לא טוב היות האדם לבדו: על בדידות חברתית

כולנו מטבענו יצורים חברתיים הזקוקים לחברה אנושית במינון משתנה - יש כאלה שזקוקים לקשרים חברתיים כמו אוויר לנשימה ויש שיסתפקו במינון מצומצם הרבה יותר. הבעיה מתחילה כשנוצר פער בין הרצון שלנו בקשרים חברתיים ובין הקשרים הקיימים בפועל. מה ההבדל בין תחושת בדידות לבידוד חברתי? כיצד הבדידות משפיעה על חיינו ובריאותנו, ואיך אפשר להקל עליה?

על ההבדל בין להיות לבד ובין להרגיש בודד

בדידות היא חוויה רגשית שלילית הנובעת מהפער בין הרצון שלנו בקשרים חברתיים ובין הקשרים הקיימים בפועל. זה יכול להיות פער בכמות הקשרים (התחושה שאין לנו מספיק חברים) או באיכות הקשרים (קשרים שאנחנו חווים כמרוחקים יותר מכפי שהיינו רוצים).

חשוב להבחין בין תחושת בדידות סובייקטיבית שיכולה להופיע גם כשאנחנו מוקפים במעגל חברתי עשיר ורחב, ובין בידוד חברתי אובייקטיבי המאפיין אדם שחי את חייו לבד, עם מעט מאוד קשרים חברתיים או ללא קשרים כלל. אדם יכול להיות ללא קשרים חברתיים ולא להרגיש בודד - או לחילופין, להיות פעיל חברתית ומוקף בחברים רבים ועדיין להרגיש בודד, מרוחק ומנותק. לעיתים, דווקא כשהאדם נמצא בסביבת אנשים - בעיר גדולה, בשדה התעופה או באירוע רב-משתתפים - חוויית הבדידות עלולה להיות מעיקה יותר. תחושת בדידות היא חוויה אוניברסלית שיכולה להתעורר אצל כל אחד מאיתנו בשלבים שונים של החיים, ולרוב מדובר בהרגשה זמנית וחולפת. הבעיה מתחילה כשתחושת הבדידות וההרגשה שאנחנו לבד בעולם מלווה אותנו כמו עננה באופן כרוני ולאורך זמן.

ההשלכות הנפשיות של תחושת הבדידות

אנשים החשים בדידות סובלים מדיכאון, תחושת ניתוק וניכור מייסרת, דימוי עצמי נמוך, בושה ותחושת דחייה חברתית הגורמת להם להרגיש שקופים, להסתגר יותר, וכך למעשה נוצר מעגל קסמים שלילי המחמיר את המצב. במצבים קיצוניים של בדידות, אדם יכול להרגיש כאילו הוא מוקף ב"כיפת זכוכית", היוצרת מעין קיר בינו ובין הסביבה החיצונית: הוא מסוגל לראות דרך "הזכוכית", אך מתקשה לקלוט את תגובות הסביבה. מחקרים מראים כי בדידות מגדילה את הסיכון לדיכאון כמעט פי שניים ושהיא קשורה גם לתחושת חרדה. בנוסף, בדידות נמצאה קשורה לאנרגיה נמוכה, תשישות ותפקוד ירוד במהלך שעות היום, וכן לשינה לא איכותית המלווה ביקיצות מרובות במהלך הלילה.

גורמי סיכון אפשריים

יש כמה גורמי סיכון המעלים את הסבירות שאדם ירגיש בודד:

• מצבי חיים מסוימים - לדוגמה, מעבר דירה, שינוי בסטטוס המשפחתי, מוות, גירושים, מעברים התפתחותיים, מחלה ממושכת (נפשית או פיזית), טראומה, נכות ועוד.
• תכונות אישיותיות - הערכה עצמית נמוכה, ביישנות, מופנמות, חרדה חברתית, חרדת נטישה, פחד מדחייה, פחד ליזום קשרים, פחד מאינטימיות ועוד.
• מיומנויות חברתיות לקויות - קושי לנהל שיחה, קושי ליזום קשרים, קושי באסרטיביות, טעויות בתפיסה (כמו קפיצה למסקנות, קריאת מחשבות, ניבוי העתיד, העצמה ומזעור אירועים, חשיבה רגשית) ועוד.

על סולנות כבר שמעתם?

בדידות היא תחושה סובייקטיבית שלילית, ולעומתה סולנות היא חוויה רגשית חיובית שחווה אדם שנמצא לבדו ונהנה מזמן האיכות עם עצמו. ברגע שאנחנו לומדים ליהנות מהיכולת להיות לבד, חוויית הבדידות שלנו קטנה. ככל שנאמץ בשגרת היומיום שלנו יותר פעילויות של סולנות, כך תרגדל תחושת הרווחה הנפשית, היצירתיות והסובלנות שלנו, ורמת המתח והחרדה תפחת. זה יכול להיות זמן של שקט עם עצמנו שבו אנחנו לא עושים כלום, אימוץ תחביב אישי כמו קריאה, ספורט או אומנות, וזו יכולה להיות גם פעילות רוחנית כמו מדיטציה. כל מה שעושה לנו טוב ומאפשר לנו ליהנות מזמן איכות אמיתי עם עצמנו.
אנשים שונים זה מזה בנטייה שלהם לסולנות או ביכולת שלהם ליהנות מזמן לבד עם עצמם, אך כולנו יכולים לנסות לאמץ כמה שיותר פעילויות כאלה ולתת לעצמנו את האישור ליהנות מהן.

איך אפשר להקל על תחושת הבדידות?

החיים בתחושת בדידות הם לא גזרת גורל ויש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להקל על עצמכם:

• למדו להיות לבד, ואפילו ליהנות מזה - הקדישו לעצמכם מדי פעם זמן איכות אישי שבו תבצעו פעילויות בעלות משמעות שאתם אוהבים לעשות לבד, והגבירו את היכולת שלכם לסולנות.
• אמצו חיית מחמד - החיים עם חיית מחמד בבית עשויים להקל את תחושת הבדידות, שכן הם מספקים במידה מסוימת את הצורך האנושי בהתקשרות ושייכות. גם סיבוב עם הכלב בפארק או בגינת הכלבים עשוי לייצר הזדמנויות למפגש עם אנשים חדשים, או לכל הפחות הזדמנות להתאווררות ולטיול.
• השתתפו בקבוצות חברתיות או בחוגים - השתתפות באינטרקציה קבוצתית, פיזית או אפילו אונליין, יכולה להיות יעילה במיוחד בהפחתת תחושת הבדידות. תוכלו לבחור קבוצה ייעודית לחיזוק מיומנויות חברתיות או כל קבוצה חברתית אחרת עם תחומי עניין דומים לשלכם. כך תוכלו לתרגל מיומנויות בזמן אמת, לפתח קשרים חדשים, וללמוד איך להעמיק קשרים קיימים.
• נסו להתיידד עם מעגל האנשים הסובבים אתכם ביומיום - שכנים, עמיתים לעבודה, לפעמים שיחה ראשונית יכולה להוביל לקשר מעמיק יותר.
• פנו לטיפול קבוצתי - בין שמדובר בבדידות סובייקטיבית, אובייקטיבית, ובין שמדובר בשילוב של שתיהן, הטיפול הקבוצתי נמצא כיעיל במיוחד. הקבוצה תספק לכם הזדמנות לקשרים חברתיים, תעניק לכם תמיכה חברתית ותאפשר לכם ללמוד טכניקות שמצליחות לאנשים אחרים שמרגישים כמוכם.