סקירת מערכות מוקדמת בשליש הראשון להריון

כבר בשבועות הראשונים להריון, נוצרים רוב המערכות והאיברים הקטנים של העובר שלך. זו הסיבה שמשרד הבריאות ממליץ לבצע בין השבוע ה-14-17 בדיקת אולטרסאונד אנטומית שתאפשר הצצה למערכות הפנימיות של העובר ותאתר מומים או ממצאים לא תקינים בשלב מוקדם. אז מה בעצם בודקת סקירת מערכות מוקדמת, מתי מומלץ לעשות אותה, איך היא מתבצעת ומדוע היא כל כך חשובה? אנחנו כאן עם כל התשובות.

מהי סקירת מַערכות מוקדמת?

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקת אולטרסאונד להערכת התפתחותו התקינה של העובר אותה מומלץ לבצע בין השבוע ה-14 לשבוע ה-16 להריון. הבדיקה מתבצעת בגישה בטנית או בגישה נרתיקית (וגינלית) ואינה מסכנת את האם, את ההריון או את העובר. הסקירה יעילה באבחון מומים ובמקרים מסוימים יכולה להצביע על סימנים המרמזים על בעיה בחומר הגנטי של העובר ("סימנים רכים").

מה מודדים או בודקים בסקירת מערכות מוקדמת?

בבדיקה נבחנים מצג ומנח העובר, מיקום השליה, מספר כלי הדם בחבל הטבור, כמות מי השפיר, דופק ותנועות העובר. הבדיקה מודדת גם את הקוטר דו רקתי של הגולגולת, את היקף הראש והבטן ואת אורך עצם ירך אחת. בנוסף נבדקת שורה ארוכה של איברים, כולל גולגולת ומוח בחתך רוחבי, ארובות העיניים, השפתיים, אזור החזה, ריאות, הלב, קיבה, כליות, חלל הבטן, כיס השתן ועמוד השדרה.
יחד עם זאת, במקרה וההפניה לבדיקה לא מפרטת סיבה מיוחדת לביצוע הסקירה, הרופא הבודק יתייחס לכך כאל הריון בסיכון נמוך ויבדוק רק את אותם סעיפים שסומנו בבדיקה ע"י הגורם הרפואי המפנה.
וכן, ברוב המקרים ניתן לזהות גם את מין העובר בסקירה המוקדמת.

למה חשוב לבצע סקירת מערכות מוקדמת? כל היתרונות

לביצוע סקירת מערכות בשלב מוקדם של ההריון יש כמה יתרונות ברורים:

• יש מומים שקל מאד לאתר בבדיקה המתבצעת בתחילת ההריון, אך יהיה קשה לאתר בבדיקות המאוחרות יותר.
• נשים שלא התכוונו לבצע בדיקה גנטית של העובר באמצעות דיקור מי שפיר או סיסי שליה עשויות לשנות את דעתן אם חלילה יתגלה חשד למומים כרומוזומליים בעובר.
• במידה ואכן מתגלה מום בסקירה ובני הזוג מחליטים על הפסקת ההריון, ההליך בשלב המוקדם יותר של ההריון הוא קל יותר, פיזית ונפשית.

בכל מקרה, חשוב להדגיש שסקירה זו לא מהווה תחליף לסקר הביוכימי הראשון או השני, שנועדו לאתר את הסיכון לתסמונות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון, לבדיקת חלבון עוברי בשליש השני של ההריון החשובה לגילוי מומים במערכת העצבים המרכזית, או לדיקור הגנטי שנותן תשובה ודאית בנוגע לליקויים גנטיים אצל העובר.

מתי ואיפה אפשר לבצע סקירת מערכות מוקדמת?

את הסקירה המוקדמת מומלץ לבצע בשבועות 14 עד 17 להריון, אם כי אפשר לבצע אותה גם קצת לפני שבוע 14, יחד עם בדיקת השקיפות העורפית. כדי לבצע את הבדיקה ניתן לפנות למרכזי בריאות האישה של מכבי ולמרפאות של רופאי נשים המומחים בביצוע סריקות אולטרסאונד מסוג סקירת מערכות.

מהלך הבדיקה – ווגינלית

כאמור, מדובר בבדיקת אולטרסאונד רגילה במהלכה הרופאים המומחים עוברים עם מתמר (סורק ידני) על האיבר הנסרק. המתמר שולח גלי קול אל איבר המטרה וקולט את הגלים המוחזרים ממנו. אלו מתורגמים בעזרת תוכנת מחשב לתמונה של האיבר הנסרק.

מהלך הבדיקה – בטנית

כאשר הבדיקה מתבצעת בגישה בטנית, יימרח על פני הבטן ג'ל שקוף על בסיס מים במטרה לשפר את איכות התמונה המתקבלת, ומבצע הבדיקה יעבור עם המתמר על פני בטנה של האישה ההרה.

איך מתכוננים לקראת סקירת מערכות מוקדמת?

לקראת בדיקה זו אין הכנות מיוחדות. אפשר לאכול, לשתות או לקחת תרופות מרשם כרגיל לפני ביצוע הבדיקה. מיד עם סיומה, אפשר לחזור לשגרה.

תוצאות הסקירה - מתי יתקבלו ומהי מידת אמינותן?

את תוצאות הסריקה תוכלי לקבל מיד בסיום הבדיקה.
חומרת המומים המאובחנים משתנה. חלקם ניתנים לטיפול לאחר הלידה ואילו אחרים עלולים להשפיע על מהלך חייו של היילוד, ובמקרים מסוימים אף על תוחלת חייו. בהתאם לאופי המום המאובחן יופנו ההורים להתייעצות עם רופאים מומחים בתחום, על מנת שיוכלו לקבל החלטה באשר להמשך ההריון ולסוג המעקב הנדרש, הן במהלך ההריון והן לאחר הלידה.

אף שהבדיקה כוללת סקירה קפדנית של מערכות הגוף השונות של העובר במטרה לשלול מומים כבר בשלבים המוקדמים של ההריון, יש לה מגבלות והיא לא יכולה לזהות 100% מהמומים. למעשה, הספרות הרפואית מציינת ששיעור הזיהוי הוא בסביבות 90% מהמומים הגדולים, אך כמובן שנתון זה הולך ומשתפר עם השנים. מידת הדיוק של הבדיקה תלויה בגורמים רבים וביניהם אופי הממצא, גיל ההריון, מיקום העובר, תנוחתו ותנועותיו, ומידת יכולת המעבר של גלי הקול של הסורק (מושפעת מעובי דופן הבטן, וכן מצלקות שהתהוו בעקבות ניתוחים).

סקירת מערכות לא מאבחנת מומים כרומוזומליים או גנטיים, כמו תסמונת דאון, כיוון שרק כ־50% מהעוברים עם תסמונת דאון מציגים ממצא אנטומי חריג. עם זאת, לעיתים אפשר למצוא סימנים מחשידים שיכולים לכוון להמלצה לביצוע סיסי שליה או בדיקת מי שפיר. וכפי שכבר ציינו, בשלב מוקדם זה של ההריון, יש לא מעט איברים שעדיין לא התפתחו במלואם, כמו המוח לדוגמה, ולכן הסקירה המוקדמת לא יכולה להוות תחליף לסקירה המאוחרת בשבועות 20-24 להריון, לסקר הביוכימי, לדיקור מי שפיר או אקו-לב של העובר. למרבה הצער, ישנם גם מומים שמתגלים רק לאחר הלידה.
בהתאם לממצאי סקירת המערכות המוקדמת, ייתכן שהרופא המבצע יופנה לייעוץ גנטי על מנת לשקול ביצוע דיקור מי שפיר או בדיקות נוספות.

מה לגבי סקירת מערכות מוקדמת בתלת־מימד?

רוב המומחים יגידו שלא ניתן לזהות באולטרסאונד תלת־מימד מומים שלא ניתן לגלות בדו־מימד. הרי גם כאשר הסקירה מתבצעת עם מכשיר שיכול לתת תמונה תלת־ממדית, רוב הבדיקה נעשית בדו־מימד. ההבדל המשמעותי היחיד הוא שאם אכן התגלה בסקירה מום כמו שפה שסועה, מכשיר תלת- מימד יאפשר להדגים אותו בצורה מוחשית יותר להורים.

אילו זכויות יש לי כחברת מכבי?

כל חברות מכבי זכאיות לבצע סקירת מערכות מאוחרת, בשבוע 20-24 להריון. חברות מכבי שיש להן המלצה רפואית, זכאיות לבצע גם סקירת מערכות מוקדמת. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, אך כלולה בשירותים שניתנים במסגרת הביטוחים המשלימים של מכבי. בחלק מהמקרים, תוכלי לבצע את הבדיקה בתשלום השתתפות עצמית, בכפוף לקבלת המלצה רפואית מרופא נשים של מכבי או מיועץ גנטי של מכבי, ובחלק מהמקרים, גם ללא המלצה זו.
מקום ביצוע הבדיקה, סוג הרופא ועלות הבדיקה משתנים בהתאם לרובד הביטוחי של החברה.