הידעת?
ה-GBS הוא עוד אחד מהחיידקים הרבים שחיים בגוף שלנו ובדרך כלל לא נחשב למזיק או מסוכן במיוחד. הבעיה מתחילה במידה והוא מועבר מאם נשאית לתינוק בזמן הלידה, אז הוא עלול לגרום לו למחלה קשה ואף קטלנית. עם זאת, ביצוע של בדיקת GBS במהלך ההריון וקבלת טיפול מניעתי במהלך הלידה, יכולים להפחית במידה ניכרת את הסיכון לכך. איך תוכלי לגלות האם את נשאית לחיידק או לא - ובעיקר, איך מגנים על התינוק מפני הידבקות. כל התשובות בפנים.
מהו נגיף ה-GBS ולמה חשוב שכל אישה הרה תדע אם היא נשאית?
GBS (הידוע גם בשמו, סטרפטוקוקוס מקבוצה B) הוא חיידק שכיח שנמצא במערכת העיכול, בנרתיק ובפי הטבעת של כ-20% מהנשים הבוגרות. במצב רגיל שאינו הריון, החיידק אינו נחשב אלים או מסוכן, אך במידה והוא עובר בתעלת הלידה של אם הנושאת את החיידק, הוא יכול לגרום אצל הילוד למצבים רפואיים חמורים ומסכני חיים כמו אלח דם, דלקת קרום המוח או דלקת ריאות.
למעשה, זיהומים אלה מהווים את אחד הגורמים העיקריים לתחלואה בתינוקות בשבוע הראשון לחייהם. ברוב המקרים, ההדבקה מתרחשת בזמן לידה פעילה או בזמן ירידת מים בהעברה אנכית מהאם הנשאית. הסיכון לזיהומים אלה גבוה יותר אצל פגים ואצל תינוקות שנולדו לאימהות הנושאות את החיידק, אך לא קיבלו אנטיביוטיקה בשלב הצירים.
מהו הסיכון של אם נשאית להדביק את התינוק?
אף שיש אחוז לא מבוטל של נשים נשאיות ל־GBS (כ־20% מהיולדות, כאמור), הרי שחשוב לציין שהסיכוי שהן יעבירו את החיידק לתינוק הוא בסביבות 1% בלבד. במידה ואותן נשים יקבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי מתאים שעליו נרחיב בהמשך, הסיכון להדבקת העובר במהלך המעבר בתעלת הלידה יורד לכ־0.1% עד 0.2 בלבד.
יש כמה גורמים שמגדילים משמעותית את הסיכון להידבקות התינוק, וביניהם:
- אם שילדה בעבר יילוד שחלה ב-GBS
- לידה מוקדמת (לפני שבוע 37+0 להריון)
- צירים לפני שבוע 37 הגורמים לשינויים ברורים בצוואר הרחם
- זיהום בדרכי השתן שנגרם מ GBS במהלך ההריון
- חום של האם במהלך הלידה
- ירידת מים במשך יותר מ-18 שעות
מתי עושים את הבדיקה?
מומלץ לכל אישה הרה לבצע בדיקת GBS בין השבועות 35-38 להריון באמצעות נטילת דגימה לתרבית מפי הטבעת ומהנרתיק. במידה ותוצאות הבדיקה חיוביות, המשמעות היא שהאישה נשאית ולכן, תקבל אנטיביוטיקה במהלך הלידה כדי למנוע הדבקה של הילוד. במידה ובמהלך ההריון, נמצאה תרבית שתן חיובית ל־GBS או שילוד קודם סבל מאלח דם מוקדם על רקע GBS - אין צורך בבדיקה זו שכן ההתיחסות לנשים אלה תהיה כאל נשאיות והן טופלו בכל מקרה באנטיביוטיקה מניעתית בלידה.
הליך הבדיקה
הבדיקה עצמה פשוטה ומתבצעת באופן עצמאי באמצעות ערכה המתקבלת מרופא הנשים, יחד עם הפניה מתאימה. הערכה כוללת מטוש אותו יש להחדיר לתוך הנרתיק ולאחר מכן, לפי הטבעת. את התרבית יש להביא למרפאה עוד באותו היום שכן עליה להגיע למעבדה תוך 24 שעות. אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה ואין מניעה לשוב לשגרה לאחר ביצוע בדיקה זו.
מה קורה במידה ונמצאת נשאית?
אם נמצאת נשאית לחיידק ה־GBS בנרתיק או ברקטום, אין צורך בטיפול במהלך ההריון. הטיפול המניעתי יינתן רק במהלך לידה פעילה והוא יכלול טיפול אנטיביוטי מניעתי בהזרקה לתוך הווריד, בדרך כלל של פניצילין. כדי להבטיח יעילות מקסימלית של הטיפול, במידה והדבר אפשרי, הצוות הרפואי בחדר הלידה ינסה להספיק לתת ליולדת לפחות שתי מנות אנטיביוטיקה לפני הלידה - בהפרש של 4 שעות בין מנה למנה. זה אומר שאם נמצאת נשאית, חשוב להגיע לבית החולים בזמן כדי לקבל את הטיפול המונע וליידע מיידית את הצוות.
מה אם לא הספקתי לקבל את הטיפול בזמן?
לא להילחץ, גם אם הלידה התפתחה במהירות ולא הספקת לקבל את הטיפול המניעתי בזמן, אין מה להילחץ יותר מדי. גם ללא טיפול זה, הסיכון להדבקת העובר נמוך וכפי שכבר ציינו, עומד על 1% בלבד. בכל מקרה, יקבל היילוד טיפול אנטיביוטי במהלך 48 שעות לאחר הלידה.
ואם את תוהה מדוע לא מנסים להעלים את החיידק בשלב מוקדם יותר של ההריון ומחכים רק לשלב הלידה כדי לתת את הטיפול, אז הסיבה לכך קשורה בכך שמדובר בחיידק שיכול להופיע ולהיעלם מספר פעמים במהלך ההריון וגם אם נצליח לחסל אותו בשלב מוקדם, הוא עלול להופיע שוב בהמשך.
אגב, אם החיידק יזוהה בתרבית שתן, הטיפול יינתן גם במהלך ההריון.
