנטיים שמעלים את ההסתברות ללידת תאומים שאינם זהים:

• מוצא האם. השכיחות ‏הגבוהה ביותר של לידת תאומים היא בקרב נשים ממוצא אפריקאי (כ- 10-40 מכל 1000 לידות) ונמוכה ביותר בקרב נשים ממוצא אסיאתי (כ- 3 מכל 1000 לידות). בקרב נשים ממוצא "לבן" עומדת השכיחות על כ- 7-10 לידות מכל 1000.
• גיל האם. השכיחות להריון של תאומים עולה בקרב נשים לאחר גיל 35.
• משקל האם. נשים בעלות משקל עודף הן בעלות סיכוי גבוה יותר להריון של תאומים בהשוואה לנשים רזות.
• טיפולי פריון. תרופות להשראת ביוץ כגון איקקלומין או פרגונל מגבירות את הסיכוי להרות תאומים עד כדי 10-30%, בהתאמה. בשנים האחרונות, עם העלייה בשכיחות טיפולי הפריון, חלה עליה מתמדת בשכיחות ההריונות מרובי העוברים. השכיחות של הריונות ספונטניים (לא באמצעות הפריה חוץ גופית) בני שלושה עוברים היא כ- 1 מכל עשרת אלפים הריונות.

2. תאומים 'מדלגים' דור

דעה רווחת גורסת כי תאומים 'מדלגים' דור במשפחות ולכן אם אביכם תאום ואילו אתם אינכם, סיכוייכם ללידת תאומים גבוהים במיוחד. נכון להיום אין כל עדות מדעית שתומכת בדעה זו.

יחד עם זאת לחלק מהנשים נטיה גנטית לביוץ יתר. משמעות הדבר כי בכל מחזור חודשי יותר מביצית אחת עשויה להשתחרר מהשחלה ולכן הסיכוי להריון מרובה עוברים גדל. במקרה זה הסיכוי המוגבר ללידת תאומים או שלישיה קיים בכל דור במשפחה ואינו מדלג.

3. אם את סובלת מבחילות חמורות הרי שאת הרה עם תאומים או עם שלישיה.

לא בהכרח. אף שחלק מהנשים ההרות עם תאומים או שלישיה אכן מתלוננות על בחילות חמורות אחרות אינן סובלות כלל מהבעיה.

4. תאומים מדברים בשפה סודית משלהם.

תאומים אכן חולקים הבנה מולדת אחד של השני ולכן נדמה כי הם מדברים בשפה משלהם, בעיקר בגילאים רכים.

5. כל ההריונות מתחילים כהריונות של תאומים.

אין זה נכון שכל ההריונות מתחילים כהריונות של תאומים. יחד עם זאת סריקות אולטרה סאונד בשלבים מוקדמים של ההריון מעלות כי מספר רב יותר של הריונות משנהוג לחשוב אכן מתחילים בעקבות הפריה של שתי ביציות.

סריקת אולטרה סאונד בשבוע השביעי או השמיני להריון בהחלט יכולה להצביע על הריון תאומים בעוד שבסריקה מאוחרת יותר, בשבוע ה- 12, יוותר אך ורק שק הריון אחד. הדבר נגרם עקב הפסקת ההפתחות של אחד העוברים, ככל הנראה עקב בעיה כרומוזומלית, וספיגתו לדופן הרחם. תופעה זו מכונה 'תופעת התאום הנעלם' והיא חסרת משמעות לגבי העובר שנותר.