מחלות ומצבי חירום בהיריון

כואב לי הראש ואני בהריון, מה אפשר לעשות?

ניתן לצרוך כרגיל תרופות להקלה על כאב כמו אקמול ואופטלגין במהלך ההריון. תרופות ממשפחת האיבופרופן, כמו אדקס, לא מומלץ לקחת אחרי שבוע 28. לגבי תרופות ספציפיות למיגרנה, כמו אימיטרקס, כדאי להיוועץ ברופא המטפל. לגבי תרופות מסוג זה, לא נמצאו השפעות מזיקות בבני אדם, אולם ניסויים בבעלי חיים הצביעו על אפשרות לנזק, ולכן מומלץ לשקול כל מקרה לגופו.

עלה לי החום ל- 38 מעלות צלזיוס, האם זה מסוכן?

חום שאינו עולה על 38 מעלות צלזיוס אינו מסכן את העובר. בשליש הראשון של ההריון, חום אמהי גבוה מעלה את הסיכון להפלה ולהתפתחות מומים עובריים במערכת העצבים ובמוח, ולכן חשוב להוריד את החום. בהמשך ההריון, חום אמהי גבוה עלול לגרום להאצת קצב לב העובר ולירידה בתנועתיות, ולכן חשוב להורידו. תוכלי לנסות להוריד את החום באמצעות מקלחות פושרות, או על ידי נטילת כדור מסוג פראצטאמול (דקסמול, אקמול, פאראמול, טיילנול) במינון של 500 מיליגרם (מ"ג) כל 6-4 שעות.

במידה ועליית החום נמשכת, פני לבדיקת רופא, על מנת לשלול התפתחות מחלה שעלולה לסכן את העובר.

אני סובלת מכאב בטן בצד אחד בלבד, מה זה אומר?

הסימן הקלאסי להריון מחוץ לרחם הוא כאב בטן בצד אחד של הבטן. לכאב עלול להתלוות דימום נרתיקי. במקרה של הריון מחוץ לרחם מתקדם, הכאב יתפשט לכלל הבטן, הוא עשוי להיות כאב חד, ואת עלולה לחוש סחרחורת, כאב בכתפיים, צורך בפעולת מעים, ואפילו להגיע למצב של עילפון. זהו מצב חרום. לכן, בכל מקרה של כאב חד או דימום, פני בהקדם לרופא הנשים, על מנת לקבוע האם מדובר בהריון מחוץ לרחם.

נמצא כי אני סובלת מקרישיות יתר, מה הם הסיכונים?

קרישיות יתר עלולה לגרום לפגיעה בעובר. במחצית הראשונה של ההריון, קרישיות יתר עלולה לגרום להפלה. במחצית השניה של ההריון, קרישות יתר קשורה בסיכון גבוה למות העובר, פיגור בגדילה, התפתחות רעלת הריון, וכן בהיפרדות שליה.

קיימות דרגות חומרה שונות של קרישיות יתר. לא כל מצב של קרישיות יתר יוביל לסיבוכים בהריון. היוועצי ברופא מומחה על מנת להעריך את חומרת מצבך.

אני סוכרתית, ונכנסתי להריון. למה עלי לשים לב?

במהלך שמונת השבועות הראשונים להריון, חשוב במיוחד לנטר את רמות הסוכר בדם, ולוודא כי את מאוזנת. רמות סוכר חריגות מעלות את הסיכון להתפתחות מומים מולדים חמורים.

כמו כן, הקפידי:

• לבדוק את התרופות שאת נוטלת. יש תרופות שאינן מומלצות לשימוש בעת הריון כיוון שהן עלולות לפגוע בעובר. יתכן שתיאלצי לעבור לזריקות אינסולין.
• ליטול מינון גבוה יותר של חומצה פולית (Folic acid). חומצה פולית מסייעת במניעת התפתחות מומים בתעלת השדרה של העובר. נשים סוכרתיות צריכים ליטול מינון של 5 מיליגרם (מ"ג) חומצה פולית ביום (המינון המקובל לנשים בריאות הוא 400 מיקרוגרם ביום בלבד).
• לעבור בדיקת עיניים. פגיעה ברשתית העין (Retinopathy) שמשפיעה על כלי הדם בעין היא סיבוך שמופיע אצל רבים מחולי הסוכרת. הריון גורם לעליה בלחץ התוך עיני בכלי הדם הקטנים שבעין, ולכן חשוב לטפל במצב עוד טרם הכניסה להריון, או סמוך לתחילתו ככל שניתן.
• לערוך את בדיקות מעקב ההריון במרפאה מתאימה. בדרך כלל מעקב ההריון יבוצע במסגרת המרפאות להריון בסיכון גבוה. הרופא וצוות מכון הסוכרת יוכלו לעזור ולייעץ לך.

יש לי דימום כהה שמלווה בכאב בטן חד, מה זה אומר?

החל מהשבוע ה- 20 להריון, דימום נרתיקי כהה יופיע בדרך כלל בשל מצב המכונה היפרדות שליה מוקדמת. זהו מצב נדיר יחסית (כ- 1% מהלידות) בו חלה היפרדות של השליה מדופן הרחם טרם התחלת הלידה. בדרך כלל, הדימום ילווה בכאב בטן חד ומתמשך, אולם יתכן גם דימום ללא כאב, במידה ומדובר בהיפרדות קטנה. על אף שמרבית המקרים מתרחשים בשליש השלישי, דווחו מקרים של הפרדות שליה כבר בשבוע ה- 20 להריון.

היפרדות שליה הוא מצב חירום שעלול לגרום למצוקה עוברית קשה, ולכן כל דימום המלווה בכאב מחייב פנייה דחופה לחדר המיון ליולדות.

אני רצה המון לשרותים, האם זה תקין?

צורך תכוף למתן שתן הוא מצב שכיח ואופייני להריון, עקב לחץ הרחם הגדל על האגן ועל שלפוחית השתן. כאשר הרחם גדל ויוצא אל מחוץ לאגן, לקראת השליש השני להריון, הצורך התכוף במתן שתן נוטה להשתפר. לקראת סוף ההריון, ראש העובר עשוי ללחוץ אף הוא על השלפוחית, ולכן שוב עשוי להתעורר צורך מוגבר במתן שתן. סיבה נוספת לתופעה זו הוא נפח הדם אשר עולה בתקופת ההריון.

במקרים מסוימים, ובעיקר לקראת סוף ההריון, עלולה להיחלש פעולתו של השסתום אשר מונע דליפה של השתן, ולכן עלול להתפתח מצב של חוסר שליטה על מתן השתן. השסתום נחלש בעקבות הפרשת הורמוני ההריון, ולכן בעיה זו תיפתר לאחר הלידה.

אני חשה צריבה בעת מתן, האם זה נורמלי?

יתכן ואת סובלת מדלקת בדרכי השתן. דלקות בדרכי השתן הן מצב שכיח בהריון. מאפיינים של דלקת בדרכי השתן הם צריבה לקראת סוף מתן השתן, צורך דחוף ותכוף במתן שתן, וכן כאב בבטן התחתונה.

פני לברור ואבחון לרופא הנשים. דלקת בדרכי השתן מאובחנת באמצעות בדיקת שתן וניתנת לטיפול אנטיביוטי.

יוצאת לי הפרשה מהנרתיק, האם יש בעיה?

הפרשה נרתיקית חלבית או צלולה, דלילה, ונטולת ריח חריף, שכיחה מאד בהריון. מלבד בעיה אסתטית, בדרך כלל אין כל צורך בטיפול רפואי. יחד עם זאת, חשוב להמשיך ולעקוב אחר שינויים בהפרשות. אם ההפרשה הפכה סמיכה, לבנה, או צהבהבה-ירוקה, והפכה לבעלת ריח רע, ובעיקר אם התופעה מלווה בגרד או צריבה, חשוב לפנות בהקדם לרופא, מאחר וכנראה מדובר בדלקת המחייבת טיפול.

הסכנה בדלקת בנרתיק היא אם זו תתפתח ותעלה בצואר הרחם, וכך תסכן את העובר. על מנת לאבחן את סוג הזיהום, יקח הרופא תרבית מהנרתיק ומצואר הרחם, ובהתאם לממצאים יתאים את הטיפול התרופתי, שעשוי לכלול טיפול אנטיביוטי, נרות וגינליים, או משחה. אלא אם יורה הרופא אחרת, שטיפות נרתיקיות אסורות במהלך ההריון.

אני בהריון וסובלת מעצירות, איך אני יכולה לשפר את המצב?

עצירות היא תופעה שכיחה בהריון, שנגרמת עקב רמות גבוהות של פרוגסטרון, שתורם להרפיית שרירים ולכן לירידה בפעילות המעיים. בקרב חלק מהנשים ההרות, כדורי הברזל שנוטלים במהלך ההריון תורמים אף הם להתפתחות עצירות. במקרה זה, מומלץ לנסות ולהחליף את הכדור, ובמידת הצורך, ניתן אף לצרוך ברזל ממקור טבעי.

כדי להקל על מצב של עצירות הקפידי לשתות הרבה מים, וכן מיצי פירות וירקות, כדי לרכך את הצואה ובכך להקל על יציאתה. ניתן לצרוך מיץ שזיפים, וכן להקפיד על תזונה עתירה בסיבים תזונתיים (כגון דגנים מלאים ופירות יבשים), או הוספת סיבי סובין לתזונה. מומלץ לבצע פעילות גופנית סדירה הכוללת הליכה או שחיה.

בכל מקרה אין לצרוך חומרים משלשלים ללא הוראת רופא, מאחר ואלו עלולים לגרום להתפתחות של תלות.

אני סובלת מבצקות ברגליים, איך אפשר לטפל בזה?

בצקת משמעותה אגירת נוזלים ברקמות הגוף, ובעיקר בכפות הרגליים והידיים, ובקרסוליים. בצקת נוטה להופיע יותר בשעות היום המאוחרות (לקראת סוף היום), או בעקבות עמידה ממושכת על הרגליים.

ניתן להקל על הופעת הבצקת על ידי הימנעות מעמידה ממושכת, לבישת גרביים אלסטיות תומכות, או על ידי הרמת הרגליים למעלה בעת מנוחה ובמהלך הלילה (למשל באמצעות תמיכה של כרית).

בשליש השלישי להריון, בצקת פתאומית, ונפיחות בפנים, סביב העיניים, או בידיים, עלולה להצביע על התפתחות רעלת הריון, ו מחייבת פנייה מיידית לרופא המטפל או לחדר לידה.

אני סובלת מורידים נפוחים וכואבים ברגליים או במפשעה, מה אני יכולה לעשות?

'ורידים ברגליים' מכונים דליות. הנטיה לדליות היא תורשתית, ומחמירה ככל שההריון הולך ומתקדם, והעומס על מערכת הורידים והשסתומים גובר. יתכנו דליות ברגלים ובמפשעה (בשפתי הפות).

על מנת להקל על הכאב מומלץ לגרוב גרביים אלסטיות תומכות החל מרגע היקיצה, תוך כדי שכיבה, ועד לסוף היום. כמו כן, מומלץ להמנע מעמידה ממושכת על הרגליים, ולבצע תרגילים להנעת כפות הרגליים (בעיקר בתקופות של ישיבה ממושכת, כמו למשל במהלך טיסה) כדי להגביר את זרימת הדם לרגליים. פעילות גופנית כמו שחיה או הליכה עשויות אף הן להקל על המצב.

דליות ברגלים ובאבר המין נעלמות בדרך כלל לאחר הלידה. במידת הצורך, לאחר סיום ההריון ניתן לטפל בדליות באמצעות ניתוח או הזרקות.

אני סובלת מדמם מהחניכיים או מהאף, למה זה קורה?

דמם בחניכיים או מהאף בתקופת ההריון הן תופעות שכיחות יחסית, שנגרמות עקב גודש בכלי הדם. בדרך כלל מדובר בדמם קל, שאינו מסוכן לאם או לעובר. אולם, אם את נוטה לדימומים (גם כשאינך בהריון), חשוב שתיידעי על כך את רופא הנשים, ותבצעי בדיקה של תפקודי קרישה, כדי למנוע דימומים מסוכנים.

אני סובלת מטחורים בעת ההריון, למה זה קורה ואיך אני יכולה להקל את מצבי?

טחורים הם דליות (כלי דם בולטים) באזור פי הטבעת והחלחולת (רקטום) שגורמים לכאב ולעתים אף לדימום. במהלך ההריון, עצירות, קושי בפעולת מעיים, תזונה דלת סיבים תזונתיים, רמות גבוהות של פרוגסטרון, ואף הלחץ והמשקל של ההריון עצמו, מעודדים היווצרות טחורים. טחורים קיימים עלולים להחמיר בעקבות לחצי הצירים והלידה.

כדי להקל על חומרת התופעה, הקפידי על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים כדי לדאוג לפעולת מעיים תקינה ולמנוע עצירות, והניחי קומפרסים קרים כדי להרגיע את המקום. במידת הצורך, השתמשי במשחות ופתילות המיועדות לטיפול בטחורים. היוועצי עם הרופא או הרוקח לגבי תכשירים שמותרים לשימוש בהריון.

מרבית הטחורים נספגים לאחר הלידה, ואף נמצא כי הנקה מסייעת להקלה על מצב של טחורים. במידת הצורך, ניתן לבצע טיפול בטחורים לאחר הלידה.

אני סובלת מצרבת בעת ההריון, איך אוכל להקל אותה?

צרבת היא תופעה שכיחה בהריון, שעלולה להחמיר ככל שההריון מתקדם, והלחץ על הקיבה גובר. תוכלי להשתמש בכדורים להקלה על צרבת שמותרים לשימוש בהריון (היוועצי עם הרוקח) או בשיטות עממיות כגון אכילת שקדים לא קלויים או שתיית חלב קר.

קיים חשש ששברתי את הרגל או היד, ונשלחתי לצילום רנטגן. האם אוכל לבצע את הצילום?

מומלץ להמנע מחשיפה לקרינה דוגמת קרני רנטגן (קרני X) במהלך ההריון. לכן, בדיקות וצילומים שאינם דחופים, מומלץ לדחות לאחר הלידה. יחד עם זאת, יש לשקול כל מקרה לגופו, ובמידה ומתעורר צורך בצילום, למשל במקרה של שבר ברגל או ביד, יש צורך לבצע את הצילום. הדגישי בפני הרופא או הטכנאי כי את בהריון, והקפידי לבצע את הצילום עם סינור הגנה מעופרת באזור הבטן והחזה.

נשלחתי לבדיקת MRI. האם הבדיקה מותרת בהריון?

ככל הידוע אין בעיה בביצוע בדיקה זו במהלך ההריון.

מזה כמה שבועות אני סובלת מחום שמלווה בצינון ובשיעול, ובתחושת חולשה כללית. מה עלי לעשות?

סימני המחלה שאת מתארת עלולים להצביע על הדבקה בנגיף הציטו-מגלו (CMV, cytomegalovirus), שגורם לסימנים שמזכירים את מחלת הנשיקה. הדבקה ראשונית בנגיף במהלך ההריון עלולה לגרום לפגיעות חמורות בעובר, ולכן עלייך לבצע בדיקת דם כדי לשלול או לאמת הדבקה בנגיף. מחלת הנשיקה עלולה להגרם עקב הדבקה בנגיף מסוג אפשטיין-בר (EBV, Epstein-barr virus), שאינו מסוכן בהריון.

בין 1% ל- 4% מהנשים ההרות תידבקנה לראשונה בנגיף דווקא במהלך ההריון. מתוכן, כ- 40% יעבירו את הנגיף לעובר. הסיכון להדבקה של העובר גבוה ביותר כאשר האם נדבקת לראשונה במהלך השליש השלישי להריון, אולם הדבקה בתקופה זו מסוכנת פחות לעובר בהשוואה להדבקה שמתרחשת במהלך השליש הראשון להריון. ככל שההדבקה מתרחשת בשלב מוקדם יותר של ההריון, כך עולה הסיכון לפגיעות חמורות בעובר.

כ- 1 מכל 200 יילודים שאימם נדבקה בנגיף במהלך ההריון יחלו במחלת CMV מולדת. רק כ- 10% מתוכם יציגו סימפטומים אופייניים למחלה סמוך למועד הלידה, אך אצל חלקם, הסימפטומים עלולים להיות חמורים ולגרום בהמשך לסיבוכים ארוכי טווח. 10% מהתינוקות שלקו ב- CMV מולד יהיו נטולי כל סימפטומים לאחר הלידה, אולם יסבלו מפגיעה בשמיעה בשלבים מאוחרים יותר בחייהם.

במידה והבדיקה תעלה כי נדבקת בנגיף, תשלחי לבצע דיקור מי שפיר החל מהשבוע ה- 22 להריון. החל משבוע זה, במידה שהעובר נדבק, מופרש הנגיף בשתן שלו. באמצעות הדיקור ניתן לקבוע אם חלה הדבקה של העובר, ובהתאם לתוצאות, להחליט על הצורך בבדיקות וברורים נוספים.

בבדיקת העמסת סוכר (50 גרם) שעשיתי נמצאו ערכים חריגים. מה משמעות הדבר?

בדיקה זו, שנקראת 50 gram Glucose challenge test) GCT), היא בדיקת סקר שמטרתה לאתר נשים בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת הריון, ואינה בדיקה אבחנתית לסוכרת הריון. הבדיקה מבוצעת בשבועות 24-28 להריון. במידה ובבדיקת ה- GCT מתקבלים ערכים חריגים, תופני לבצע בדיקה נוספת, הפעם לאחר שתיית 100 גרם גלוקוז, שנקראת Oral glucose challenge test) OGTT). בבדיקה זו, שמבוצעת בצום, נמדדים ערכי הסוכר בדם בארבעה זמנים (אפס, 60 דקות, 120 דקות, ו- 180 דקות לאחר שתיית הסוכר). אם שתיים מתוך ארבע התוצאות חורגות מגבול הערכים התקינים, המצב יוגדר כסוכרת הריון.

סוכרת הריון היא סוג ייחודי של מחלת הסוכרת שמופיעה במהלך ההריון, בדרך כלל בחלקו השני. 2-5% מהנשים ההרות מפתחות רמה גבוהה של גלוקוז בדם מאחר שגופן אינו מייצר מספיק אינסולין כדי לענות על צורכי הגוף המשתנים במהלך ההריון. חלק מהנשים שמאובחנות עם סוכרת הריון היו למעשה חולות סוכרת עוד טרם כניסתן להריון, אולם המחלה לא אובחנה.

סוכרת הריון עלולה להגביר את הסיכון לבעיות בריאות אצל העובר, ולכן חשוב לשמור על רמות גלוקוז מאוזנות בדם האישה ההרה. לפיכך, נשים הרות שפיתחו סוכרת הריון יזדקקו לניטור צמוד הן במסגרת עצמית והן במסגרת המרפאות להריון בסיכון גבוה. חשוב להקפיד על תזונה מתאימה ופעילות גופנית מתונה. במקרים חמורים, עלול להיווצר צורך בזריקות אינסולין.

אצל מרבית הנשים, לאחר סיום ההריון והלידה, רמת הסוכר בדם תשוב לערכים תקינים. יחד עם זאת,
נשים שסבלו מסוכרת הריון נמצאות בסיכון מוגבר ( 30%-50% מהן) לחלות בסוכרת סוג 2 בעתיד.

בבדיקת שתן נמצאו חיידקים מסוג סטרפטוקוקוס B, מה זה אומר?

סטרפטוקוקוס מסוג B הוא חיידק ממשפחת החיידקים שגורמים גם לדלקת גרון (סטרפ A). כל עוד לא מדובר בהריון, חיידק זה אינו נחשב אלים או מסוכן. הסכנה בהריון היא בשל מעבר של העובר בתעלת לידה של אם הנושאת את החיידק. בילודים, חיידק זה עלול לגרום למחלה קשה ואף קטלנית.

נוכחות החיידק בבדיקת השתן מעלה חשש כי את נשאית של סטרפטוקוקוס מסוג B, ולכן עלייך לבצע תרבית מאזור הנרתיק ופי הטבעת החל בשבוע ה- 35 להריון. רופא הנשים שלך יקח את המשטח לתרבית.

גם אם יתברר כי את נשאית, הרי שאין כל צורך בטיפול אנטיביוטי במהלך ההריון, מאחר והחיידק נוטה לחזור לאחר הטיפול. יחד עם זאת, תצטרכי ליידע על כך את צוות חדר הלידה, על מנת שתקבלי אנטיביוטיקה במהלך הלידה, כדי למנוע הדבקה של הילוד.

במקרים בהם הלידה מתפתחת במהירות והאם לא הספיקה לקבל את האנטיביוטיקה, יש לתת לילוד טיפול אנטיביוטי במהלך 48 שעות החיים הראשונות.

מועד הלידה טרם הגיע, אך אני חשה טפטוף מים במורד הרגליים:

ירידת מים מוקדמת מתרחשת לפני השבוע ה- 37 להריון, ומשמעותה פקיעה של שק מי השפיר. ירידת מים מוקדמת עלולה לגרום לזיהום תוך רחמי ולירידה בקצב תנועות העובר, ולכן מחייבת אשפוז והשגחה לצורך ניטור חום גוף האם, קצב לב העובר, קצב לב האם, ונטילת דגימות דם. אם מתעורר חשד להתפתחות זיהום, יבוצע זירוז להקדמת הלידה.

אני סובלת מכאב ראש מתמשך, בעוצמה חריגה, מה זה אומר?

כאב ראש חריג בעוצמתו ובמשכו עלול להצביע על התפתחות רעלת הריון. סימנים נוספים לרעלת הריון כוללים:

• עליה בלחץ הדם.
• המצאות חלבון בשתן.
• בצקות חריגות ונפיחות בפניים, סביב העיניים, או בידיים.
• עליה פתאומית במשקל עקב אגירת נוזלים.
• טשטוש ראייה.
• כאב חד ברום הבטן (בעיקר מתחת לצלעות מצד ימין).

הופעת אחד מסימנים אלו מחייבת פנייה מיידית לרופא המטפל או לחדר לידה מאחר ומדובר במצב חרום רפואי, שעלול לגרום לפגיעה בתפקוד השליה, לירידה באספקת הדם לעובר, להתפתחות מצוקה עוברית, ואף לסיבוכים אצל האם, שכוללים פגיעה בספירת הדם, ובתפקודי הכליה והכבד, התפתחות שטפי דם במוח, בצקת בריאות, אי ספיקת לב, והופעת עווית הריון, עד כדי סכנת חיים.

נשים הרות שאובחנו עם רעלת הריון יאושפזו להשגחה כדי למנוע במידת האפשר את הסיבוכים האפשריים.

אני סובלת מתחושת נפיחות בבטן וגזים, מה עליי לעשות?

תופעה זו אופיינית לשליש השלישי להריון, ככל הנראה עקב הלחץ הגובר ועולה של הרחם הגדל. עצירות אף היא תופעה שכיחה בהריון (עקב העליה ברמת הפרוגסטרון, שתורם להרפיית שרירים ולכן לירידה בפעילות המעיים, ומחמירה לעתים בעקבות נטילת תוספי ברזל), שעלולה להחמיר את תחושת הנפיחות. השתדלי לאכול ארוחות קטנות ותכופות, במקום 2 ארוחות גדולות ביום. כמו כן, תוכלי לשתות חליטות צמחים שמסייעות לפעולת העיכול, כגון חליטת קמומיל (בבונג), ג'ינג'ר (זנגוויל), או שומר.

אינני מרגישה את תנועות העובר, האם אני צריכה להתחיל לדאוג?

אם נדמה לך שלא חשת את עוברך, נסי לאכול או לשתות משהו מתוק. שכבי לנוח על צד שמאל, ונסי לספור 2-3 תנועות עובר בחצי שעה, או 5 תנועות בשעה. במידה ואינך מרגישה תנועות, או אם אינך בטוחה, פני בהקדם למוקד לנשים הרות, או לחדר לידה.

אני סובלת מפריחה וגרד בעור, איך אני מרגיעה את האזור?

פריחה וגרד הן תופעות אופייניות בהריון שנגרמות לעתים עקב השינויים ההורמונליים בהריון. הקפידי על נקיון העור, השתמשי בסבון ללא סבון (רצוי גם ללא חומרי בישום), ויבשי היטב את עורך לאחר כל רחצה. במידה ולא חל שיפור, והגרד נמשך, פני לרופא הנשים לברור, מאחר וגרד קשה עלול להצביע על פגיעה בתפקודי הכבד.

אני סובלת מהתכווצויות שרירים, בעיקר במהלך הלילה, מה עליי לעשות?

התכווצויות שרירים, בעיקר בכפות הרגליים ובשוקיים, שכיחות מאד בשליש השלישי להריון, ומתרחשות בעיקר בשעות הלילה. יתכן שהתופעה נגרמת עקב ירידה ברמת הסידן בגוף, אך הסיבה המדויקת אינה ידועה. כדי לשחרר את השריר המכווץ, נסי לדרוך עם כל כף הרגל על רצפה קרה ומתחי את כף הרגל כלפי מעלה ('פלקס'). לאחר מכן, עסי את השריר התפוס בתנועה סיבובית, כדי להמריץ את זרימת הדם לאזור.

אני סובלת מכאב גב, איך אני יכולה להקל את הכאב?

כאב גב הוא תופעה שכיחה בהריון. הורמוני ההריון מגבירים את גמישות המפרקים, משקל הבטן גורם להגברת הקשת המותנית, והלחץ על המותן והאגן מגבירים את תחושת האי נוחות בגב התחתון, עד כדי כאב שמגביל את הפעילות היומיומית, הרגילה.

חשוב שתקפידי על עמידה בתנוחה נכונה במשך היום. הימנעי מפעילויות הכרוכות בכפיפה יתרה של הגב והימנעי מעמידה ממושכת. במהלך הלילה מומלץ לישון על הצד עם כרית מתחת לבטן (באזור המותן) ועם כרית או שתיים בין הרגליים, כדי להקל מעט מהעומס על הגב. קיימות כריות מיוחדות לתמיכה בהריון, בצורת בננה גדולה, אשר יכולות לסייע לך לישון בתקופה זו. ככל שניתן, השתדלי לנוח.

ניתן לטפל במצבי כאב בגב ובאגן באמצעות חגורות תומכות, שמייצבות את מפרק האגן, אך מומלץ להתייעץ בנושא עם אורתופד מומחה.

ניקיתי את הארגז של החתול ונגעתי בצואתו. האם זה מסוכן בעת ההריון?

צואת חתולים, או מצע שמכיל צואת חתולים, עלולים להיות נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי. הדבקה בעת הריון עלולה לגרום לנזקים קשים לעובר ולכן על נשים הרות להיות ערות לסיכון שבהדבקה. תינוקות שידבקו מאימם בטוקסופלזמה עלולים לפתח צהבת ולסבול מפרכוסים ומפגיעה מוחית.

מומלץ לבצע בדיקת דם לנוכחות נוגדנים לטוקסופלזמה טרם כניסה להריון, או סמוך ככל האפשר למועד הכניסה להריון. במידה שקיימים בדם האישה נוגדנים נגד הטפיל, הרי שהסיכון לעובר קטן מאוד. אם האם לא חלתה בעבר, יש לבצע בדיקה נוספת בשבוע ה- 12 להריון, ואצל נשים ללא נוכחות נוגדנים, שוב בשבוע ה- 22 להריון.

אם את חוששת שנדבקת, בצעי בדיקת נוגדנים, ופעלי בהתאם לתוצאות. כאשר נרשמת עליה בכמות הנוגדנים מסוג IgM של פי 4 בשתי בדיקות עוקבות, במרווח של 12 שבועות, או אם מופיעים בדמה של אישה הרה נוגדנים מסוג IgM, הדבר מצביע על הידבקות בטפיל.

במידה שנמצא כי אירעה הדבקה בטוקסופלזמה אצל אישה בהריון, יש צורך בהערכת מצבו של העובר, ובפרט אם מדובר בהדבקה בשבועות הראשונים להריון. במקרה זה מומלץ לבצע דיקור מי שפיר על מנת לזהות אם הטפיל עבר את השליה וחדר למי השפיר. כמו כן מומלץ לבצע בדיקת אולטרא סאונד כדי לאתר שינויים בעובר אשר יכולים להצביע על הדבקה בטפיל, דוגמת שינוי בהיקף הראש או הופעת הסתיידויות מוחיות.

לאחר הלידה ניתן לבצע ליילוד בדיקת דם לנוכחות הטפיל או נוגדנים נגדו. ניתן גם לערוך ליילוד בדיקת עיניים להערכת נזק אפשרי ברשתית העין.

ילודים שאובחנו עם הדבקה תוך רחמית בטוקסופלזמה, בין אם קיימים אצלם סימנים מולדים ובין אם לאו, זקוקים לטיפול כדי למנוע סיבוכים במועד מאוחר יותר.