איברי האגן הכוללים את הרחם, החלחולת (רקטום) ושלפוחית השתן, ממוקמים בתוך האגן ומוחזקים באמצעות תמיכה של שרירי רצפת האגן, רקמות חיבור ורצועות. צניחה של איברי האגן מתרחשת עקב היחלשות הרקמות התומכות, הגורמת לאחד או יותר מאיברי האגן להחליק מטה ממקומו התקין לתוך הנרתיק. כל אחד מאיברי האגן יכול לצנוח. בדרגות צניחה ראשוניות האיברים יהיו בתוך הנרתיק, בדרגות מתקדמות תהיה בליטה מחוץ לנרתיק.
תסמינים של צניחת איברי האגן:
- תחושת חוסר נוחות בנרתיק ו/או בבטן התחתונה
- תחושת בלט בפתח או מחוץ לנרתיק
- דליפת כמויות קטנות של שתן בזמן שיעול, עיטוש או פעילות גופנית, מצב המכונה דליפת שתן במאמץ
- תחושה של התרוקנות לא מלאה
- אי-נוחות בקיום יחסי מין
כמחצית מהנשים שעברו לידה נרתיקית יסבלו במידה מסוימת מצניחת איברי האגן. בתקופה זו יש סיכוי גבוה יותר לשפר את המצב, לעומת צניחה המופיעה בגיל המעבר.
איך מטפלים בצניחת איברי האגן?
- מצבים של צניחה בדרגה נמוכה - רצוי להגיע לטיפול פיזיותרפיה לרצפת אגן. הטיפול כולל המלצות לאורח חיים בריא דוגמת מניעת עצירות, חיזוק שרירי רצפת אגן ועבודה נכונה עם הגוף ביומיום, במאמצים ובפעילות גופנית.
- מצבים של צניחה בדרגה גבוהה - לאחר הערכת פיזיותרפיסט/ית רצפת אגן או רופא/ה, ניתן להתאים התקן תוך-נרתיקי המכונה "פסארי" (vaginal pessary). התקן זה מסייע לתמוך באיבר הצונח ולהחזיקו במקומו התקין. אם הטיפול השמרני לא עוזר יש להתייעץ עם רופא/ה לגבי טיפולים כירורגיים.
