מבוא
הריון תאומים: מבט כללי
הריון מרובה עוברים הוא של יותר מעובר יחיד. כ- 1% מכלל הלידות הן לידות תאומים.
בתהליך החודשי אשר מתרחש אצל נשים בגיל הפריון, מבשילה בדרך כלל אחת בשחלה, משתחררת ומגיעה לחצוצרה. שם מתרחשת על ידי תא אחד שמקורו בגבר. במקרים מסוימים, יתכן מצב שביצית אחת תתחלק לאחר ההפריה לשני תאים, דבר שיביא ליצירת תאומים זהים. לעתים, תבשלנה ותשתחררנה בו זמנית שתי ביציות או יותר, שכול אחת מהן תופרה על ידי תא זרע שונה.
לאור האמור, מבחינים בין שני סוגי תאומים, על פי מספר הביציות שהופרו:
- ביצית מופרית אחת, שהתחלקה לשניים לאחר ההפריה, תביא להריון של תאומים זהים. הם מכונים מונו-זיגוטים, מונו = יחיד, זיגוט = תא. שני העוברים שנוצרו זהים לחלוטין מבחינה . כשליש מהתאומים הם תאומים זהים.
- שתי ביציות, שכול אחת מהן הופרתה על ידי תא זרע שונה, תנבנה הריון של תאומים לא זהים. הם מכונים די-זיגוטים, די = שניים, זיגוט = תא. כשני שליש מכלל התאומים הם תאומים לא זהים.
הריון של תאומים זהים (מונו-זיגוטים)
התופעה של יצירת תאומים זהים היא מקרית. שכיחותה זהה ברחבי העולם ועומדת על כ- 1 מתוך 250 הריונות. אם חלוקת הביצית לשניים תתרחש עד היום השלישי שלאחר ההפריה, ייווצרו שני עוברים ושתי שליות נפרדות. חלוקה שתתרחש לאחר היום השלישי ועד ליום ה- 13, תביא להיווצרות שני עוברים זהים, הנמצאים בתוך שק יחיד.
כיוון שתאומים זהים הם בעלי מבנה גנטי זהה הם יהיו בני אותו מין.
חלוקה שתתרחש לאחר היום ה- 13, תגרום להיווצרות "תאומים סיאמים", או בעגה הרפואית, conjoined twins. עוברים אלו חולקים אברי גוף משותפים. כיום ניתן לזהות "תאומים סיאמים" באמצעות אולטרא סאונד עוד במהלך ההריון. במידה שלכל אחד מהתאומים יש את אברי הגוף החיוניים, ניתן ליילדם בניתוח קיסרי ולהפרידם לאחר זה מזה, באמצעות שיטות כירורגיות.
תאומים לא זהים
תאומים לא זהים יכולים להיות מאותו המין, או ממינים שונים. הם יכולים להיות דומים זה לזה, או שונים.
גורמים המעלים את ההסתברות להריון עם תאומים לא זהים
שכיחות התופעה של תאומים לא זהים תלויה בגורמים הבאים:
- של האם – אם לאם יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם תאומים, סיכוייה להריון של תאומים עולה. תאומים במשפחה מצד האב אינם משפיעים על הסיכוי להריון של תאומים. לאישה שילדה תאומים בהריון קודם, סיכוי גדול פי שניים לחוות הריון נוסף של תאומים.
- מוצא האם - השכיחות הגבוהה ביותר של לידת תאומים היא בקרב נשים ממוצא אפריקאי (כ- 10-40 מכל 1000 לידות), ונמוכה ביותר בקרב נשים ממוצא אסיאתי (כ- 3 מכל 1000 לידות). בקרב נשים ממוצא "לבן" עומדת השכיחות על כ- 7-10 לידות מכל 1000.
- גיל האם - השכיחות להריון של תאומים עולה בקרב נשים לאחר גיל 35.
- משקל האם – נשים בעלות משקל עודף הן בעלות סיכוי גבוה יותר להריון של תאומים, בהשוואה לנשים רזות.
- טיפולי פריון – תרופות להגברת ביוץ, כגון איקקלומין או פרגונל, מגבירות את הסיכוי להרות תאומים, כדי 10-30% בהתאמה. בשנים האחרונות, עם העלייה בשכיחות טיפולי הפריון, חלה עליה מתמדת בשכיחות ההריונות מרובי העוברים. השכיחות של הריונות ספונטניים (לא באמצעות ) בני שלושה עוברים היא כ- 1 מכל עשרת אלפים הריונות.
הריון תאומים - סיכונים
הריונות מרובי עוברים נחשבים להריונות בסיכון גבוה, בהשוואה להריונות של עובר יחיד. הם מחייבים מעקב והתייחסות מיוחדים במהלך ההריון והלידה. יחד עם זאת, חשוב לציין שמרבית ההריונות הללו מסתיימים בהצלחה, היינו, בלידת ילדים בריאים.
כיוון שריבוי עוברים עלול לסכן את הצלחת ההריון, ולאחר הלידה להגביר את הסיכון לפגות ולתחלואה, מקובל כיום להגביל את מספר העוברים המוחזרים לרחם אימם בתהליכי הפריה חוץ גופית. במקרים בהם מאובחן הריון מרובה עוברים, תבוצע בדרך כלל הפחתת עוברים (דילול) בתחילת ההריון.
אבחון של הריון מרובה עוברים
יש לאבחן הריונות מרובי עוברים כיוון שהם נחשבים להריונות בסיכון גבוה, בהשוואה להריונות של עובר יחיד. הם מחייבים מעקב והתייחסות מיוחדים במהלך ההריון והלידה. יחד עם זאת, חשוב לציין שמרבית ההריונות הללו מסתיימים בהצלחה, היינו, בלידת ילדים בריאים.
הסימן הראשון המרמז על הריון מרובה עוברים הוא רמות גבוהות במיוחד של ההורמון HCG, שמתחילות לעלות כשבועיים לאחר הביוץ. ניתן לקבוע את רמות ההורמון בבדיקת דם כמותית.
החל מהשבוע השישי להריון, ניתן להדגים את קיומו של יותר משק הריון אחד ברחם, בצורה חד משמעית, בעזרת סריקת אולטרא סאונד. סריקת האולטרא סאונד חיונית גם כדי לראות אם העוברים חולקים שליה אחת או לא.
תזונה ועלייה במשקל בהריון עם תאומים
יש חשיבות מיוחדת להקפדה על תזונה מתאימה במהלך הריון מרובה עוברים, בהיותם הריונות בסיכון גבוה. קיימים מחקרים לפיהם תזונה מאוזנת בעת הריון מרובה עוברים יעילה במניעת מוקדמת, או לידת עוברים במשקל לידה נמוך.
תזונה מאוזנת ובכמות מספקת חשובה הן לעוברים והן לאם. נשים הסובלות מבחילות ומחוסר תיאבון במהלך ההריון, מומלץ שתאכלנה במהלך היממה ארוחות קטנות, פעמים רבות, כדי שלא תגענה למצב של רעב.
במהלך כל ההריון יש לצרוך כמויות גדולות של נוזלים, מאחר שהתייבשות עלולה לגרום צירים מוקדמים.
לצורך התפתחותם התקינה של העוברים, ובהתאם להמלצות האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, יש לצרוך תוסף מולטי-ויטמין החל מהשבוע ה- 12 להריון, כדוגמת פרנטל או מטרנה. במידת הצורך מומלץ לפנות לייעוץ תזונתי הניתן על ידי גורם מקצועי.
כמה מומלץ להעלות במשקל?
מקובל להניח שככל שהעלייה במשקל של האם משמעותית יותר, כך עולה הסיכוי לעוברים במשקל לידה גבוה יותר. המלצות האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב משנת 1990 הן לעלייה של כ- 16-20 קילוגרם במהלך הריון של תאומים, כאשר החל מהטרימסטר השני להריון (השליש השני), מומלץ להעלות כ- 700 גרם בשבוע.
בהריון של שלושה עוברים מומלץ להעלות כ- 23 קילוגרם במהלך ההריון. במקרה זה יש להעלות כ- 700 גרם בשבוע, החל מהשליש הראשון להריון.
נשים בהריון של תאומים, זקוקות לתוספת של כ- 35,000 קלוריות במשך ההריון. מדובר בכ- 450 קלוריות מדי יום. לשם השוואה, בהריון של עובר יחיד, מומלץ לצרוך תוספת של כ- 300 קלוריות ליום.
