כשהאוכל הופך לאויב: כל מה שצריך לדעת על הפרעות אכילה

לכולנו יש מערכת יחסים מורכבת עם אוכל. עבור רבים מאיתנו אוכל הוא לא "רק אוכל", אלא מרכיב משמעותי שיכול לנחם או להרגיע במצבים מסוימים, להשפיע על התפיסה והדימוי העצמי שלנו, לתרום או להזיק לבריאות שלנו, ובעיקר להעסיק אותנו לא מעט. כשמערכת היחסים הזאת נעשית אובססיבית, מוגזמת וממושכת, ואף פוגעת משמעותית בתפקוד היומיומי, זו כבר עלולה להיות הפרעת אכילה. אילו סוגי הפרעות אכילה קיימים, מהם סימני האזהרה שחשוב לשים לב אליהם, ומדוע חשוב לפנות לטיפול כמה שיותר מוקדם? כל התשובות בפנים.

כשהשליטה באוכל יוצאת משליטה: מהי הפרעת אכילה?

הפרעות אכילה הן שם כולל לקבוצת אבחנות המאופיינות בעיסוק מוגזם ואובססיבי באוכל ו/או במשקל, גורמות למצוקה רגשית ופגיעה משמעותית בתפקוד, ולעיתים יש להן גם השלכות פיזיות ובריאותיות מסכנות חיים. חלק מהפרעות האכילה קשורות בהתנהגויות של אכילה ופיצוי, דימוי גוף ותפיסה עצמית, ולעיתים הן מלוות גם בדיכאון וחרדה. לא כל שינוי בדפוסי האכילה אומר שאתם סובלים מהפרעת אכילה. גם לא כשאתם מנשנשים חפיסת שוקולד שלמה מול הטלוויזיה או מרגישים שאתם חייבים לאכול כשאתם במתח או בחרדה. אבחון של הפרעת אכילה יגיע רק במקרה של דפוסי אכילה מסוימים ויציבים, הנמשכים לאורך זמן ממושך.

הפרעות אכילה שכיחות יותר בקרב נשים בכלל ובקרב נערות מתבגרות בפרט. בשנים האחרונות עלתה המודעות להפרעות אכילה גם בקרב גברים, ואצלם הן לרוב באות לידי ביטוי בעיסוק מוגזם בכושר גופני ופיתוח גוף שרירי. שיעור התמותה מהפרעות אכילה עומד על 10%-17%, אולם חשוב לזכור שככל שההתערבות הטיפולית מוקדמת יותר, כך סיכויי ההחלמה יהיו גבוהים יותר.

אנורקסיה, בולימיה או אכילה התקפית: הכירו את הפרעות האכילה השונות

• אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa) - הפרעה בתפיסת הגוף המאופיינת בפחד אינטנסיבי מהשמנה ועלייה במשקל, גם כשכבר נמצאים במצב של תת-משקל. הירידה הדרסטית במשקל הגוף מגיעה בעקבות הרעבה עצמית ו/או פעילות ספורטיבית מוגזמת. אבחנה נפוצה נוספת היא אנורקסיה נרבוזה לא טיפוסית, שבה המשקל תקין, אך החשיבה וההתנהגות האנורקטית שולטות באדם.
• בולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa) - אפיזודות חוזרות של התקפי אכילה בלתי נשלטים, ואחריהם התנהגויות חוזרות של פיצוי שמטרתן למנוע את העלייה במשקל הצפויה בעקבות התקפים אלה. התקפי האכילה מאופיינים באכילת כמויות קיצוניות של אוכל בפרק זמן קצר יחסית, יחד עם תחושה של אובדן שליטה. התנהגויות הפיצוי כוללות הקאות יזומות, צום, נטילת חומרים משלשלים, עיסוק אינטנסיבי בספורט ועוד. אבחון בולימיה ייקבע רק אם אפיזודות אלה מתרחשות לפחות פעמיים בשבוע, למשך שלושה חודשים.
• הפרעת אכילה התקפית/ בולמוסית (Binge Eating Disorder) - מדובר באחת ההפרעות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, למרות שהיא מקבלת פחות הכרה מבולימיה או אנורקסיה. נתונים מראים ש-3.5% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה זו, וההערכה היא ש- 30%-50% מהאנשים הסובלים מעודף משקל ופונים לטיפול בהשמנה, סובלים למעשה מהפרעה זו. הפרעת אכילה התקפית מאופיינת בהתקפי אכילה בלתי נשלטים שבמהלכם נאכלת כמות גדולה של מזון בפרק זמן קצר מאוד וגורמת לתחושה של מלאות יתר לא נעימה, יחד עם תחושת אשמה, בושה וגועל. האכילה תהיה לרוב אימפולסיבית, בעמידה, על הדרך, מול דלת המקרר הפתוחה או מעל השיש, ותכלול לרוב סוגי מזון "לא בריאים", עתירי פחמימות וסוכרים. להבדיל מבולימיה, בהפרעה זו אין התנהגויות מפצות לאחר התקף האכילה. אבחון ייקבע רק אם התקפים אלה קורים לפחות פעמיים בשבוע למשך שישה חודשים.
• הפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת (ARFID) - הפרעת אכילה שבעבר הייתה ידועה יותר בשם "הפרעת אכילה בררנית". ההפרעה מתאפיינת בבררנות קיצונית, הימנעות מאכילה, או דפוסי אכילה חריגים במיוחד. בניגוד לשאר הפרעות האכילה, הסובלים ממנה אינם בררנים באוכל בעקבות דימוי גוף שלילי או רצון להרזות. לרוב, ההפרעה מלווה בחוסר עניין באוכל, בעיות בריאותיות כמו בעיות גדילה בילדים, חשש מטעמים או מרקמים מסוימים או חוויות טראומטיות הנוגעות לאכילה (למשל, חנק).
  מלבד הפרעות אכילה אלה, יש גם סדרה של דפוסי אכילה בעייתיים וייחודיים גם לפעוטות וילדים - כמו אכילת יתר או סירוב לאכול, המובילות לחסך תזונתי משמעותי ולירידה דרסטית במשקל, הפרעת פיקה המאופיינת באכילת חומרים לא מזינים שאינם אוכל, והעלאת גירה - הפרעה שבה אוכל שנבלע עולה חזרה לחלל הפה לצורך לעיסה, בליעה או יריקה.

על הקשר בין הצלחת לנפש: הגורמים להפרעות אכילה

הפרעות אכילה יכולות להתפתח כתוצאה משילוב בין גורמים פסיכולוגיים לגורמים חברתיים-תרבותיים.
פעמים רבות העיסוק באוכל הוא כלי לביטוי של קשיים רגשיים – ההפרעה יכולה לשמש כלי שליטה כדרך ליצירת עצמאות ונפרדות מההורים, קושי להתמודד עם שינויי הגוף וההתעוררות המינית הנלווית אליהם בגיל ההתבגרות, או ניסיון להתמודד עם קונפליקטים משפחתיים. זו גם הסיבה לכך שהפרעות אכילה שכיחות במיוחד בגיל ההתבגרות.
מעבר לסיבות הפסיכולוגיות האישיות, לתרבות המערבית יש תפקיד חשוב בהתפתחותן של הפרעות אכילה. אנחנו חיים בחברה שהפכה את הרזון לאידיאל יופי ואת ההשמנה לתופעה מבישה המלווה בסטיגמות שליליות רבות. גם הרשתות החברתיות יצרו כוכבים "מומחים מטעם עצמם" הנותנים עצות בנוגע לתזונה, אורח חיים וספורט, ומשפיעים על דור שלם של צעירים.

הנזקים של הפרעות האכילה

הפרעות אכילה עלולות לגרום לנזקים חמורים לגוף, ואף למוות. למעשה, מדובר באחת ההפרעות הנפשיות עם אחוזי התמותה הגבוהים ביותר. תת-משקל קיצוני, המגיע עם בולמוסי אכילה, הרעבה עצמית והקאות, עלול לסכן חיים ולגרום לפגיעה במערכות גופניות כמו הלב והוושט, ולעיתים גם לשבש את המחזור החודשי. מעבר לנזקים הבריאותיים, הפרעות האכילה מובילות גם לפגיעה חברתית, רגשית ואישית הבאה לידי ביטוי בהתנהגויות של הסתרה, דימוי גוף וערך עצמי נמוכים במיוחד, והזנחה של תחומי חיים אחרים ומשמעותיים שאינם קשורים באכילה.

סימני האזהרה שיעזרו לכם לזהות הפרעת אכילה בהתהוות

דיאטה נורמטיבית היא דיאטה שמסתיימת לאחר ההגעה למשקל היעד הרצוי. לעומת זאת, במקרה של הפרעת אכילה, יש חוסר סיפוק מתמיד גם לאחר ההגעה למשקל היעד הרצוי, המשך ביקורת עצמית על ממדי הגוף, דימוי גוף שנעשה נמוך יותר למרות הירידה במשקל, נטייה להסתגרות והימנעות חברתית גדולה יותר, כמו גם פיתוח הפרעות נפשיות נלוות כמו דיכאון, התפרצויות זעם, חרדה, התנהגויות כפייתיות, פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות.

חשוב לשים לב לסימני האזהרה המוקדמים, שכן אבחון מוקדם יגדיל את הסיכוי למגר את ההפרעה כבר בשלביה הראשונים.

הנה כמה שינויים התנהגותיים חשודים שכדאי לשים לב אליהם:

• שינוי בדפוסי האכילה - צמצום קיצוני או אכילה ללא שליטה
• היצמדות קיצונית לאכילה בשעות קבועות וחוסר יכולת להתגמש
• עיסוק כפייתי בחשיבה, קנייה, הכנה ושקילה של מזון
• אכילה איטית מאוד
• שינוי חד בממדי הגוף - אובדן משקל או עלייה קיצונית במשקל
• בילוי שעות רבות באפייה ובישול, והמבשל אינו אוכל אלא "מאכיל אחרים"
• עיסוק כפייתי ומוגזם בפעילות ספורטיבית
• הליכה לשירותים מיד לאחר האוכל (לעיתים כדי להקיא) או שימוש בחומרים משלשלים
• הימנעות מאכילה בחברה
• הישקלות כמה פעמים ביום או אחרי האוכל

יש גם כמה שינויים גופניים המצביעים על התפתחותה של הפרעת אכילה:

• חולשה, סחרחורת, עייפות והתעלפויות תכופות
• בעיות מעיים - עצירויות, טחורים, שלשול וכאבי בטן
• כאבים באזורים שונים בגוף כמו בגרון, בוושט ובשיניים
• בעיות שיער - נשירת שיער או צמיחת פלומת שיער על הגוף
• חום גוף נמוך ותלונות על קור
• בעיות עור - עור יבש, פצעים בפנים
• שינויים הורמונליים - הפסקת הווסת, עצירת הגובה, בלימת ההתפתחות המינית
• הפרעות שינה
• בדיקות דם לא תקינות - המוגלובין נמוך, אשלגן נמוך ועוד

הטיפול בהפרעות אכילה

הפרעת אכילה היא הפרעה מורכבת עם ביטויים גופניים ונפשיים. לכן, טיפול יעיל בהפרעות אכילה מנוהל לרוב על ידי צוות רב-מקצועי ומשלב בין מעקב תזונתי אצל דיאטנית, טיפול רגשי אצל פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או מטפלים קליניים ומשפחתיים, וטיפול פסיכיאטרי להתמודדות עם הפרעות נלוות כמו דיכאון וחרדה. התעלמות או היעדר טיפול באחד מהיבטים אלה יקטין את הסיכוי להתמודדות יעילה עם ההפרעה.

הטיפול הרגשי יכלול לרוב שיחות, יחד עם טיפול באומנות או באמצעי הבעה אחרים. המעקב התזונתי יתבצע באמצעות מפגשים קבועים עם הדיאטנית במטרה להתאים למטופל תזונה מתאימה ולסייע לו בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות הקשורים באוכל. הפסיכיאטר יוכל להציע טיפול תרופתי נקודתי וממוקד בזמן שאינו מטפל בהפרעת האכילה עצמה, אלא מטרתו לתמוך בהישגים הטיפוליים ולשפר אותם.

הזמן הוא קריטי - ככל שההתערבות הטיפולית מוקדמת יותר והפרעת האכילה "צעירה" יותר, כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר. לכן, אלמנט הזמן הוא קריטי.

לאן פונים? תוכלו למצוא ברחבי הארץ מרפאות ומרכזים ייעודיים לטיפול בהפרעות אכילה, חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים. במצבים חמורים יותר, תיתכן הפניה למחלקות אשפוז ייעודיות כמו מרפאות הנוער בשניידר ובתל השומר, ומרפאות המבוגרים בתל השומר ובהדסה. יש אפשרות גם לאשפוז בבתים מאזנים.

למידע המלא על הזכאות לטיפול בהפרעות אכילה >>