זמן חיסון - להתגונן היום מפני המחר

עדכון אחרון 17.04.24

אלינה ברקר, אחראית תחום חיסונים, ומירי קולא, מנהלת תחום טיפות החלב

שוב ושוב אנו עדים להתפרצות של מחלות קשות שניתן למנוע אותן במתן חיסון יעיל ובטוח. העלייה שחלה לאחרונה בתחלואה בחצבת ובשעלת בישראל היא ההוכחה לכך.

 

לוח השנה גדוש באינספור ימים שמוקדשים לנושאים כאלו ואחרים – מיום כדור הארץ ועד יום הדבורים העולמי. אבל יש רק מעט נושאים שזוכים לשבוע שלם שמוקדש רק להם. אחד החשובים שבהם הוא השבוע העולמי לעידוד חיסונים, שמצוין החל מ-24 באפריל.

אין ספק כי החיסונים נחשבים לאחת מההתערבויות היעילות, הבטוחות, השוויוניות והזולות ביותר למניעת מחלות ולקידום בריאות האוכלוסייה. למעשה, מעריכים כי החיסונים מונעים מעל 2.5 מיליון פטירות מדי שנה בעולם.
במתכונתם הנוכחית, החיסונים נולדו במאה ה-19 וזכו מיד להיענות אדירה מצד הציבור הרחב, שראה במו עיניו כיצד מחלות שבעבר היו קטלניות, הולכות ומתמעטות עם הזמן בצורה משמעותית: מאבעבועות שחורות, כולרה, טטנוס ואדמת ועד חזרת ודיפתריה.

 

בשל ההיענות הגבוהה של הציבור, נוצרה חסינות עדר, וכך במרוצת השנים הלכו המחלות הללו ונעלמו מהעין. ברגע שהן התפוגגו מהזיכרון הקולקטיבי, נדמה היה לרבים שהן נעלמו גם מהעולם, והיו מי שסברו שאין עוד צורך להתחסן. התוצאה: התפרצויות חוזרות ונשנות של מחלות שכבר שכחנו מקיומן. לא צריך זיכרון חזק כדי לזכור את התפרצות הפוליו בארץ ב-2022, ואת העלייה בתחלואה בשעלת ובחצבת בשנים 2023-2024.

 

והנה עובדה שלא רבים יודעים: המחלות הקשות הללו אינן ניתנות לריפוי. מרגע שאדם חלה בהן, ניתן במקרה הטוב להקל את מצבו, לא יותר מכך. הדרך היחידה למנוע אותן היא באמצעות חיסון.

 

לצערנו, כיום אנו חווים ירידה בשיעור ההתחסנות של ילדים – נתון מדאיג בהחלט שמכניס את מערכת הבריאות כולה למצב כוננות לקראת התפרצויות.

סיכוי מול סיכון

כאשר מביטים על המספרים, הטבלאות והסטטיסטיקות, עולה תמונה ברורה להפליא: הסיכון מתופעות הלוואי מהחיסונים (שברובן קלות יחסית), זעום לעומת הסיכון הטמון בתחלואה.

 

אם נבחן למשל את החיסון נגד המופילוס אינפלואנזה B, הרי שהמספרים מדברים על אפשרות שלפיה 5 ילדים מתוך 100 יחוו תופעות לוואי קלות כמו חום לא גבוה או נפיחות באזור ההזרקה. לעומת זאת, תחלואה במחלה עלולה לגרום לדלקת קרום המוח בשיעורים מפחידים, 50% ממי שלא יתחסנו – יחלו. חלק ניכר מהם ילקה במחלה באופן מסכן חיים.

 

מסיבה זו, מפתיע לגלות שרבים מאיתנו נותנים לילדינו תרופות מורידות חום ומשככות כאבים מסוגים רבים, בלי לקרוא לעומק את העלון לצרכן, ולעומת זאת, בכל מה שקשור לחיסונים, שבטיחותם לעתים קרובות גבוהה פי כמה מזו של אותן תרופות, חלקנו עדיין חוששים.

שגרת חיסונים בכל גיל

מיד עם לידתו מקבל כל ילד בישראל חיסון נגד צהבת B. את המשך שגרת החיסונים, מגיל חודש ועד שנתיים, הוא יקבל בטיפת חלב. לכן, לביקור בתחנת טיפת חלב לאחר הלידה יש חשיבות קריטית בכל הקשור לשגרת חיסונים מיטבית. עוד חשוב לדעת שחלק מהחיסונים הללו מוגבלים בזמן, ולכן יש להיצמד להנחיות כדי שלא ייווצר מצב שבו הפעוט לא יוכל לקבל חיסון בשלב מאוחר יותר. יתרון נוסף הוא העובדה שאחות טיפת חלב נותנת הדרכה להורים בכל הקשור לחיסונים ולתופעות לוואי אפשריות.


בעקבות התפרצות מחלות מידבקות יש מקרים שבהם יש המלצה לחסן תינוקות לפני מועד חיסון שגרתי.
בעקבות עלייה בתחלואה עולמית בחצבת, מומלץ לתינוקות בני 6-11 חודשים שעדיין לא קיבלו חיסון נגד חצבת וטסים לחו"ל, לגשת לטיפות החלב כדי להקדים ולקבל מנת חיסון אחת טרם הנסיעה. מנת חיסון זו לא תיספר במניין החיסונים ותינוק יקבל את סדרת החיסונים המגיעה לו במסגרת השגרה החל מגיל שנה.

 

שגרת החיסונים ממשיכה כידוע גם בגיל בית הספר, ובהמשך גם בצבא. אך חשוב להכיר כי גם למבוגרים יש מעין "סל חיסונים" מומלץ, וחלק ניכר ממנו נמצא בסל הבריאות.

חיסונים מומלצים למבוגרים

הנה כמה דוגמאות לסל חיסונים מומלץ

    • חיסון נגד אדמת-חצבת-חזרת מומלץ לכל מבוגר, ובמיוחד היום נוכח התפרצות חצבת עולמית. מומלץ לכל נוסע לחו"ל לוודא שהוא מחוסן, ובמקרה שלא – להשלים התחסנות טרם הנסיעה.
      בנוסף, חיסון זה מומלץ לנשים בגיל הפוריות שמתכננות להיכנס להיריון (בהנחה שלא קיבלו את החיסון הזה בילדותן).

 

    • חיסון נגד שעלת לנשים הרות. החיסון נועד להגן לא רק על האם, אלא גם על הרך הנולד, עוד לפני הלידה.

 

 

    • חיסון נגד חיידק פנוימוקוק הגורם בין היתר לדלקת ריאות. מומלץ לגיל 65 ומעלה ולכל בני 18 ומעלה הנמצאים בסיכון גבוה לתחלואה קשה, בלי קשר לעונת השנה.

 

    • חיסון נגד שלבקת חוגרת. יעיל מאוד במניעת תחלואה של הרפס זוסטר. חיסון בשם שינגריקס SHINGRIX נכנס לסל הבריאות לבני 65 ומעלה ולבני 18 ומעלה הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לתחלואה קשה. החיסון יעיל ובטוח גם לאנשים שלא יכלו לקבל אותו קודם (מדוכאי חיסון), מכיוון שהוא לא כולל רכיבי נגיף חיים מוחלשים.

 

בנוסף, יש חיסונים המיועדים לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, בעקבות מחלות כרוניות או טיפולים רפואיים שונים.

 

כך או אחרת, מבט מעמיק בנתונים מהארץ ומהעולם מדגים היטב כי הסיכון מתופעות הלוואי מהחיסונים זעום לעומת הסיכון הטמון בתחלואה.

היכן ניתן להתחסן?

 

    • תלמידי כיתות א'-ט' מקבלים את החיסונים דרך שירותי בריאות התלמיד. ניתן לפנות למוקד קול הבריאות לבירור בטלפון 5400*

 

    • תלמידי כיתות ט'–י"ב מקבלים את החיסונים בלשכות הבריאות.

 

    • מבוגרים בני 18 ומעלה – חיסוני שגרה המומלצים במסגרת קופה מבטחת (חלקם ברכישה בבתי מרקחת מול מרשם רופא וחלקם נמצאים במלאי מרפאת האחיות), וחיסון מטיילים במסגרת מרפאות המטיילים השונות.

מניעת תחלואה עולמית

אנו חיים כיום בכפר גלובאלי, אי אפשר להסתתר מפני התפרצות תחלואה של נגיף או חיידק שמתפרץ בחלק מרוחק של העולם, כפי שראינו בפנדמיות ואפידמיות אחרונות, ואי אפשר גם לחיות בצמר גפן ולקוות שאלינו זה לא יגיע. לכן, אם יש אמצעי יעיל ובטוח שבעזרתו אפשר למנוע תחלואה, כדאי להשתמש בו.

 

בכל מקרה מניעה היא הדרך הטובה ביותר לטפל במחלה.