מה הקשר בין הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ובין הפרעת שימוש בחומרים? כל אחת מן ההפרעות עומדת בפני עצמה, אך לא פעם הן מזינות זו את זו במעין מעגל בלתי נגמר.
מהי טראומה ומהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית?
טראומה מוגדרת כאירוע יוצא דופן החורג מתחומי החוויה האנושית ומשתק את היכולת וההסתגלות לחיים היומיומיים.
המאפיינים העיקריים של טראומה:
- חוויה קיצונית של איום על החיים או על שלמות הגוף או הנפש, וחוסר הצלחה למנוע את האיום.
- עוצמות גבוהות של פחד, חוסר ישע ואובדן שליטה.
- אין תועלת בפעולה, האירוע גובר על יכולתנו לשאת אותו, ומשאיר את מנגנוני ההגנה במצב של בלבול והלם.
- תיתכן חשיפה ישירה לאירוע או צפייה בפגיעה באדם אחר.
טראומה היא חוויה סובייקטיבית שחווה האדם שנחשף אליה, לכן רוב האנשים שנחשפו לאירוע טראומטי כזה או אחר לא יפתחו הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שהיא אבחנה קלינית.
בהפרעת דחק פוסט-טראומטית מדובר באירוע טראומטי יחיד שיש לו התחלה, אמצע וסוף. בעת חשיפה לאירוע שנחווה אצל האדם כמאיים על החיים, המערכת הסימפתטית, שהיא חלק ממערכת העצבים, מתחילה לפעול כדי לעזור לו להתמודד. קיימות שלוש תגובות אופייניות: לחימה (Fight), בריחה (Flight) וקיפאון (Freeze). כדי שהאדם יוכל להתמודד עם המצב המאיים, המערכת הסימפתטית מפעילה שינויים גופניים כמו הגברת קצב לב והרחבת האישונים כדי לזהות ביתר קלות את מקור הסכנה, הגברת אספקת הדם לשרירים שמתכוננים למלחמה, הזעה מוגברת והפרשת אדרנלין. אלו נרגעים וחוזרים למצבם המאוזן כשהסכנה חולפת. כלומר, זהו מנגנון אבולוציוני שגורם לתגובות גוף אוטומטיות בעת חוויית איום.
מה הקשר בין PTSD להתמכרות?
כשאדם נמצא בחוויית איום ממשי על קיומו באופן מתמשך, המערכת הסימפתטית שלו פועלת בעוצמה רבה יותר ומתקשה לווסת את עצמה ולחזור לתפקוד מאוזן. הוא מחפש הקלה לכאבים הרגשיים שלו ולתגובותיו, שלא פעם יכולות לפגוע בתפקודו היומיומי.
כחלק מהחיפוש אחר הקלה לנפש, חלק מהמתמודדים עם PTSD ימצאו את הפתרון למצוקתם בחומרים פסיכואקטיביים כמו סמים ואלכוהול. אלו מקלים באופן מיידי על כל כאב, יוצרים תחושה של הנאה ואופוריה, ומאפשרים תחושה של חיים ונוכחות, גם אם היא תחושה זמנית בלבד. כלומר, המוטיבציה לשימוש בחומרים במקרים כאלו היא כמו תרופה, וניתן לכנות אותה "טיפול עצמי", כלומר ניסיון להקל כאב טראומטי משמעותי. ייתכן שזו תהיה פעולה יחידה, אבל יהיו מקרים שבהם פעולת הרגעה זו תהפוך לתכופה, עד כדי התפתחות של התמכרות או הפרעת שימוש בחומרים.
הפרעת שימוש בחומרים ו/או התנהגות היא הפרעה פסיכיאטרית שבה יש רצף של שימוש מזיק בחומרים עד מצב של תלות והתמכרות. היא גורמת להרס תפקודי בכל תחומי החיים של המכור - תעסוקה, לימודים, משפחה וכו', כי הוא מכוון את כל הפעילויות שלו לחיפוש בלתי נשלט אחר החומר או ההתנהגות. התמכרות היא מחלה התנהגותית ולא מחלה של חומר כזה או אחר, זו חוויה סובייקטיבית של האדם שבה ההתנהגות שלו נוגדת את עקרונותיו ולמרות זאת הוא ממשיך לבצע אותה.
על כן, יש צורך לטפל בשתי החזיתות, הטראומה וההתמכרות, כי קיים ביניהן קשר הדדי. יותר מכך, לא פעם תרופות ההרגעה הניתנות במצבי לחץ וחרדה שייכות למשפחת הבנזודיאזפינים, תרופות שיש להן פוטנציאל ממכר. אלו אמורות להינתן לפרק זמן קצר ותחת מעקב רפואי. כלומר, אולי נפחית את החרדה ונייצר הרגעה, אבל מהכיוון השני יתעורר אתגר חדש.
כיצד להתמודד עם פוסט-טראומה בצורה בריאה?
- קבלו את התגובה לאירוע טראומטי לא רגיל כתגובה נורמלית, כדי להפחית שיפוטיות והאשמה עצמית.
- תכירו ותקבלו את המחשבות ואת החוויה כמות שהן, ותבחנו אותן באופן הגיוני ומושכל.
- נסו לשמור על שגרת יומכם - בצעו פעולות אקטיביות, עשו פעילות גופנית, תרגלו מדיטציה, יוגה או מיינדפולנס, קראו ספר או היפגשו עם חברים. אלו עוגנים חשובים שיכולים לעזור לשמירה על שפיות הנפש וליצור הרגעה ואיזון.
